אופים עם מרת'ה: בבקה שוקולד!

אני חייבת להודות שבפעמים הראשונות שצפיתי בפרק הנהדר הזה של סיינפלד, לא ידעתי מהי בבקה. בארץ אין ממש בבקה, לא? ובכן, מהתרשמותי מהמתכון הזה של מרת'ה, מדובר בעוגת השמרים הטובה ביותר שקיימת בעולם. פשוט כך. הבצק מושלם. המילוי היסטרי (אם כי שיניתי אותו די דרסטית, על כך בהמשך), ומעל יש פירורי שטרויזל פנטסטיים שקושרים את הכל.

P1020667

אני מחשיבה את עצמי די ספצית בעוגות שמרים. תמיד כשנודע לי שאני צריכה להכין מאפה מהרגע להרגע, אני קודם כל מכינה בצק שמרים, ואז חושבת מה להכין ממנו. עוגות שמרים במילוי נוטלה ואגוזי לוז. שושני שמרים במילוי חלבה. רולדת תפוחי עץ. הכל מתחיל מבצק שמרים גמיש ומתוק, שתכל'ס כל מה שנכנס אליו רק מוסיף. מאז עוגת השמרים הראשונה שלי אני עושה את אותו הדבר – זורקת את כל המצרכים יחד למיקסר, ויאללה ללוש. במקרים קיצוניים כמו קראנץ' או בריוש, אני מוסיפה את החמאה בנפרד. אף פעם לא יותר מזה. בגלל שאני סומכת על מרת'ה, החלטתי לזרום עם השיטה שלה, שמתחילה בהמסת שמרים לתוך כוס וחצי של חלב חמים, ולתת להם לחגוג.

P1020672

כשכולם התעוררו לחיים מערבבים אותם עם סוכר וביצים

P1020671

ואז מוסיפים אותם לתערובת קמח ומלח שנופו יחד.

P1020670

מערבבים יחד עד שהקמח נטמע.

P1020673

מוסיפים קוביות חמאה, ואז מתחילים ללוש, כ-10 דקות.

P1020675

התוצאה היא בצק מבריק מאוד, רך מאוד מאוד, אבל כמעט לא דביק בכלל. מרת'ה מורה להכניס אותו לקערה משומנת בנדיבות בחמאה, אבל אני קמצנית אז עשיתי את זה עם שמן. בשביל לדאוג שלא ידבק לא צריך יותר.

P1020676P1020677

את הבצק מתפיחים עד להכפלת הנפח. מנסיוני, בצקים עתירי חמאה תופחים לאט יותר, אבל הבצק הזה עלה כמצופה, בתוך כשעה וחצי.

בזמן שהוא תופח, הכנתי את המילוי. המילוי של מרת'ה הוא 300 גרם שוקולד מריר, מעורבב עם מעט קינמון (השטן!) ו50 גרם חמאה קרה. לכל בבקה. מהבצק נוצרות 3 בבקות, אז זה כמעט קילו שוקולד שיש לקצוץ דק. מכיוון שבמילויים של שמרים אני מבינה, החלטתי לגוון ולאלתר. המתכון הבסיסי הוא 300 גרם של משהו מתוק + 50 גרם שומן.

התחלתי עם המילוי הקלאסי: שוקולד וחלבה. הפחתתי את כמות השוקולד ל-200 גרם, והשלמתי בחלבה שסיפקה גם את השומן (חלבה היא כ-30% שומן, אז ב-150 גרם יש כ-50 גרם שומן).
עבור המילוי השני החלטתי להמר, והלכתי על מילוי שוקולד-בוטנים הסודי שלי.

התחלתי בקיצוץ של 550 גרם שוקולד.

200 גרם מתוכם הם שוקולד מריר 72%, והיתר שוקולד מריר פשוט של עלית (נדמה לי שיש בו 40% מוצקי קקאו, אבל לא בטוחה בכלל).

זה חצי מבמתכון המקורי, ועדיין המון שוקולד, ומאוד לא נעים למפרק כף היד. בזמן שקוצצים חשוב לגעת בשוקולד כמה שפחות, כדי שלא יימס ויהפוך לעיסה. הכי קל לקצוץ את השוקולד בטמפרטורת החדר, אז זו נהיית משימה לא פשוטה.

P1020682

אחרי השוקולד הקשה, החלבה מרגישה רכה כמו חמאה. שזה טוב, כי זה מה שכיוונו אליו. קוצצים אותה לקוביות קטנות.

P1020685

לקבלת המילוי המקסים הבא:

P1020687

ועכשיו לסוד מילוי הבוטנים. זה גם הסוד בעוגיות השוקולד צ'יפס המפורסמות שלי, בעקבות רעיון של אחותי היפה.

P1020679

חטיפי חמאת בוטנים של ריסס! אפשר ללכת על peanut butter cups קלאסיים. אני אוהבת את ה-Fast break משום שיש לו טעם עז של חמאת בוטנים ומרקם רך שמסתתר בעוגיות, אבל לפעמים אני זורמת עם Crispy Crunchy, שהוא ממש קראנצ'י ומוסיף אחלה מרקם (הולך מעולה בעוגיות). פה התכוונתי לקנות שלושה fast breaks אבל בקופה ראיתי שיש לי קריספי אחד, אז זרמתי איתו.

אפשר כמובן גם ללכת על סניקרס, מרס, טעמי, אפילו כיף כף או פסק זמן. זוהי דרך קלה ופשוטה להכניס טעמים כמו קרמל, חמאת בוטנים ושוקלד חלב לתוך מאפים. העוגה הבחושה הכי פושטית משתדרגת מיד כשמוסיפים לה ממתק קצוץ.

P1020688

P1020689P1020690

כמו החלבה, גם פה הקיצוץ מהיר וקל. בקיצור, רק יתרונות.

את שלושת החטיפים (170 גרם) ערבבתי עם 150 גרם שוקולד, ועם מעט חמאה, כי לא הייתי בטוחה שהחטיפים שמנוניים מספיק. אני יכולה לספיילר ולגלות שהמילוי הזה יצא הרבה יותר טעים ועשיר, אולי בגלל החמאה, ואולי לא. בכל מקרה זו שחיתות מהנה במיוחד. את החמאה הטמעתי במילוי בעזרת הPastry blender, המכשיר האהוב עלי.

אחרי שסיימנו עם זה, הכנתי את פירורי השטרויזל. שמתי חמאה, אבקת סוכר וקמח על השיש:

P1020692

ועבדתי עליו באמצעות ה-Pastry Blender במשך 2-3 דקות, עד שהחמאה נטמעה קצת. העברתי עם הידיים לקערה, תוך שאני יוצרת פירורים.

P1020693

P1020695אגב, האביזר השימושי ביותר שלי לאורך כל ההכנה היה הקלף הזול שהזמנתי מגרובשטיין. קיבלתי אותו במתנה יחד עם ההזמנה הגדולה שעשיתי, אבל נדמה לי שהוא עולה 15 או 20 שקלים. הוא עשוי מסיליקון מעולה, שום דבר לא נדבק אליו בחיים, בשניה מנקים איתו משטחים, קערות, סכינים וכו' וכו'. יש לי עוד שני קלפים, בצורות שונות ומשונוות שטובים יותר למשימות ספציפיות, אבל זה רב תכליתי וטוב להכל. חשוב לציין שההמלצה היא על הקלף, שאני בטוחה שאפשר להשיג בכל מקום.

אוקיי, אחרי שיש לנו את המילוי, הבצק והשטויזל, אפשר להרכיב את הבבקות.

אחרי ההתפחה, הבצק מבריק, רך, אבל כבר לא דביק. יש להוציא ממנו את האויר, ולתת לו לנוח למשך חמש דקות.

P1020697

אחרי המנוחה יש לחלק אותו לשלושה חלקים שווים עם סכין חדה או קלף נירוסטה, כמו זה, שהוא הזדמנות להשוויץ בלק הירוק המטאלי שקניתי ב8.5 שקלים.

P1020698

אני שוקלת את החתיכות על מנת לוודא שהחלוקה שווה, אבל אפשר לעשות את זה לפי העין. פה קיבלתי 3 גושי בצק במשקל 580 גרם כל אחד. מכינים בצד תערובת מביצה טרופה וכף שמנת מתוקה, ומתחילים לעבוד.

ראשית, מרדדים את הבצק למלבן על משטח מקומח היטב. הבצק לא חייב להיות בצורה מדוייקת ואפילו לא בעובי אחיד. הוא כל כך רך, שכשמרימים אותו על מנת לסובב הוא נמתח לבד ונוצרת הצורה המבוקשת (מה שהיא לא תהיה…

P1020701

כפי שאתם רואים, אני הלכתי על לוויתן.

לווייתן

מורחים את שולי הבצק בתערובת הביצה, ומשטחים את המילוי.

P1020702

כבר יאם. מגלגלים את הבצק לגליל, מהדקים את הקצוות, ומסובבים אותו כמה פעמים סביב עצמו ומושחים בתערובת הביצה (שכחתי לעשות את זה עבור 1.5 מתוך 3 הבבקות. אז זה לא חיוני).

P1020703

מניחים על התוצאה כף או שתיים מתערובת המילוי, ויוצרים צורה של הספרה 8. נזהרים שהמילוי לא יפול (זה סתם משהו שמרת'ה אומרת, ברור שהוא יפול).

P1020704

ומסובבים את הדבר הזה כמה פעמים סביב עצמו. אחרי שעשיתי את זה, גילגלתי אותו במילוי שנפל, כדי שידבק חזרה לעוגה.

P1020706

אז זה יש להעביר לתבנית. אני השתמשתי בתבנית חד פעמית בגודל 31X15. התבניות הקטנות שמוכרים בסופר לא גדולות מספיק, ואז כדאי להכין 4 עוגות מאותה כמות. אחרי ההעברה לתבנית, מפזרים בנדיבות את פירורי השטרויזל, ומניחים לבצק לתפוח, כחצי שעה.

P1020707

מכניסים לתנור. אופים 55 דקות בחום גבוה, ואז עוד 25 דקות בחום נמוך. אני מאוד דאגתי שהבצק לא יהיה מוכן, כי השרויזל משחים מהר יותר מהבצק, ואי אפשר באמת לקבל אינדיקציה של מה שקורה בפנים.

P1020718

שתיים מהעוגות טיפה נשרפו, כפי שאפשר לראות (זה רק השטרויזל, שכאמור משחים ונאפה נורא מהר, כי זה רק קמח וחמאה). אבל בסופו של דבר הן היו טיפ טיפה יבשות מבפנים, והיה אפשר לתת להן 5 דקות פחות של אפיה.

P1020723

יחד עם זאת, מכיוון שהמילוי כל כך עשיר וממלא את כל העוגה, התוצאה לא היתה יבשה.

העוגות במילוי השוקולד-חלבה היו טעימות, ובגלל שמרנות הטועמים רובם בחרו בהן. מילוי הבוטנים היה הרבה יותר מוצלח בעיני, נימוח ושוקולדי (אבל אני לא משתגעת על חלבה). השטרויזל מעל מאוד מתוק, ושדרג את העוגה. בגלל שלוקח שתי דקות להכין אותו, אני בטוח אנסה את זה בעוגות השמרים הפושטיות שאני עושה (אם כי נראה לי שאאמץ את הבצק הזה). הבצק מכיל שתי ביצים ושני חלמונים, אז בכיף אפשר להכין חצי כמות ושתי עוגות בגודל יותר נורמלי.

הכי טעים ישר מהתנור, או בטמפרטורת החדר ביום למחרת. אפשר לשמור במקרר עד שלושה ימים, ואז כמה שניות במיקרו או בטוסטר אובן לפני ההגשה יחזירו את העוגות לחיים.

לסיכום: הצלחה!

למתכון (מתכון הבצק והשטרויזל זהים למתכון בספר. המילוי ממש שונה, אבל גם ככה חרגתי לגמרי מהמתכון, אז אני לא יכולה לומר מה יותר טוב. אני מנחשת שאפשר להשמיט את כוס הסוכר מהמילוי).

אופים עם מרת'ה: ממתקי פיצוחים בקרמל

אתם כבר מכירים את הנוהל. אני בוחרת מתכון אקראי מהספר של מרת'ה. אני מכינה אותו כלשונו, מלבד קיצורי הדרך שאני עושה כשלא בא לי לעשות את הדברים כמו שצריך. ההכנה קצת מתארכת והתוצר קצת מכוער, אבל לכולם טעים בסוף וכולנו שמחים. אז בואו נדלג על כל הפשולים שלי, כי אני קצת נבוכה.

נבוכה שהחלטתי להשמיט את אבקת הטרטר במקום לחכות עם המתכון הזה עד שאשיג אותה. אבקת טרטר משמשת לייצוב דברים בלתי יציבים, כמו קצף חלבונים או עוגות טורט. במקרה הזה הוא היה אמור להחזיק את הקרמל.

P1020666

נבוכה שהמילים "לצנן לחלוטין" הן המילים הכי לא נהירות לי בעולם. mostly לצנן? כמעט לצנן? לשים לעשרים שניות במקפיא ולהאמין שציננתי? ניחא.

אבל התוצרים באמת מוצלחים. כל כך מוצלחים שנישנשתי אותם כאילו התנזרות המתוקים שלי היתה המצאה סדיסטית של בחורה ששונאת את עצמה. כלומר… כן.

P1020664

בכל מקרה, למתכון. מדובר באחד הממתקים האהובים עלי. על עוגיה פריכה ונייטראלית (שימו לב שאלו השילובים החביבים עלי: עוגיה חסרת טעם עם ציפוי/מילוי עשיר ומתוק. מעניין מה זה אומר עלי), תערובת של פיצוחים מלוחים וטופי קרמל מתוק מתוק. הקרמל, אגב, הוא ההברקה האמיתית של המתכון הזה, והוא הכי טעים שאי פעם יצא לי. סוכר ומים (ביחס של 1:4) מתבשלים עד שמתקבל נוזל ריחני וחום.

שזה נשמע פשוט, לא? בהתחלה יש מים עם סוכר בסוטאז' כבד.

P1020644

אחר כך כל הסוכר נמס, ומקבלים סירופ סמיך ושקוף שמבעבע נמרצות.

P1020647

את שואלת את עצמך "זה מתחיל להזהיב?", ואז מדמיינת ריח שרוף ומנמיכה את האש.  הנוזל עוד לא התחיל להזהיב, ועכשיו מתקרר.

מגבירים את האש שוב. "זה זהוב, או שזו תחתית הסיר?" ואז מתחיל להזהיב.

P1020648

ולהזהיב.

P1020649

מוזגים שמנת מתוקה (בכמות זהה למים) ומערבבים. בדרך כלל בשלב הזה הקרמל מתקשה והופך את חיי לסיוט. במקרה הזה הכמויות כה מדוייקות שהשמנת התערבבה פנימה בנעימים.

P1020650

מעט חמאה התווספה, ונוצר קרם עשיר וסמיך בצבע זהוב משגע. הייתי יכולה לאכול את זה עם כפית.

P1020651

וזה הקרמל המהמם שהוא לב המתכון הזה. אבל הוא לא ההתחלה.

אם נחזור רגע להתחלה, המתכון הזה מתחיל עם קליית תערובת פיצוחים: פקאנים טריים יחד עם בוטנים וקשיו מלוחים.

P1020636

כל אלו נכנסים לתנור לכעשר דקות

P1020637

ואז מתקררים לגמרי

P1020640

ונקצצים גס.

P1020643

במקביל, חמאה, קמח וסוכר מעורבבים יחס רק עד להטמאה לקבלת בצק פריך בסיסי, אותו משטחים על תבנית אפיה ואופים עד להזהבה, ומצננים לגמרי.

P1020641

לבסוף, מכינים קרמל מטריף כפי שתיארתי לעיל. מצננים 10 דקות (או, אם אתם אני, חצי דקה). מוסיפים את תערובת הפיצוחים (לא קוראת לזה אגוזים, כי בוטן הוא קטניה).

P1020653

ומשטחים מעל לבצק הפריך. אופים עשר דקות נוספות.

P1020654

מצננים לגמרי.

P1020657

לא, ברצינות, מחכים עד שהתבנית קרה מחוץ למקרר, ואז מכניסים למקרר לצינון מושלם.

P1020658

כאילו, עד שזה ממש מיוצב וממש ממש קר.

P1020656

ואז מוציאים מהמקרר, מוציאים מהתבנית המשומנת ועם נייר האפיה בקלות.

P1020659

חותכים לקוביות קטנות כי מדובר בממתק עשיר מאין כמוהו.

P1020660

מפרידים את הקוביות, ושומרים במקרר.

P1020663

לא עושים את מה שאני עשיתי, שהוא לקרר את התבנית לכמה דקות במקרר, רק עד שהצלחתי להוציא בלי להשרף, ואז חתכתי וקיבלתי עיסה. אבל עיסה טעימה.

הקרמל דביק ונוזלי. מאוד. אי אפשר לשמור את העוגיות בצמידות. אפשר לשמור אותן בעטרות נייר, ואז אין בעיה של הדבקות, רק לנייר, וזה מבאס אבל רק את מי שלא אכל את העוגיה שלו תכף ומיד. והם יאכלו תכף ומיד.

P1020661

אגב, בזמן האפיה שלי התנור תקף אותי, והרשת נפלה. נפלה! סתם ככה! התבנית נפלה איתה והקרמל התחיל לטנף את כולה. לא את התנור, מזל, אבל את התבנית. זלג מתחת לנייר האפיה והפך את הכל לבלאגן.

אבל בסוף…

P1020662

התוצאה…

המתיקות והמליחות…

P1020665

אום נום נום*

זה בוודאות משהו שאכין שוב, אבל אקפיד יותר על קרם הטרטר, כי אני מאמינה שהוא יחזיק את הכל במקום. עד אז, מדובר בממתק מלכלך, ולכן לא יכלתי לתת אותו לטועמים בעבודה לטעום. אבל אכלתי ממנו כל כך הרבה בעצמי, שאני יודעת לספר בדיוק כמה הוא טעים. ובעצם, אם חושבים על זה, זה בכלל חטיף אנרגיה ובריאות**, אז לא נורא אם האכילה קצת

מתכון!

* "אום נום" הוא המחרוזת שמובילה הכי הרבה אנשים לבלוג הזה. מעתה הוא שייך לי.

** כאילו, אם פיצה זה ירק, אז זה בריאות.

פוסט שבועות: סדנת בישול וגבינות של גד

לקראת שבועות, לצד הסדנה השנתית של תנובה, זכיתי גם בסדת גבינות של גד, בלגעת באוכל. בשונה מהסדנאות של תנובה, שהיו פרושות בחנויות קולינריות בכל הארץ, והיו מיועדות לקהל המאוד רחב (ולכן היו עשרות סדנאות, קצרות וחוותיות), הסדנה של גד היתה ברשת לגעת באוכל בלבד (שלה ארבעה סניפים בלבד ברחבי הארץ), והיו ארוכות ומקיפות יותר. בסדנה של תנובה כל אחד הכין שתי מנות אישיות, כאשר הכל היה מוכן, מדוד, שטוף ומופשר. לא קמנו מהכיסאות לאורך כל הסדנה, ועיקר העבודה היתה בערבוב.

מתכונין

הסדנה של לגעת באוכל היתה פעילה יותר, והתנסינו בהכנת מתכונים של ממש, אותם אכלנו בסיום הסדנה. כל זוג היה אחראי על מנה אחת, כאשר בחלק מהמנות שדרשו הרכבה מסובכת, היה שיתוף פעולה של כמה זוגות. יש לי ביקורת על ההתנהלות של הסדנה, היה קצת מבולגן מדי, לא כל הכלים והחומרים היו נגישים מיד, וזה גרם לקרטוע לאורך הסדנה. אבל הסדנה כן נתנה רושם מקצועי והפעילה אותנו לאורך שעתיים, ובשביל סדנה שניתנה בחינם למשתתפים בפעילות של גד, זה בהחלט מרשים. בסיכומו של דבר נהנינו (במיוחד נהניתי מהביקור בחנות, כי כפי שכבר סיפרתי, זה השופינג החביב עלי. החנות קצת יקרה וכבר מצאתי את המוצרים במחיר אטרקטיבי יותר במקומות אחרים, עליהם כבר המלצתי פה), אם כי כן השתכנעתי שחוסר החיבה שלי למין האנושי ימנע ממני לפתח את תחביב האפיה שלי במסגרת לימודית שכוללת עוד אנשים חוץ ממני.

נתחיל עם המנה שאני ואמא שלי הכנו, למרות שהיא לא היתה הכי מוצלחת שם (אבל כן מאוד טעימה): מאפים אישיים בבצק פילו. המתכון בכלל דיבר על כיסונים בבצק פילאס, אבל החלפנו את הבצק בבצק פילו דקיק, והשארנו את המאפים פתוחים. השימוש בפילו (בצק דקיק ונטול שומן) איפשר להשתמש במילוי לא מאוד יציב, שלא הכיל ביצים או קמח. זה הוביל למנה שיכולה להיות לגמרי נטולת שומן (אם מוותרים על הקשקבל ומשתמשים בגבינה רזה יותר במקום).

IMG_1458

טיגנו יחד בצל, כרישה ושום, עד להזהבה. הוספנו תרד (מדליונים. אני הייתי מחליפה בתרד טרי), קיררנו, והוספנו גבינת קשקבל מגוררת. מעטפות הפילו נוצרו מדף פילו שנחתך לריבועים קטנים. ארבעה ריבועים קטנים כאלו נערמו יחד (עם הברשת שמן זית בין השכבות), והוכנסו לתבניות שקעים, לקבלת המראה המעוטר. מילאנו בכמה כפות של המילוי שהכנו, ומעל הכל פיזרנו בולגרית 5%, ושלחנו לאפייה. מנה מאוד פשוטה להכנה, והתוצאה מרשימה וגם טעימה.  הגשנו עם צזיקי שהכנו במקום.

IMG_1456

המנה המוצלחת ביותר, בעיני, היתה של סלקים בתנור על מצע של לבנה, כדורי מוצרלה פריכים ועלי בייבי.

IMG_1459

המוקד של המנה והחלק הטעים בה הוא סלקים פרוסים  שנצלו בחום גבוה יחד עם בצל סגול, שמן זית, תבלינים ומעט סוכר חום. אחרי שהתערובת הזו יצאה מהתנור נשנשנו קצת ממנה בהחבא, והיא היתה פשוט פנטסטית. מתוקה-חריפה עם טעם עמוק ועשיר. בעיני היה צריך להגיש את הסלקים כמו שהם, אולי על מצע לבנה, עם סלט בצד. בפועל הרכבת המנה גרמה לסלקים להתקרר, ואני בכלל לא אוהבת עלי בייבי, אז הטעם שלהם רק קלקל את הסלק המעולה. כדורי המוצרלה בכלל היו מיותרים – מדובר בכדורי בייבי מוצרלה, טבולים בביצה ובפנקו, ומטוגנים בשמן עמוק. גבינה זה טוב וטעים, אבל למה לטגן אותה בשמן עמוק?! משהו גם השתבש בטיגון, והגבינה נמסה ונשארנו עם כדורי פנקו ריקים. בסיס המנה מצויין, כל המסביב רק קלקל.

מנה מצויינת אחרת היתה של סלט זוקיני, שעועית ועגבניות שרי קלויים, עם מוצרלה. הזוקיני ועגבניות השרי נחתכו ונצלו בתנור. לאחר מכן עורבבו עם עלי נענע וכדורי מוצרלה להרכבת הסלט. המתכון המקורי הוא עם בולגרית במקום המוצרלה, והטעם העז של הבולגרית אכן יתאים טוב יותר עם שאר הטעמים המעודנים. אני הייתי צולה בתנור גם את השעועית, עד לקבלת השחמה. הסלט היה מאוד טעים, אבל היה אפשר לשפר אותו עוד.

IMG_1457

הכנו גם קישים אישיים בבצק פילאס (היו אמורים להיות בבצק עלים), במילוי גבינה ופלפלים קלויים. מנה סטנדרטית, לא משהו מיוחד או מסעיר.

לקינוח הכינו מוס מסקרפונה על מצע פירורי ביסקוויט שעורבבו יחד עם ממרח לוטוס קראנצ'י (שמכיל שבבי עוגיות לוטוס). מעולם לא אכלתי ממרח לוטוס, ומרגע שיצא הוא נשמע לי כמו ממרח מתוק יתר על המידה, וקצת מוגזם. יש דרכים אלגנטיות יותר להגיע לטעם של קרמל, והוא ממש מרגיש לי כמו שחיתות מופרזת. לא אכלתי מהקינוח, ואני בטוחה שהוא היה טעים, אבל זה לא משהו מאוד קשה כשמדובר בקינוח שמכיל בעיקר שומן וסוכר (לפחות חמאת בוטנים מכילה בוטן, שגדל באדמה, ולכן הוא ירק שורש 🙂 סתם, האמת שבוטן הוא קטניה).

IMG_1460

לסיכום ישבנו ואכלנו את הכל, והיתה לנו ארוחת צהריים קרירה, מתאימה לשרב שהיה אתמול, וטעימה.

וחוץ מזה, לא יצא לי לחלוק אתכם את המושלם בלקים – רק 8.5 שקלים (יש מבצע בסופר פארם, שני לקים של לייף ב-16.99 ש"ח), החזיק מעמד שבוע, ורוד פוקסיה. מושלם. גם בנדר אישר.

P1020630

אופים עם מרת'ה: עוגיות סנדוויץ' חמאת בוטנים

P1020621

הפוסט הזה אמביוולנטי. אמביוולנטי כי זה מתכון שהוא גם טוב וגם רע, וכי ההכנה שלו היתה גם מוצלחת וגם לא.

חדי העין שבינכם שמו לב שהתמונות קצת יותר מוצלחות. ובכן,  שדדתי מאמי את המצלמה שלה, אז לא עוד מצלמת אייפון מעפנה. עד שתגמר הסוללה, כי שכחתי לקחת את המטען.

ביום שישי סוף סוף קיבלתי את החבילה האחרונה של כלי מטבח ואפייה שהזמנתי, ושמחתי מאוד. כמה ימים לפני זה הצלחתי סוף סוף להנמיך (או להאריך) את מערבל ה-Paddle של המיקסר שלי, והרגשתי שאני בלתי ניתנת לעצירה (כן, זה מה שעושה לי את זה). ידעתי שאני רוצה לאפות משהו, ועוגיות הסנדוויץ' הנאות האלו נראו כמו רעיון מצויין. היתה לי חמאה בטמפרטורה מדוייקת, חמאת בוטנים משובחת (נניח), הרגשתי שהעולם לצידי. כבר לפני כמה ימים בחרתי את המתכון הזה, שגם קראתי עליו ביקורות טובות, וגם לא כל כך יכול לאכזב – עוגיות סנדוויץ' חמאת בוטנים במילוי חמאת בוטנים. התוצר, אם נקפוץ רגע לסוף, מוצלח. העוגיה לא מאוד מתוקה, המילוי מאוד מתוק וחלק, יחד המכלול מאוד טעים. אבל היו לי פשלות, והיו למתכון פשלות. את הכל אפשר לתקן, והבולסים בעבודה אכלו הכל כאילו כלום.

כי חמאת בוטנים זה טעים.

P1020599 P1020600

והעוגיות האלו מכילות הרבה חמאת בוטנים.

P1020609

ראשית, מתחילים עם הבצק. מקציפים יחד חמאה, חמאת בוטנים ושני סוגי סוכר, לתערבות בהירה.

P1020601 P1020602

P1020603

מוסיפים ביצה ותמצית וניל.

מילה על תמצית וניל – קניתי תמצית וניל טהור, ולא יודעת כמה הקניה הזו מוצדקת. היה במבצע, אז קניתי. מסתבר שתמצית וניל היא וודקה שהשרו בה מקלות וניל למשך חודשיים. אז את הבקבוק הבא של תמצית וניל אני כבר אכין בעצמי. אם יש פה מישהו שהתנסה בזה, אשמח להארות והערות.

בכל מקרה, אחרי הוניל מוסיפים קמח. עכשיו אמור להווצר בצק. אלא שהוא היה מאוד מאוד רך. מאוד מאוד. עשיתי הכל לפי ההוראות, ועדיין רך. בכל מקרה אמורים להכניס למקרר לחצי שעה, אז לא דאגתי. מה אני, דאגניסטית?

P1020606

דבר אחד לזכותו של הבצק – הוא סופר טעים. רק להוסיף שוקולד צ'יפס ולאכול עם כפית. או לא להוסיף. אל תשאלו אותי איך אני יודעת.

מכיוון שהמקרר שלי מאוד קר, אז הנחתי ששעה תספיק כדי לצנן אותו. בינתיים הכנתי את המילוי.

P1020608

מקציפים יחד חמאה, חמאת בוטנים, אבקת סוכר ושמנת מתוקה, לקרם מתקתק, די יציב, ומהמם. הקרם הזה יהיה פרוסטינג מושלם לקאפקייק שוקולד מריר, או לקאפקייק לא מתוק מדי (כי הציפוי מאוד מתוק). אפשר גם להשתמש בחמאת בוטנים עם חתיכות, לקבל ציפוי קראנצ'י. אחרי ההכנה הכנסתי אותו למקרר להתייצב (לא חובה). החלק הזה של המתכון מושלם.

P1020610 P1020613

אחרי כשעה, הוצאתי את הבצק מהמקרר, שהיה עדיין מאוד מאוד רך. מרת'ה מבקשת לרדד.

ואז לחתוך למלבנים.

P1020614

מלבנים

ואז לחרוץ באמצעות מזלג.

P1020615

חרוצים

ואז להעביר לתבנית אפיה ולצנן.

P1020617

כאן חשדתי!

אלא שזה היה בלתי אפשרי להרים את העוגיות. הן נדבקו להכל – וקימחתי המון! אני יודעת שקימחתי המון כי הן שינו את הצבע שלהם לחום כהה ומושך פחות (שימו לב לעוגיות בצד שמאל למעלה, לעומת כל השאר). חשבתי שאולי זה באשמתי, והוספתי מעט קמח. אלא שאז הבצק התחיל להתפורר. להוסיף חמאה כמובן שלא בא בחשבון, כי זה היה דביק ורך. ניסיתי גם להכניס את הבצק המרודד למקרר, אבל העוגיות רק התפרקו ונדבקו.

P1020616

אז הפכתי את הכל בחזרה לגוש, ויצרתי כדורים, ושיטחתי אותם בידיים. הבעיה היחידה היא שהגודל לא לגמרי אחיד, אבל גם בחיתוך עם סכין לא יצא לי גודל ממש אחיד, כי אני לא עובדת עם סרגל, מרת'ה!!1 ידעתי שזה יעבוד, כי אותו הדבר קרה לי פעם עם אלפחורס. הבצק היה רך ודביק מדי, ופשוט יצרתי עיגולים לבד.

פתרון אחר, הוא ליצור גליל ארוך מהבצק, בעזרת נייר אפיה לעיצוב הצורה והאישיות. את הגליל לעצב בצורת מלבן, ולהכניס למקפיא עד שמאוד מאוד יציב (אני אעלה תמונות של השלבים בהזדמנות). אז אפשר לפרוס את גליל הבצק לעוגיות דקות בעזרת סכין חדה. בשני המקרים המהדרין יכולים לחרוץ עם מזלג לקבלת עיטור.

הכנסתי את העוגיות לתנור. התחדשתי במדחום לתנור, אז חיכיתי עד שהוא התחמם לטמפרטורה הרצויה, ורק אז הכנסתי את העוגיות. לא יודעת למה, אבל הן נהיו מאוד מהר. שניה אחת הן עוד לא היו מוכנות, ושניה אחרי זה על סף השרופות. התבנית האחרונה הגדילה לעשות, וממש נשרפה לי. הכל הפך לפחם, וזה. מסקנה: לעמוד ולהסתכל על התנור עד שהעוגיות מוכנות.

P1020618

אחרי שהעוגיות התקררו מצאתי זוגות בגודל דומה, מרחתי אחת בקרם, וסגרתי בשניה. טועמת הבית קיבלה עוגיה שרופה ואמרה שזה פריך אבל טעים.

P1020628

הטועמים בעבודה לא שמו לב כנראה לשריפה (חלקם אמרו טרם האכילה שזה החלק שהם הכי אוהבים), כי העוגיות האלו נגמרו הכי מהר שאי פעם נגמרו. לא קיבלתי מחמאות כמו על עוגיות הטבעת עוגות הגבינה (או שזה בראש שלי, כי הן כללו את כל הדברים שאני הכי אוהבת – שוקולד, סוכר, חמאה ועוגת גבינה), אבל אלו בהחלט היו הצלחה. זה מתכון מוצלח ולא מסובך, בתנאי שיודעים מראש מה יקרה עם העוגיות. חשוב לציין שזה לא קרה לאף אחד אחר חוץ מלי – בלוגרים מהללים את המתכון הזה – אז אולי באמת לא חיכיתי מספיק זמן, או שהחמאה היתה רכה מדי או משהו. בכל מקרה הטעם היה מדוייק, וזה מה שחשוב. כרגיל, לא יפה, אבל ממש ממש טעים 🙂

העוגיות הכי טעימות מיד אחרי ההרכבה. אפשר לשמור במקרר שלושה ימים, אבל אצלי הן שרדו חצי יום בעבודה.

למתכון

שבועות – מתכונים והמלצות

שבועות מאחורינו. זהו החג האהוב עלי, וככזה המנות שמוגשות בו מככבות אצלי כל השנה, ולא רק בשבועות. גבינות, מאפים, עוגות גבינה, דגים – כל אלו מוגשים לעתים קרובות בארוחות סטנדרטיות.

ההבדל היחיד הוא שבשבועות מגישים את כל המנות באותה ארוחה, וכולנו אוכלים עד שאנחנו מתפוצצים ולא יכולים לחיות יותר. אבל טעים לנו אז אנחנו לא מתלוננים. אחרי שנה שעברה, בה היו יותר מנות ממוזמנים, השנה החלטנו לרסן את עצמנו, והיו מספר מנות כמספר המוזמנים. ורוב האוכל נאכל, אז בעיני הכמות היתה אידיאלית. אז מה אם נאלצנו לשבת אחר בכסאות שלנו באומללות עד שיכלנו להמשיך לתפקד?

בגזרת האופנה, בת הדודה השמרנית שלי התעקשה שכולנו נלבש לבן. היא ומשפחתה תמיד מגיעים בלבן הכי לבן שראיתם בחיים שלכם, בעוד שלי אין בגדים לבנים כי הם הופכים לבז' אחרי שתי כביסות (אותו דבר קורה לי עם עוגות גבינה שלא נשארות ממש לבנות אלא תופסות צהבהבות. הכל בטמפרטורה, אני חושבת).

כדי לעמוד בכללים לבשתי חולצה בצבע קרם עם הדפס של ינשופים שקניתי בלונדון לפני שנה, ולא לבשתי עד היום כי היא קצת קצרה מדי. ביחד עם חצאית בגובה המותן לא ראו את הבעיה הזו שלה, והיא היתה בהירה מספיק כדי שאני אראה ברוח החג.

חלה

P1020550

בתמונה אני ואמא שלי (היפה) עם החלה היפה שאפיתי, מתכון של שירלי נמש, שקצרה מחמאות. בדך כלל אני אופה את החלה של קרין גורן, היא פרווה ולארוחות בשריות זה מתאים, אבל הפעם התפרעתי עם המתכון החמאתי, חלבי ומאוד עוגתי הזה. זיגוג הדבש היה קצת טו מאץ', בעיני.

מאפה פסטו שושנים

P1020552

זו כבר הפעם השלישית שאני מכינה את המאפה הזה, שההכנה שלו פשוטה והוא תמיד זוכה למחמאות. במהותו מדובר בסנדוויץ' עם פסטו ופטה, אלא שהכל נאפה יחד ובצק השמרים טעים מאוד. אני לא מתעצלת ומכינה גם את הפסטו (אפשר ורצוי להפחיד את כמות השמן במתכון לפסטו בחצי, או להשתמש בכל מתכון פסטו שאוהבים). השנה השתמשתי בפטה עיזים 16% של תנובה, אבל קשה לי להגיד שהיה הבדל בטעם לעומת הפטה 5% שאני בדרך כלל משתמשת בה.

השנה גם עברתי לאפות ברינג, כי לא היתה לי תבנית בגודל מתאים, וכמויות עתק של שמן נזלו מלמטה (למרות שסגרתי את הרינג בנייר כסף). ככה אני יודעת שיש יותר מדי שמן בפסטו שלהם.

המתכון, כמו שאמרתי, מאוד פשוט. מכינים בצק, מתפיחים, מרדדים, ואז מורחים במילוי, מגלגלים, וחותכים לפרוסות. מסדרים את הפרוסות בתבנית לקבל מראה השושנים. אפשר למלא את הבצק בכל מילוי שאוהבים: קרם ארטישוק וגבינה, עגבניות מיובשות, אפילו זיתים (אצלנו במשפחה יש טאבו בשימוש בזיתים, הודות לאחותי). החלק הכי טוב הוא שהתוצאה ממש מרשימה, אז כולם מתפעלים.

ניוקי ערמונים של טוטו

P1020551

זו הפעם השניה שאני מכינה את המתכון הזה. את הניוקי עצמם אני מכינה לפי מתכון של בצק אלים, אלא שהשמטתי את הפרמז'ן מהניוקי. הרוטב מספיק עשיר כך שאין צורך. במשך איזה שעה עמדתי במטבח וגילגלתי ניוקי. זה החסרון היחיד של המנה המושלמת הזו.

הרוטב ממש טעים, והופך לכשר בקלות – פשוט מחליפים את ציר העוף במרק בטעם עוף מאבקה. אל תצקצקו, זה לא שהררי חמאה זה דבר כזה בריא. יש לי מחית כמהין שאחותי הביאה מאיטליה לפני כמה חודשים, ועל הכל פיזרנו פרמז'ן מהמם שההורים שלי הביאו מרומא לפני כמה שבועות. מומלץ, אבל כאמור, זה מתכון לא הכי זול, ולא הכי קל.

סלט כרוב בחמאת בוטנים

אין דבר יותר טעים מבוטנים באוכל. זה נותן להכל ניחוח אסייתי, וזה פשוט טעים. בראש השנה לפני שנתיים גילינו את המתכון הפלאי הזה, ומאז אנחנו מכינים אותו בכל הזדמנות. הסוד הוא בכלל ברוטב המעלף. אחרי שהכנתי אותו בפעם הראשונה, זה היה בבוקר של ערב ראש השנה, והקדשתי חצי שעה מהלו"ז העמוס להכין את כל הרטבים (שמוסיפים לסלט, כמובן, לפני ההגשה, כדי שלא יהיה סמרטוטי). הרוטב הזה היה כל כך טעים, שלארוחת בוקר אכלתי אותו עם קצת כרוב, ולארוחת צהריים אכלתי אותו עם סלט ירקות, ועד הערב הייתי צריכה להגדיל אותו, כי אכלתי ממנו כל כך הרבה. אם לא אוהבים חריף אפשר כמובן להשמיט מהסלט את הפלפל החריף (אם כי – אם אני הצלחתי להתמודד איתו, באמת שכל אחד יכול), ואם אוהבים בוטנים אפשר ורצוי להוסיף עוד כף חמאת בוטנים. אנחנו משמיטים את השומשום הקלוי, ומוסיפים עוד בוטנים קלויים קצוצים. כאלו אנחנו, בוטניים.

אני התחלתי לאחרונה להשתמש בחמאת בוטנים עם חתיכות בכל מקום שדורש חמאת בוטנים חלקה. זה מומלץ במיוחד ברוטב כזה, כי מקבלים חתיכות בוטנים ברוטב, שזה תמיד נהדר.

 סלמון אסייתי מהמם

P1020553

זה מתכון של בת דודתי היקרה, שתמיד מנצח את תחרות המנה הטעימה. מאז שקיבלתי ממנה את המתכון הזה זו הדרך היחידה שבה אנחנו אוכלים סלמון בבית.

אם משתמשים בסלמון קפוא, מפשירים אותו ומסירים את העור לפני ההכנה. אם בסלמון טרי, מניחים אותו בתבנית גדולה. המתכון הוא לנתח פילה של קילו וחצי.

רוטב

  • חצי כוס סויה
  • רבע כוס דבש
  • שלוש שיני שום כתושות

מערבבים יחד בקערה, עד שמקבלים מרקם אחיד. אפשר לשים במיקרו לכמה שניות, על מנת להמיס את הדבש.

את הרוטב הזה יוצקים בתבנית עם הדג. מוסיפים מעל שיני שום שלמות (לפי הטעם. אנחנו שמים ראש שום אחד), שליש כוס ג'ינג'ר מסוכר חתוך (רצוי לחתוך גס, כדי שמי שלא אוהב יוכל להוציא). משרים את הדג ברוטב לפחות לחצי שעה. לפני האפיה מפזרים מעל שומשום (כשתי כפות). אופים כ-20 דקות, עד שהסלמון מוכן. חשוב לא לאפות יותר מידי, כי הקסם של הסלמון הוא בעסיסיות שלו כשהוא מוכן בצורה מדוייקת.

בנוסף

הכנו גם גראטן, שאת המתכון שלו כבר פרסמתי פה (הפעם עם רוקפור, והתוצאה היתה מעט מלוחה מדי). אני התגברתי על עצמי ולא הכנתי אף קינוח.

וחוץ מזה

המשרד הסתיימה השבוע, לתמיד. זה העציב אותי, כצפוי, אבל בעיני עדיין פרק הסיום של הסדרה הוא Goodbye Michael, מעונה 7.

אופים עם מרת'ה: עוגיות שוקולד עם הטבעת עוגת גבינה

נתחיל מהסוף: מדובר בעוגיות הכי טעימות שהכנתי עד היום. עוגיות השוקולד צ'יפס המפורסמות שלי (שביום מן הימים אעלה את המתכון שלהן) סופר טעימות, אבל לא כמו העוגיות האלו. מדובר בעוגיות חמאה נימוחות בטעם שוקולד, במילוי גבינה אפויה מתקתקה. הגבינה מתוקה מדי, העוגיה לא מאוד מתוקה ונימוחה, המרקם של שתיהן מדוייק, ויחד זו עוגיה אלוהית. ממש כך. נמסה בפה וטעימה. הידד למרת'ה.

IMG_1404

אליה וקוץ בה: המתכון הנהדר הזה לא כזה מהיר, והתוצאה לא יפה כמו העוגיות של מרת'ה. אבל הכנתי את הוריאציה השוקולדית, ובעיני היא יפה מספיק.

אז בואו נתחיל (כלים חדשים! הידד!).

IMG_1405

מתחילים עם מלית הגבינה, שמבוססת על גבינת שמנת, מעט שמנת חמוצה, סוכר וחלמונים. המלית יצאה לי צהובה. לא יודעת אם הבעיה בחלמונים שאני משתמשת בהם (שלא נראים כתומים במיוחד), אבל עוגות גבינה אפויות תמיד יוצאות לי צהבהבות. הייתי אומרת שאולי הבעיה באפיה בחום גבוה, אבל כבר המלית צהובה. המלית טעימה ומתוקה, והייתי מוסיפה לה גרידת לימון, לעוגיות מושלמות עוד יותר.

IMG_1410

אגב, בשביל המתכון הזה יש להפריד ביצים. אני מכירה את כל הטריקים להפרדת ביצים – להשתמש בביצים בטמפרטורת החדר, להשתמש בביצים קרות (הטיפ של מרת'ה), להשתמש באביזר הפרדה, להשתמש בבקבוק היפני המטופש ההוא. אז הנה אני חושפת בפניכם את שיטת הפרדת הביצים המוכחת שלי – עוד לא נשבר חלמון! אני מקווה שתעריכו את הלהטטנות בצילום 🙂

ראשית, שוברים את הביצה לצלחת.

IMG_1406

בעדינות, דוחפים את האצבעות מתחת לחלמון.

IMG_1407

עורמים את החלמון על היד, ומעבירים אותו לספל. החלבון נוזל בין האצבעות, אבל החלמון יציב מספיק.

IMG_1408

 

וחוזר חלילה.

IMG_1409

כשהכנתי את העוגיות האלו, מיד בתחילת ההכנה, התגלגלה ביצה מהשיש והתרסקה על הרצפה. היא היתה בקרטון חדש שקניתי, ואני חושדת שהיא היתה מקולקלת, ולכן התאבדה למען בריאות ילדנו. תודה לך, ביצל'ה.

אחרי שתערובת הגבינה מוכנה, היא הולכת למנוחה במקרר, שם היא אמורה להתייצב מעט. שלי נשארה די נוזלית, ואני מהמרת שזה בגלל שלא הקצפתי את הגבינה בתחילת ההכנה. אבל היתה לי תקלת מיקסר.

בזמן שתערובת הגבינה נחה, מכינים את עוגיות החמאה. במקור, שמים כמויות עתק של חמאה עם סוכר וקמח, לקבלת בצק נימוח ומהמם. בוריאציה שאני הכנתי, הוספתי 50 גרם שוקולד מריר מומס, ועוד שלוש כפות קקאו. זה חצי מכמה שאמורים להוסיף, ובעיני זה ממש מספיק (וזה גם מה שהיה לי. תבעו אותי).

IMG_1411

חמאה

IMG_1412

בצק חמאה-שוקולד

מתקבל בצק חום ויציב, ממנו מכדררים כדורים בגודל כף שטוחה (כף מדידה, כמובן). את השלב הזה היה ראוי לצלם, אבל שכחתי.

דוחפים את האגודל לתוך כל עיגול, לקבל ההטבעות. אפשר לעשות את זה עם המאחורה של כף עץ, אבל אני לא מאמינה בכפות עץ, אז לא. אלוהים נתן לנו אגודלים נגדיים בשביל המטלה הזו בדיוק! אז נשתמש בהם!

IMG_1415

אופים את העוגיות 10 דקות. לאחר מכן מוציאים מהתנור, ממלאים במלית הגבינה, ומחזירים לעוד אפיה קלילה של 7-9 דקות.

IMG_1418

לפני האפיה

IMG_1420

ואחרי

באמצע האפיה תקף אותי רעב, אז כיבדתי את עצמי בקצת קוטג'. יש דבר יותר טעים? אה, כן, העוגיות האלו. בשבילן שברתי צום מתוקים של חודשיים וחצי, ואכלתי אחת חמה מהתנור (מעולה מעולה), ועוד אחת למחרת (מצויינת מצויינת). בחזרה להתנזרות.

IMG_1417

נשמע פשוט? בהחלט. אלא שאחרי הנגלה הראשונה של העוגיות, התרגשתי יתר על המידה, ומילאתי את הבצק הנא, ושלחתי לאפיה. היו קצת נזילות וזה קצת פחות יפה, אבל לא נראה שיש פגיעה ממשית בטעם.

מלית הגבינה, כנראה בגלל שלא התייצבה, תפחה מעט באפיה, ואז שקעה. גם זו בעיה ויזואלית ולא של הטעם. אה, ונשארה המון מלית גבינה. אפיתי אותה בגביעי סיליקון, אבל היא מתוקה מדי ובלתי אכילה מחוץ לעוגיות.

הכי טעים חם מהתנור, או למחרת, אחרי צינון.

IMG_1423

לסיכום: הייתי מפחיתה את כמות המלית ב-40%, או מוסיפה גבינת שמנת (אבל זה היה משנה את הטעם, וחבל). טעים לאללה.

הטועמים כולם נהנו מהעוגיות. בעבודה הן היו להיט, וחוץ ממישהו אחד שהתלונן על החמאתיות של העוגיות (הן כל כך טעימות ששקלתי להכין אותן בלי המלית), כולם חזרו לעוגיה שניה, שלישית ועוד. בהחלט מתכון מומלץ, הידד למרת'ה!

ניו גירל, הרבה אפיה והתחדשויות

ניו גירל

מסדרה בלתי נסבלת, ניו גירל הפכה לאחת הקומדיות האהובות עלי. היא המחליפה הראשונה של "חברים" שמרגישה כמו התפתחות אותנטית ולא כמו נסיון לחיקוי. אני הכי אוהבת בה את ההצגה הנשית. כל הנשים – סיסי, ג'ס, ועכשיו גם אליזבת', חברתו הישנה-חדשה של שמידט, לא מתנצלות לרגע על מי שהן. ג'ס מעצבנת חצי מהצופים, אני יודעת, אבל אני אוהבת אותה והיא לא היתה משנה שום דבר בעצמה. בעונה הראשונה לניק היתה חברה שטענה שג'ס אינה פמיניסטית, כיוון שהיא אופה ולובשת שמלות. אבל ג'ס היא גם מורה, והיא גם לא מוכנה לקבל חרא מאף אחד, כפי שהיא הוכיחה כשענתה לחברה ההיא.

אליזבת', החברה ה"שמנה" של שמידט (כן, היא לא רזה כמו נשים בטלוויזיה, אבל היא גם לא שמנה), שפשוט לא שמה זין. כל העלילה הזו התקדמה קצת מהר מדי, עם שמידט שלומד לאהוב את עצמו הישן, אבל צריך עוד דמויות כאלו בטלוויזיה שאומרות – לא אכפת לי, סעמק, ובאמת מתכוונות לזה. כי אם יש צופים שבאמת שונאים את ג'ס, וזו לא מוזרות טלוויזיונית גנרית (כמו לורליי גילמור) שכולם בעצם אוהבים, אז יש פה מסר נחמד. רק ממרום שנותי הבנתי שאני פאקינג נהדרת, ומי שלא מתאים לו יכול ללכת ולשנות את עצמו. אז אני בעד המסר.

כמו כן, הסדרה הילארית וניק מילר.

(זהירות! ספוילר!)

אופים!

זו השנה השניה שתנובה מארגנת סדנאות אפיה בחינם לכבוד שבועות. בשנה שעברה לקחתי את אמא שלי לסדנה בהרצליה פיתוח, והשנה לסדנה בניופאן גורמה בתל אביב, חנות שאנו מכירות היטב (טוב מדי…), ושכבר נהנינו שם בסדנה בתשלום לפני כמה שנים. בסדנאות של תנובה מכינים שני מתכונים מחוברת המתכונים (בחירת המתכונים משתנה ממאחרת למארחת), כאשר את המקום, ההדרכה והציוד מספקת החנות המארחת. בסיום הסדנה מקבלים את תוצרי האפיה לקחת הביתה, כאשר את חלקם אפשר כבר לאכול במקום. הסדנאות הן כמובן באוריאנטציה שיווקית, הן של תנובה והן של החנות. המטרה היא שנקנה מוצרי תנובה, ולכן ההוצאה המשמעותית של תנובה עצמה בארגון הסדנאות האלו.

קודם כל, לא בודקים שיניים לסוס שקיבלת במתנה, נכון? אז הסדנה חינמית וככזו היא חביבה. כן, שומעים הרבה על כמה תנובה נהדרת, וכן, מקבלים הנחה בחנות ורצים להוציא את השווי של הסדנה אחריה (זה היה ככה גם בסדנה בתשלום שהייתי בה. פשוט הקהל של הסדנאות הוא מראש של בשלנים ואופים, וטבעי שיהיה להם הרבה מה לקנות בחנות).

לגבי חוברת המתכונים, המתכונים שאנחנו הכנו היו מוצלחים. הכנו מאפה תרד ופטה (במתכון הוא מופיע כמאפה מנגולד ופטה) – עמוד 8. המאפה יצא ממש טעים. ממרח הארטישוק בתחתית ממש טעים, ותערובת הגבינות מעולה. הכי טעים בצק העלים של מעדנות, אבל אני לא אוכלת בצק עלים בחיי היום יום, ואולי בעתיד אתפנה להכין אחד כזה בבית, אבל בינתיים לא. בכל זאת, זו מנה ממש טעימה.

IMG_1386

עובדת על המנה המכוערת שלי

IMG_1389

הפאי המהמם של אמא שלי, לפני האפיה

IMG_1388

הפאי המאותגר שלי (הוספתי עוד בצק כי חתכתי את הבסיס כל כך קטן), לפני האפיה

המתכון השני היה עוגת גבינה עם טווירל ריבה – עמוד 30 (יש המון עמודים בחוברת הזו…). לא טעמתי, כי אני לא אוכלת מתוקים (כבר חודשיים וחצי, יה!), אבל זו עוגה די סטנדרטית. אהבתי את הרעיון להכין עוגת גבינה אפויה במנות אישיות, אם כי נראה לי שקשה להגיע למרקם המדוייק של עוגת גבינה בעוגה כל כך קטנה. המרכז הרי אמור להיות ממש רוטט, ולא רואה איך זה קורה. כמו כן, אני לא אוהבת פטל. אבל די לשליליות, זה נראה טעים.

IMG_1384

בדרך לתנור

IMG_1380

אמא שלי עומלת על טווירל יפה

IMG_1382

טווירלול לפני אפיה

IMG_1391

ממשיכים לאפות

מכיוון שאני הלוא בעיצומו (כלומר, בתחילתו) של פרוייקט אופים עם מרת'ה, התחדשתי באביזרי אפיה רבים מאוד מאוד בזמן האחרון. לא קניתי אימפולסיבית, אלא קראתי היטב את הספר של מרת'ה, וקניתי חצי ממה שהיא ממליצה עליו, כי את החצי השני היה לי. זו לא היתה הקניה הכי תבונית שלי, אבל היא הכי כיפית. יש אנשים שקונים נעליים, יש שקונים דיסקים וספרים, אני קונה אביזרי אפיה. סו מי. לרגל המאורע סידרתי את כל ארונות המטבח מחדש, כדי שיהיה מקום להכל.

אני כן יכולה להמליץ בהקשר על זה על "מלח הארץ" ברמת השרון, חנות מעולה עם המוני אביזרי אפיה איכותיים וזולים. היא זולה יותר גם מהחנויות המוּכּרוֹת בשוק, ויש שם הכל בצורה מרוכזת. מעבר לכביש יש את שהרבני, המקום להשיג כל חומר גלם, איזוטרי ככל שיהיה. החנות קצת קטנה, אז כדאי להתייעץ עם דורון, בעל החנות. מה שתרצו, הוא ימצא עבורכם.

IMG_1397

בין המוצרים שנקנו:

מעבד בצק, אביזר החלומות שלי מאז שגיליתי על קיומו, בשבוע שעבר.

IMG_1402

כף גלידה קפיצית קטנטונת, ליצירת עוגיות בגודל הגיוני בקלות (קודם השתמשתי בכף גלידה די גדולה, שהניבה עוגיות ענק).

IMG_1401

וזה משהו שלא קשור לאפיה, וגם לא אני קניתי, אלא אמא שלי, ערכה איטלקית: שמן זית, פסטה מגניבה ומכתש ועלי מעץ זית. נקנה ברומא, כמובן.

IMG_1399

שיער ומשקפיים

בעוד שאני ממש לא נאמנה למותגים, אני כן נאמנה לנותני שירות ובעלי עסקים פרטיים. בשונה מרשתות גדולות, מאחורי החנויות שאני קונה בהם יש איש מקצוע, שמכיר את המוצרים, וחשוב מכך – מכיר אותי – ונותן שירות טוב יותר כתוצאה מכך.

השבוע היה בסימן שינויים אצלי, כשבהפרש של יומיים החלטתי להסתפר (החלטה שהיתה דרמטית יותר מהתוצאה, אבל זה חלק מהעניין), ולהחליף משקפיים. בעקבות בעיה בריאותית נאלצתי לתלות את העדשות ולעבור באופן בלעדי למשקפיים, לפחות לכמה חודשים. לאורך השנים קניתי כמה וכמה זוגות משקפיים, אבל אני תמיד חוזרת לזוג שקניתי בצבא, במחיר המיוחד בסבסוד הצבא, למרות שהם מאיכות גרועה והפלסטיק כבר יבש ותכף נשבר. בכל פעם שאני מחליפה בהן עדשות (כי המספר שלי תמיד עולה, למורת רוחי ואדישות מוחלטת של רופא העיניים שלי) מזהירים אותי שלא בטוח שהן תצאנה מזה. הפעם החלטתי להחליף את המשקפיים אחת ולתמיד, ולקנות משהו באותו סגנון ובאותם צבעים, אבל אחר. את המשקפיים והעדשות שלי אני כבר שנים קונה באופטיקה דודי ברמת השרון. הוא לא הכי זול, אבל הוא הכי מקצועי והכי הוגן. אם עלה לי המספר באמצע חבילת עדשות, הוא יחליף לי. אם גידלתי ציפורניים ונקרעה לי עדשה, הוא יתן לי חדשה. אם אני צריכה תיקון בזק במשקפיים – בשביל הכל הוא שם בשמחה (גם כשאני מגיעה דקה לפני הסגירה כי שכחתי מתי הוא סוגר). הוא גם סופר מקצועי ויש אצלו בצוות אופטימטריסטית אלופה שמתמחה בעדשות, ואני לא סומכת על אף אחד אחר עם העיניים שלי. בין היתר יש לו גם מוכרת אלופה שמתאימה מסגרת משקפיים בשניה ולא תיתן לי לקנות משהו שהוא לא בול. היום יצא לי להנות מכל השירותים האלו – בדיקת ראיה (+ מעקב אחרי בעית העיניים שלי), בחירת מסגרת (ורודה! טוב, בערך), והכנה של המסגרת במקום (שזה נחמד עכשיו, כשאני לא מגיעה לרמת השרון כל יום).

כשהחלטתי להסתפר, זה היה בסופו של יום איום ונורא, והחלטתי ללכת ולגזור את כל השיער שלי. בעבר הייתי מסתפרת מאוד קצר אחת לכמה שנים. יש לי שיער עבה וארוך ונהיה מאוד חם בקיץ. הפעם הספר שלי – פיטר, שמספר אותי כבר 13 שנים – אסר עלי להסתפר קצר מדי, והציע לי להבהיר את קצוות השיער, למראה קיצי ורענן. אני מחבבת את זה, אבל זה לא עובר מצלמה ולכן אף אחד לא מאמין לי (מלבד מי שראה את זה במציאות). אף ספר אחר לא היה מצליח לשכנע אותי לחמצן קצת את הקצוות.

IMG_1396

ובשבוע הבא

המון אפיה לשבועות! היכונו!