הו, הולנד. לפני ארבע שנים ראיתי את הולנד בחצי הגמר, וחשבתי לעצמי:
א. מדים כתומים זה מדליק!
ב. כדורגל יכול להיות מגניב!
הרבה כדורים זרמו מאז בנחל, ואני בכלל בעד גרמניה, אבל להולנד נשאר מקום חם בליבי. מכיוון שאני בטוחה שהולנד הולכת לנצח הערב, ומכיוון שאני משוכנעת שנראה אותם ברבע הגמר ואף אחר כך, החלטתי להכין את המאפה ההולנדי (והוא שווה!) בשלב הבא, ולהישאר בדרום אמריקה (מרכז, אם להיות מדויקים).
העוגיות של היום, עוגיות חתונה מקסיקניות (פולבורון), הן מתכון שאני מחכה כבר הרבה זמן להכין. מקורן בכלל בספרד, והן נפוצות בכל דרום אמריקה. הן כבדות, נימוחות מאוד, מתפוררות ואגוזיות. מעולות עם תה או קפה, הן מתוקות ופריכות במידה. במקסיקו, הן כיבוד פופולרי לחתונות וחגים, ותכף תבינו למה.
התכוונתי להכין את המתכון של מרת׳ה שמבוסס על פקאנים, אבל מכיוון שבאף סופר בתל אביב לא היו פקאנים בשבת (ובקרוב לא יהיו סופרים בשבת!), בחרתי במתכון שמבוסס על שקדים. המתכון דרש, ואני קניתי שקדים גרוסים, אבל אולי עדיף טחונים. החלטה שלכם.
מתחילים עם הקרמה של חמאה וסוכר.
מוסיפים וניל, קמח ואגוזים, ומערבבים להטמעה
וזה הכל. אפשר בלישה, אפשר במיקסר, שתי דקות עבודה. עכשיו מעבירים את הבצק שהתקבל לקירור של שלוש שעות. הבצק המתקבל פירורי מאוד, אבל עם ידיים פושרות אפשר לכדרר אותו לכדורונים קטנים.
את הכדורים שולחים לתנור
הם יוצאים אחרי רבע שעה, נראים בדיוק אותו דבר, אלא שעכשיו הם קשים ופריכים. מעבירים לקירור מלא על רשת קירור
ואז לסיבוב בקערה של אבקת סוכר, לקבלת המראה האופייני והמתיקות העוטפת.
העוגיות מתוקות, פירוריות, מושלמות.
זו היתה מקסיקו, עכשיו יאללה הולנד.
קסטיאל ועוד 