תשעים שניות הן המון זמן. בתשעים שניות אפשר להספיק להוציא את הילד מהאמבטיה, לזרוק עליו איזו מגבת ולרוץ לממ"ד. אפשר ללבוש מכנסיים במהרה ולאסוף את השיער ולשלוח סמס לכל מי שמכירים "הכל בסדר? אני בסדר!". אפשר לחשוב מה יקרה אם כיפת ברזל לא תצליח ליירט את הטיל הזה, ומה יקרה אם הוא יפגע לי בבית. אפשר להתכווץ לכדור קטן של חרדה בציפייה לפיצוץ שבוודאי יבוא. אפשר לעשות את השאלון של הארץ, להדליק טלוויזיה. אפשר להדחיק.
שישים שניות הן פחות זמן, וחמש עשרה הן אפילו פחות, ונדמה לפעמים שזמן התגובה האנושי הוא ארוך מזה בהרבה.
את המתכון לבראוני הספל הזה קיבלתי מנועה P לפני כמה שנים. בתקופת המבחנים האחרונה שלי בתואר זה היה הדבר שהציל אותי כשהרגשתי שאני לא יכולה ללמוד לעוד מבחן אחד מבלי להשתגע. זה מתכון סופר פשוט, מאוד אדפטיבי, ממצרכים שיש כמעט בכל מטבח (ואם לא, אלו מוצרי הבסיס היחידים שצריך באמת). מכינים אותו בדקה וחצי, ככה שבכל מקרה תוכלו לקפוץ איתו לממ"ד, והא מתוק, שוקולדי ומנחם. המתכון עם שינויים שלי.
כל מה שצריך הוא ספל (שאפשר להכניס למיקרו) וכף (שכנראה אי אפשר). לא חייבת להיות כף מדידה, פשוט כף.
שמים בספל, לפי איזה סדר שנוח לכם (הסדר המפורט בו עדיף מבחינת מינימום שטיפת כלים בין השלבים): שתי כפות קמח.
שתי כפות סוכר: לבן, חום, דקלים, תחליף סוכר, מה שיש בבית, מה שאתם אוהבים, ואפשר גם לערבב.
שתי כפות קקאו. איזה סוג שבא לכם. וקורט מלח.
קצת פחות מכף של שיבולת שועל אינסטנט, שתשמור על הבראוני אוורירי.
עד כאן אפשר להכין מבעוד מועד בשקיות אישיות, ולהעביר לספל כשרוצים להכין את הבראוני.
חצי כפית תמצית וניל וארבע כפות מי ברז.
מערבבים את הכל עם מזלג לקבלת תערובת חלקה
באמצעה מניחים כפית חמאת בוטנים (חלקה, עם חתיכות, או שמשמיטים אותה בכלל, לפי מה שאוהבים)
מכניסים למיקרו (כן!) לשישים שניות בדיוק. יכול להיות שבפעמים הראשונות תצטרכו להתאים למיקרוגל שלכם. המקרם הנכון הוא יציב בשוליים, לח במרכז.
מקדישים את עשר הדקות שצריך לבלות בממ"ד לאכילה יסודית. הבראוני יוצא מריר ודי דחוס. שוקולדי להפליא.
אפשר להוסיף לבלילה: בערך כף של קוביות בננה; שבבי קוקוס; שוקולד צ'יפס; נוטלה; ממרח לוטוס; חמוציות, וכל תוספת שאתם עשויים לאהוב בבראוני שלכם.
בעיני זה הכי טעים ככה.
שיהיה לנו שבוע שקט ושתסתיים הלחימה במהרה.
קסטיאל ועוד 