לפני כמה ימים הוזמנתי לאיזו התאספות (או מה שלא יהיה התרגום של gathering שמצלצל לי כיף כמו התאספות). כמו תמיד כשמזמינים אותי למקומות, אני מעדיפה להביא איתי משהו ולא לבוא בידיים ריקות. נדמה לי שזו הסיבה שבכלל התחלתי לאפות. בכל מקרה, מכיוון שהיה מדובר בהתאספות ביתית, השמיים הם הגבול ואפשר להביא גם עוגת שכבות עם קרם וגנאש. בכל זאת, הדבר החברותי בעיני הוא להביא עוגיות, שאפשר לאכול כמה מהן שרוצים ולא צריך להתעסק (כמו כן, היתה נסיעה של שעה וחצי לשרוד). אמנם די סיימתי לאפות את כל העוגיות המפנקות בספר של מרת'ה, אבל לפני כמה שבועות רכשתי את ספר העוגיות וספר הקאפקייקס שלה, שניהם תורגמו לעברית, והייתי חייבת לאפות משהו.
עוגיות הטריפל-שוקולד-קוקוס זכו ברוב קולות בפייסבוק (זו הזדמנות מעולה להזמין אתכם לעשות לייק לבלוג בפייסבוק. או לפתוח פייסבוק ואז לעשות בו לייק לעמוד הבלוג), אז הכנתי אותן. זה היה ממש בסופו של יום ארוך ולא היה לי זמן אפילו לחשוב על זה, אז רצתי לסופר וקניתי כמה מצרכים ואז רצתי הביתה והכנסתי אותם למיקסר ויצאו עוגיות.
למרות שספר העוגיות של מרת'ה סטיוארט מתורגם לעברית, עדיין יש בו מצרכים כמו קוקוס ממותק, שעדיין לא הצלחתי למצוא בארץ (אבל נתתי פעם מתכון להכנה שלו מקוקוס טחון). חוץ מזה, התרגום של הספר לא מדהים, וחוץ מהמרת הכמויות לגרמים ולמעלות צלסיוס, אין בו שום יתרון על פני הספר המקורי. כמובן גם קל יותר להשיג אותו בארץ, אבל אני בינתיים נהנית לאפות יותר מ-Martha stewart baking handbook מאשר מספר העוגיות או הקאפקייק, אבל זה גם נוגע לזה שמדובר בספר הרבה יותר עשיר, והרבה הרבה יותר מוצלח.
בכל מקרה, העוגיות האלו יוצאות מעולה גם עם קוקוס רגיל, וגם בלי האגוזים שקיימים במתכון המקורי, וגם עם סוג שוקולד נוסף שהכנסתי, כי יותר מדי שוקולד לבן זה יותר מדי. הן כנראה גם ילכו טוב בלי הקוקוס ועם שוקולד אחר ובלי חמאה. או משהו.
מתחילים עם קציצת 250 גרם של שוקולד לבן (note to self: קציצות שוקולד לבן). אני החלפתי 100 גרם מהשוקולד הלבן בשוקולד חלב. לא רציתי מריר כדי לא לתת מרקם וטעם כל כך שונה מהשוקולד הלבן, אבל השוקולד הלבן הוא ברובו סוכר, וזה מתוק לי מדי. קוצצים את השוקולד הזה גס.
לאחר מכן, בנוהל, מקרימים 220 גרם חמאה, חצי כוס סוכר לבן ו-3/4 כוס סוכר חום. אני, כרגיל, עיגלתי למטה את החמאה ל-200 גרם.
מוסיפים שתי ביצים, אחת אחרי השניה, ומערבלים.
בקערה מערבבים קמח, קקאו, מלח, אבקת אפיה וסודה לשתיה.
את התערובת הזו מוסיפים לתערובת הרטובה במיקסר. כשהיא מתאחדת מוסיפים בקצב איטי את הקוקוס, שוקולד, ואגוזים מלך / לוז / שקדים אם רוצים.
מתקבל בצק דביק, מתוק, עשיר, וטעים.
מתיישבים ליד המיקסר עם כפית ואוכלים את כל הבלילה. רצים לסופר, קונים עוד שוקולד, עוד קוקוס, קמח וסוכר יש בבית, מכינים בלילה חדשה כדי שאף אחד לא ישים לב. ממשיכים ככה עד שמצליחים לא לאכול את הבלילה עם כפית. למעשה, מסלקים את הכפיות מהמטבח. אוכלים את הבלילה עם הידיים. מבקשים מנער הסיפון שלכם שיקשור אתכם למקרר ולא ישחרר אתכם כמה שלא תבכו שאתם רוצים לאכול את הבלילה. צועקים על נער הסיפון שישחרר אתכם. משתחררים באמצעות כח לא סביר מהמקרר ואוכלים את כל הבלילה. סובלים מכאב בטן. ממשיכים הלאה.
באמצעות כף גלידה יוצרים כדורי ענק במרחק מה זה מזה.
אופים 12 דקות עד שהעוגיות יציבות מבחוץ אך רכות מבפנים.
טעם הקוקוס לא דומיננטי והוא תורם בעיקר למרקם עשיר. השוקולד הלבן נשאר קרמי בעוד שוקולד החלב מתגבש. הקקאו נותן להכל טעם עשיר. העוגיות רכות ועוגתיות, ומלאות הפתעות.
אוכלים אוכלים אוכלים אוכלים אוכלים.
קסטיאל ועוד 