אחרי כמה שבועות דלים באפיה, החלטתי לחזור למרת'ה. ידעתי מיד שאני רוצה להכין משהו פשוט, בטוח, אבל טעים מאוד, ועוגיות גרנולה נבחרו למשימה. אלו עוגיות שאני אוהבת, עם הילה (מזויפת לגמרי) של בריאות, טעים קליל וטוב, ומרקם מושלם. בניגוד לעוגיות שוקולד או עוגיות שמכילות שוקולד, העוגיות האלו רק משאירות טעם לעוד. הם אמנם משביעות אבל אין יותר מדי מהן (כפי שיכול להיות עם שוקולד מריר, בשבילי לפחות). מה שכן, הן דורשות שני מרכיבים שאין בדרך כלל בארון שלי – צימוקים ומייפל.
רוטב מייפל אמיתי, כזה שעושים בקנדה או בניו אינגלנד (יש קטע רלוונטי מהבית הלבן, שאני לא מוצאת ביוטיוב!), לא כזה מוכר במטבחי. מהילדות אני רגילה לרוטב בטעם מייפל שהיינו שמים על הפנקייק אם סירופ השוקולד נגמר. לא ממש אהבתי את הרוטב ההוא, שתכלס היה סירופ סוכר כהה וצמיגי. מייפל אמיתי הוא לא כזה. הוא בעל טעם עשיר ועמוק, ותחליף מצויין לממתיקים מסורתיים יותר כמו סוכר לבן (כמובן שהוא לא משמין פחות, אבל הטעם שלו מעניין יותר).
על מנת להכין את העוגיות האלו מתחילים עם קמח, קינמון טחון (לא התבלין האהוב עלי, אבל משתלב טוב עם הטעמים הארציים של העוגיה הזו), מלח (אסור לוותר עליו, ואפשר אפילו להוסיף, כיוון שהוא מאזן היטב את המתיקות של יתר המרכיבים) וקוקוס גרוס ממותק.
רגע, מה? אני מכירה את הקוקוס הטחון שמוכרים בשקיות גדולות לפני פסח. האמריקאים מכירים קוקוס ממותק, שהוא תפוח יותר וכמובן מתוק יותר מהקוקוס "שלנו". כדי לשחזר את הטעם מערבבים כוס קוקוס, 2.5 כפות אבקת סוכר ו2.5 כפות מים חמים, ונותנים להם לעמוד לעשר דקות. הקוקוס סופח את המים ומתקבל הקוקוס המסוכר. זה מוסיף על המתיקות של שאר המרכיבים, ותכלס די מיותר.
בקערת המיקסר מערבבים יחד חמאה וסוכר חום, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. העוגיות האלו מכילות יחסית פחות חמאה, ולכן הן עוגתיות יותר ופריכות פחות, וזה רוב הסוד שלהן, בעיני. לתערובת מוסיפים ביצה גדולה, שליש כוס סירופ מייפל אמיתי, 2 כפיות תמצית וניל אמיתי, ומערבבים היטב.
מוסיפים פנימה את הקמח המעורבב עם התבלינים והקוקוס, ומעבדים עד שהקמח נטמע.
מוסיפים פנימה שלוש כוסות שיבולת שועל. בדרך כלל אני משתמשת בשיבולת שועל אינסטנט, שנותנת מרקם עדין יותר. לפני שבועיים קניתי בסופר שיבולת שועל שלמה בחמישה שקלים לשקית ענקית, וזו היתה הזדמנות להשתמש בה. שיבולת השועל נותנת מרקם הרבה יותר עשיר ומעניין לעוגיה.
לבסוף, מוסיפים כוס צימוקים. אני מצאתי רק צימוקים אמריקאיים גדולים, אז קצצתי אותם מעט, להטמעה אחידה שלהם בבלילה.
מערבבים הכל, לקבלת בלילה מעלפת. וכעת, ליצירת העוגיות. כיוון שמרת'ה מכוונת לעוגיות גדולות ושמנות (3 כפות בלילה!), השתמשתי בכף הגלידה הגדולה שלי.
אפשר ללכת על עוגיות קטנות יותר אבל הקסם של העוגיה הזו הוא החוץ הפריך שלה (ממש קרנצ'י, הודות לשיבולת השועל) לצד התוך העוגתי שלה.
העוגיות נאפות 15-20 דקות בחום בינוני, עד שהעוגיה משחימה מבחוץ. העוגיה יוצאת מהתנור כשהיא לא יציבה בכלל, ורק אחרי 2-3 דקות בקירור, מתחילה להתייצב. אז מעבירים אותה לרשת צינון, ומתאפקים לא לנשנש יותר מדי.
בעיני מדובר בעוגיות סופר מוצלחות. גדולות, רכות, עשירות וטעימות מאוד. אם בא לכם ממש להשקיע או ממש להתפנק – הן יעשו קסטות מדהימות. כדור גלידת וניל בין שתי עוגיות, ואתם בגן עדן. גם מילוי חמאת הבוטנים מעוגיות חמאת הבוטנים יכול ללכת טוב כאן, אם אתם ממש אוהבים מתוק.
קסטיאל ועוד 