אופים עם מרת'ה: שורטברד שוקולד

אמ"ג, אתם מתרגשים? כי אני כן. לא היה פה אופים עם מרת'ה המון המון זמן, כי היד שלי וזה. ובכלל לא היו פה פוסטים כי הייתי סופר עסוקה ואיכשהו דחיתי את זה בעוד יום ועוד יום, והנה אנחנו היום, אחרי המון זמן בלי פוסטים.

אז בשבוע שעבר החלטתי שהיד שלי גם ככה הולכת לנשור, אז לפחות שאהנה מזה. החלטתי לחזור למרת'ה ולבחור משהו סולידי למדי. בחרתי מתכון של אצבעות שורטברד בטעם שוקולד בגלל ששוקולד זה טעים, שורטברד זה בריטי, ואצבעות זה משהו שיש ביד שכואבת לי. אז בעצם זה היה משמים!!1

שורטברד, למי שלא מכיר (נניח, מיכל של לפני שבוע), זה מאפה סקוטי בסיסי, שמורכב מחלק אחד סוכר, שני חלקים חמאה ושלושה חלקים קמח (נו, parts. איך מתרגמים את זה לעברית?). זה המתכון הבסיסי, ומתקבל ביסקוויט (עוגיה, בלשון אנשים) עבה, פריך ומתוק. בספר של מרת'ה יש כמה וכמה שורטברדים, והחלטתי ללכת על השקולדי כי הוא, ובכן, שוקולדי. זה פשוט צרך החלפה של חלק מהקמח בקקאו.

המתכון הזה דורש סוכר דק (שאינו אבקת סוכר). בארץ לא ידוע לי שמוכרים את זה, אז צריך להכין לבד. מכניסים כמות מעט יותר גדולה מהכמות הנדרשת למעבד מזון, ומפעילים לדקה-שתיים, עד שהסוכר דק.

כמובן שבלתי אפשרי לראות את זה בתמונה (גם שונמכתי בחזרה למצלמת אייפון), אבל שתדעו שמדובר בסוכר דק יותר ולכן מתמוסס יותר בקלות. אני חייבת לומר שאני לא מבינה את ההבדל, כי משתמשים בסוכר רגיל בבצקי עוגיות דומים ולא מרגישים גרעיניות, אבל אולי זו מסורת השורטברד.

מה? רואים שזה דק!

עכשיו אפשר לגשת למלאכה. מערבבים בקערה את כל היבשים: קמח, קקאו, מלח וקינמון שאני בדרך כלל שונאת אבל פה נותן טעם עדין ומגניב.

הרים מושלגים!

ומערבבים כדי להכניס קצת אויר לקמח וגם כדי שלא יהיה צורך לערבב הרבה מאוחר יותר.

במיקסר מערבבים יחד חמאה וסוכר. המון חמאה וסוכר (אגב, בסופר יודה לא מצאתי חבילות חמאה של 100 גרם ו200 גרם עלה 8.30, שזה 14 אגורות מעל המחיר המפוקח. זה נשמע מגוחך, אבל אני משתמשת בחמאה המון, ובלי קשר, מעצבן אותי כשעושים דברים כאלו. אז קנו ב-AM:PM, שם הם בסדר).

מקציפים אותם יחד עד שמתקבל קרם אוורירי ובהיר.

זה לא נראה מדהים, אבל זה חמאה וסוכר, למה ציפיתם?

עכשיו מוסיפים את המוצקים ומערבבים עד להטמאה ומתקבל בצק סמיך ושוקולדי.

היי. אני בצק. אפשר לנשנש אותי סתם ככה עד שתתפוצצו.

את הבצק הזה מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה ומשטחים באמצעות מרית.

אחרי כמה נסיונות תבינו שזה לא עובד, ותשימו עוד נייר אפיה מעל, ותעצבו עם הידיים.

יד שמאל, כי ימין כואבת. ומצלמת.

ואחרי שזה יהיה מוצלח אך מכוער, תעברו עם המרית מעל לנייר האפיה.

ובסוף תסירו את נייר האפיה ותשארו עם תבנית מלאה בבצק משוטח. הצלחה!

מחוררים עם מזלג, כי זו דרכו של השורטברד.

ושולחים לתנור שחומם ל-170 מעלות ל-20 דקות.

אמ"ג הטיימר שלי בצורה של קאפקייק

מוציאים מהתנור ברגע שזה מרגיש מוצק למדי וכבר לא נראה בצקי.

חותכים מיד, כי כשהשורטבר מתקרר הוא מעט פריך ולכן יתפורר מיד. מרת'ה אומרת לחתוך ל-22, שזה אומר 11 שורות ו-2 טורים. אבל אז הם יוצאים עצומים. אז אני חתכתי ל… המממ… 36. ועדיין האצבעות די גדולות.

לאחר מכן מפזרים על השורטבד סוכר, במהלך הכי מיותר בכל המתכון הזה. השורטברד בעצמו נימוח עם רמז של מליחות והמון שוקולד. עוד סוכר מעל לא מוסיף. אבל לא ידעתי את זה מראש.

יש אולי ערך אסתטי בסוכר הזה, אבל הוא לא מוסיף לטעם או למרקם. כפי שניתן לראות, השורטברד ממש נימוח מבפנים ורך מבחוץ, ומזכיר במראה בראוני. לעומת הבראוני השורטברד הרבה פחות עסיסי ולח. זה ממש עוגיה והולך מדהים בקפה / תה / חלב חם. המליחות מורגשת, וזה לא מתוק בצורה מעיקה.

זה מתכון סופר פשוט (לערבב-לשטח-לאפות-לחתוך). הוא לא רב שלבי או מתחכם. פשוט עוגיית קקאו מוצלחת מאוד וטעימה מאוד.