השרדות
הסיכום השבועי שלי בפייסבוק. הכינו את הממחטות.
עדכוני אוכל
1. ביף בורגיניון – טעים יותר בחימום שני, למרבה ההפתעה.
2. דלורית – עדיין הירק הטעים ביותר בתבל. חברי הפייסבוק שלי יודעים (על מי אני עובדת, כולם פה חברי פייסבוק שלי. הם, ומישהו שחיפש "חומוס אחלה" והגיע לפה) שהשבוע אכלתי איזה ערב דלורית עם שמנת חמוצה, והתעלפתי מרוב אושר. מה שמעניין בדלורית הוא שהיא רכה אחרי כמה דקות במיקרו ועוד כמה דקות בתנור, אבל יש לה מרקם סיבי והיא מזכירה מדי דלעת. אם ממשיכים לבשל אותה הסיבים שלה נמסים אחד לתוך השני, או משהו, ומתקבל מרקם טעים בטירוף.
אני חציתי את הדלורית, אפיתי במיקרו (יום אחד אני אבין את הפועל שיש להשתמש בו כאשר מבשלים במיקרו ולא רק מחממים) למשך חמש דקות, ואז העברתי לתנור לעוד כחצי שעה. כל זה עם הקליפה. אבל באמת, כל המרבה הרי זה משובח.
כשהוצאתי את הדלורית מהתנור חתכתי את הדלורית שתי וערב (את הקליפה השארתי שלמה), ושמתי על כל חצי דלורית בערך כף של שמנת חמוצה (15%, כי זה מה שהיה לי. אם הייתי קונה ייעודי לזה, הייתי בוחרת 9% או אפילו גבינה לבנה). טעים טעים טעים.
לקראת שבועות אני מזכירה לכם – שימו שמנת חמוצה על הכל. זה טעים!
לקים!
שביתת חברות התעופה כמעט הצליחה למנוע את זה, אבל ביום שלישי בבוקר הורי נסעו לרומא. אבל אל תתרגשו, גנבים ופורצים, אני הוקפצתי כדי להגן על המולדת. מאז שפרצו להם הביתה בליל הסדר, הבית בהשגחה מלאה 24/7, שמור יותר מארמון אנגליה (ומכיל כמות דומה של דברים יקרי ערך).
אתמול בערב, כשהכנתי תיק לסוף השבוע, לקחתי קצת בגדים, קרם לחות וזוג נעליים. הדבר האחרון שחשבתי לקחת הוא לק, למרות שידעתי שהלק הטאופי שלי מזעזע, ודורש החלפה מהירה. היום עוד התלבטתי אם לנסוע מהעבודה ישר לרמה"ש, או לעבור בדירה שלי בתל אביב. בסוף יצר ההשרדות הכריע, והחלטתי לנסוע לרמת השרון, לצפות בהשרדות (כאמור). לפיכך נקלעתי לבית שאין בו אף לק (הייתי בטוחה שהשארתי כמה), ואפילו לא אצטון!
אצתי לסניף הפארם הקרוב לביתי, ורכשתי ערכת חירום (מורחבת). מכירים את הבלוגריות ברות המזל שמקבלות ערמות של מוצרים להתנסות? אני לא כזו (על אף הותק שלי של שבוע שלם). אז קניתי את אוסף המוצרים הזול ביותר שיכלתי למצוא.
מסיר לק של לייף: באנה, מדובר בשיחוק. לא יכולה להגיד שממש זלזלתי בזה, כי קראתי איפשהו כבר שזה מוצר מנצח. אבל וואלה, באמת מומלץ. מאוד מהיר, לא מלכלך, קצת משאיר תחושת יובש (בכל זאת, מסיר לך), אבל הציפורן לא מרגישה יבשושית ומגעילה אחרי. בקיצור, אליפות. צריך רק לראות לכמה שימושים זה יחזיק, כי אם זה לשימושים בודדים, מדובר במוצר יקר מדי.
שכבת בסיס, טופ של Chic: קשה לדעת משימוש בודד. אבל שתיהן התייבשו מהר ובינתיים הלק נראה טוב.
לק קולור ריש של לוריאל: המוכרת אמרה שהצבעים הבהירים של הלק הזה לא מאוד מוצלחים. אני בחרתי ורוד פוקסיה עם נצנוץ תכלת. יש לי צללית כזו, וזה שילוב מאוד יפה ומיוחד. בלק, לעומת זאת, תת הגוון הכחול כמעט ולא נראה, והלק מתקבל אדום, לשיקול דעתכן (שימו לב לתמונה עם הפלאש, רואים את תת הגוון). בכל מקרה לק אדום הוא החביב עלי, אז אני לא מאוכזבת.
VEEP
מהקומדיות החביבות עלי עכשיו. ג'וליה לואי דרייפוס היא האישה החביבה עלי בטלוויזיה. ממש גדלתי עליה, כשראיתי סיינפלד וחשבתי שאיליין היא מודל הגיוני לחיקוי. עד היום אני שונאת את כולם וחשה בעלת חמלה בעת ובעונה אחת כמו איליין בניס. ב-veep היא ממש משחזרת את התפקיד שלה כאיליין, אלא שהיא נראית פי אלף יותר טוב (24 שנים אחרי, הולי מולי), והראש שלה סוף סוף במימדים שמתאימים לגוף שלה. אני יודעת שאני אומרת את זה בכל מקום, אבל זה באמת מדהים, כמה הראש שלה היה גדול בסיינפלד.
בפרק השני בעונה החדשה, וזה בכלל לא ספוילר, יש לדמותה רפרנס לסופרמן, מה שגרם ללב שלי לדלג משמחה. אני מקווה שהתכוונו שזה יהיה מחווה לסיינפלד.
אבל גם בלי לגדול על סיינפלד הייתי אוהבת את הסדרה הזו, הלחם בין הבית הלבן וכל קומדיית שנאה שאי פעם ראיתם.
תוכניות לסופש?
אני מתכננת להכין את זה, שנראה כמו גרסת הממתק לגלידה של בן אנד ג'רי'ס – צ'אבי האבי (ואפרופו זה, אתמול בסופר ראיתי שיש להם גלידה בטעם ריסס קאפ. אני יודעת שיש פה חובבים). אני חושבת שאני אוסיף בוטנים אמיתיים לבלילה, ואולי אשאיר חלק מהשוקולד לא מומס, בשביל מרקם קצת יותר מעניין. אדווח בהמשך השבוע.
החלק הכי בלישון אצל ההורים
הוא שאני זוכה לגישה מורחבת לחתולות המהממות שלי. שמעתי שזה טוב לטראפיק, אז אני משתפת אתכם.
קסטיאל ועוד 