מתכון מצולם לעדי: פתיתים בדלעת וקרם קוקוס

פתיתים דעלת 2

כשהייתי קטנה אהבתי פתיתים. ממש ממש אהבתי פתיתים. אכלתי ואכלתי, תפחתי ותפחתי, ואז לפני כמה שנים הוצאתי את הפתיתים מהתפריט שלי. זה פשוט שממש ממש אהבתי אותם. כמה שנים מאוחר יותר, היתה סאגה שלמה סביב פתיתים ובצל (כן לטגן? לא לטגן?) באח הגדול. לא זוכרת כבר מי היו הצדדים בויכוח, אני רק יודעת שפתיתים אוכלים עם המון בצל מטוגן, ושפתיתים זה טעים. הלכתי לישון לאחר שידור תוכנית הפתיתים הידועה, וחלמתי בלילה איך אני מטגנת בצל ופטריות, ומכינה פתיתים בפטריות. קמתי בבוקר, חיכיתי לצהריים, קצצתי בצל, טיגנתי עם פטריות, הוספתי פתיתים, בישלתי, ואום נום נום. זהו המתכון הראשון והאחרון שבא לי בחלום, והדבר הפרודקטיבי השני בחיי שיצא לי מחלום (פעם, בכיתה ג', כתבתי שיר שבא לי בחלום. הייתי מאוד פיוטית אז, כשהייתי בת 8).

עברו שנים, אני עדיין ממעטת לאכול פתיתים, אבל כשאני כבר אוכלת, אני מנסה לשדרג ככל יכלתי. ככה הגעתי למתכון הטעים הזה, שהוא גם ממש פשוט, טבעוני, ודי מרשים. המתכון מאוד מודולרי, וכל דבר אפשר להשמיט או להוסיף. אם משמיטים הכל מלבד הפתיתים, מקבלים פתיתים סתם. כמו בהוראות בשקית. אם מוסיפים הכל, מקבלים תבשיל טעים ומגניב. המצרכים שלו לא הכי טריוויאליים, אבל שווה לקפוץ למכולת בשבילם. המתכון יהיה עבור כמות יחסית גדולה, אפשר להקטין כמויות בחצי, לקבלת ארוחת צהריים נאה ל2-3 אנשים.

המצרכים:

P1020726

שורש ג'ינג'ר: תמיד הכרתי ג'ינג'ר בתור הסבון המגעיל שמגישים ליד הסושי, או בתור הפרי היבש הכי מאכזב שיש (הוא אפילו לא מתוק!). אבל שורש ג'ינג'ר טרי משדרג בשניה כל מנה. אני קונה, מקלפת כאשר הוא טרי, חותכת לקוביות ומקפיאה. במידת הצורך אני מפשירה קוביה וקוצצת אותה, או מגררת את הג'ינג'ר הקפוא ישר לתוך התבשיל. הולך מעולה במוקפצים. אפשר להשיג אותו היום בכל סופר, כולל אם:פם ובאבא. אפשר לקנות קפוא של מעדנות (ראיתי שיש גם מטחנה של ג'ינג'ר טרי, אבל לא ניסיתי אותה מעולם).

קרם קוקוס: לא מי קוקוס ולא חלב קוקוס. מכיל כ-17.5% שומן ומהווה תחליף טבעוני לשמנת מתוקה. קופסת שימורים עולה 10 שקלים, אבל מרגע הפתיחה מתקלקלת די מהר, אז כדאי לתכנן לעשות ממנה כמה דברים, כי חבל לזרוק.

דלעת: לא דלעת שלמה, חלילה. מגיעה בנתחים ארוזים בניילון. זה ירק דיאטטי וטעים שאפשר להוסיף כדי להעשיר פירה, ירקות בתנור, מרקים וכו'.

בצל, פתיתים, שום: כל בית צריך את הפריטים הבסיסיים האלו, נו. אגב, פתיתים הם פתיתים בצורת אורז. כדורים, כוכבים ושאר צורות מוזרות לא נחשבים פתיתים אצלי.

ולסיכום:

  • בצל בינוני, קצוץ
  • חתיכת דלעת נאה מהסופר, חתוכה לקוביות קטנות
  • סלסלת פטריות פרוסות
  • 2 שיני שום קצוצות / כתושות
  • כפית של שורש ג'ינג'ר טרי קצוץ / מגורר
  • קופסת קרם קוקוס
  • פתיתים אפויים בצורת אורז
  • מלח, פלפל, מים רותחים

מחממים סיר. קוצצים בצל. מכיוון שהבצל עוד יעבור בישול במים רותחים, ממש לא קריטי אם הוא קצוץ דק או לא. אני אוהבת בפתיתים קיצוץ גס יחסית, כדי להרגיש אותו בין הפתיתים. מוסיפים לסיר שמן זית ואת הבצל.

P1020727

מטגנים כמה דקות, עד שהבצל משחים. שוב, מכיוון שנבשל אותו לא נורא אם הוא קצת שחום מדי, או קצת נא מדי.

P1020729

בזמן שהבצל מיטגן, מקלפים את הדלעת. דלעת אפשר לקלף בקלות עם קולפן. רצוי להזהר ולא לקלף חתיכת ציפורן + לק, כמוני. אגב, יכול להיות שהדלעת שתמצאו היא עם קליפה בצבע בז' מהודר. זה אותו הדבר. (יצא לי חרוז בלי להתכוון!)

P1020728

חותכים אותה לקוביות. את הדלעת כדאי לחתוך לקוביות קטנות, אחרת יש חשש לדלעת נאה (מלשון raw). אם אתם איטיים קצת, או שהלחץ מלחיץ אתכם, אתם מוזמנים לקצוץ לפני שמתחילים עם הבישול (או להנמיך את האש או להוריד את הסיר מהאש לגמרי, אם נלחצתם פתאום שהבצל ישרף).

.P1020730

קוצצים שתי שיני שום, ומוסיפים גם אותן אל הדלעת והבצל. אפשר כמובן גם לכתוש את השום, אבל אני מתעצלת לנקות את הכותש (אני בטוחה שאמרתי את זה כבר כאן פעם).

P1020732

הדלעת תתחיל להגיר נוזלים, וזה מעולה. יש להמשיך לבשל אותה על אש בינונית עד שהיא די סמרטוטית, ומתחילה להתפורר בקצוות (כלומר כשהקוביות כבר לא ממש קוביות, אלא כמעט עיגולים). סדר גודל של 6-7 דקות. גם כאן, לא נורא דקה לפה או לפה. אם כבר, עדיף בישול יתר, כי אין דלעת רכה מדי.

P1020731

בשלב הזה כדאי ומומלץ להוסיף סלסלת פטריות קצוצות. כשצילמתי הכנתי את המתכון לארוחה בעבודה, עם סועד שלא אוהב פטריות. משום שאני קדושה, השמטתי את הפטריות מהמתכון, למרות שמוזר לי שמתהלכים בינינו אנשים שלא אוהבים מאכלים משדרגי מנות כמו פטריות. אתם צריכים להוסיף, לערבב, ולטגן כחצי דקה.

מרתיחים מים 🙂

מקלפים את הג'ינג'ר באמצעות כף (כן! זה עובד!), וקוצצים אותו. מוסיפים כף ג'ינג'ר קצוץ אל תוך הסיר. מערבבים.

P1020733

P1020735

כשהדלעת כבר ממש סמרטוטית, נניח ככה:

P1020737

מוסיפים פנימה שתי כוסות פתיתים, ומערבבים. מטגנים את הפתיתים כדקה.

P1020738

מוסיפים 3/4 כוס קרם קוקוס, ומערבבים. המטרה היא שהפתיתים יהיו מצופים בקרם הקוקוס, אבל שלא יהיו רטובים, אז תוסיפו את הקרם בהדרגה. כשאתם פותחים את קופסת השימורים, שימו לב שכדאי לערבב את קרם הקוקוס, כי החלק השמנוני יותר נוטה לצוף למעלה.

P1020739

שימו לב איך הפתיתים מבריקים, אבל אין נוזלים בסיר.

מוסיפים 2.5 כוסות מים, כפית מלח ומעט פלפל שחור. מערבבים פעם אחת, וסוגרים את הסיר.

P1020740

יאכס! את מצפה שנאכל את זה??!

מבשלים שש דקות. אחרי שש דקות בודקים את מצב הסיר. אם יש עדיין הרבה נוזלים, סוגרים את הסיר וממשיכים לבשל. בודקים כל דקה מה מצב הפתיתים. אם המים כמעט נגמרו, והפתיתים תפוחים ורכים, המנה מוכנה.

כעת פתחו את הסיר, הניחו עליו מגבת נייר, וסגרו עם המכסה לחמש דקות, בהן הלחות העודפת בסיר נספגת במגבת הנייר. גלו שהסוללה במצלמה נגמרה. צלמו את התבשיל המוכן באייפון.

פתיתים דעלת

אוכלים! אום נום!

עוד וריאציות היסטריות: להוסיף קוביות חזה עוף יחד עם הדלעת. להוסיף קוביות דלורית יחד או במקום הדלעת.

וכאמור, אפשר להשמיט את הכל, ולאכול קערת פתיתים חמים וטעימים. מה יכול להיות יותר טוב?

מתכון מצולם לעדי – שקשוקה

יש לי שתי אחיות, כל אחת יותר יפה מהשניה. אף אחת מהן לא מגלה עניין מיוחד במטבח, אם כי שלושתינו אוהבות לאכול. כשהגדולה עזבה את הבית, ניסיתי ללמד אותה (לבקשתה) קצת כישורי מטבח, אבל אחרי מפגש אחד, ובגלל שאני לא מדריכה כזו מדהימה, זה התמסמס. יחד עם זאת, בלי שום עזרה ממני, היא התגברה על הפחד מהמטבח והתחילה לבשל יותר ויותר. ועכשיו הקטנה עוזבת את הבית, ולמרות שהיא יודעת לבשל לא מעט, היא מתייחסת לזה בתור תיק, ומתלוננת שאין מספיק דברים שהיא יודעת להכין. לצורך זה החלטתי להקים את סדרת הפוסטים הזו, שתלווה הכנה של מתכון פשוט ומודולרי, שקל להכין ממה שיש בבית. אם יש מתכון שהייתם רוצים לראות פה (בין אם אתם עדי ובין אם לא), אנא, ספרו לי.

נתחיל עם שקשוקה, כי אתמול אכלתי שקשוקה לארוחת ערב, והיתה הזדמנות פז לצילום.

מצרכים (מנה אחת):
חצי בצל
2 שיני שום
גזר
חצי פלפל אדום
חצי כוס עגבניות מרוסקות
2 כפות קוטג' (אופציונלי)
1-2 ביצים

אופציונלי:
פטריות טריות
תרד
עגבניה
חצילים
פלפל חריף

אין לי מושג איפה למדתי לראשונה להכין שקשוקה. זה מתכון שהתחיל ממשהו בסיסי שאמא שלי היתה מכינה, ואני פיתחתי אותו מאז, לפי מה שיש במטבח. בשלב מסויים אני השתלטתי על הכנת השקשוקה בבית, ואמא שלי הוקצתה לחביתות ירק (שאני שונאת וצריכות לצאת מחוץ לחוק!). הכנתי את השקשוקה הזו פעם למישהי בצבא, והיא התלוננה שאין מספיק שמן, ואשכרה שפכה פנימה עוד איזה חצי כוס שמן (עבור שתי מנות). אבל לא באמת צריך.

נתחיל עם לקצוץ את הבצל. בחרתי בבצל סגול, כי הטעם שלו עדין יותר, וזה מה שהיה לי בבית. אבל ברצינות, בגלל הטעם הלא חריף, אפשר לחתוך אותו בגסות, ולקבל טעם לא משתלט של בצל.

IMG_0030

אפשר גם לחתוך את הבצל לפרוסות, זה לא חשוב. מחממים מחבת עם מעט שמן זית, ומטגנים את הבצל עד שהוא שחום. להזהר לא לשרוף. אם השמן נגמר, להוסיף עוד שמן, מעט בכל פעם.

IMG_0031

חותכים גזר לקוביות בינוניות, וקוצצים את השום. אפשר גם לכתוש את השום, אבל אז צריך לשטוף את כותש השום, אז לשיקולכם. את השום אני מועכת קודם עם צד הסכין, ואז חותכת לפרוסות מעוכות. את הגזר אני חותכת יחסית קטן כי אני לא אוהבת גזר, אבל אפשר גם חתיכות גדולות יותר. מוסיפים את הגזר והשום לבצל המיטגן. מטגנים עד שהגזר משחים מעט.

IMG_0032

חותכים פלפל לחתיכות בינוניות. בבתי קפה מגישים שקשוקה עם פלפל אדום חתוך לקוביות ענק, אז תיאורטית אפשר גם לחתוך לשמיניות (כלומר חצי פלפל, חתוך לארבע חתיכות גדולות).

IMG_0033

איזה מהממת הסכין שלי שקיבלתי לחג מהעבודה?

מטגנים גם את הפלפלים עד שהם מתרככים. בשלב הזה יהיו קצת יותר נוזלים במחבת, כי הפלפל מימי יותר, והכל יתחיל להתחבר.

IMG_0034

בשלב הזה התכוונתי להוסיף עגבניה טריה. אבל היא היתה כל כך קשיחה ויפה, ונזכרתי שיש לי עגבניות מרוסקות במקפיא, שלא יכלתי לבזבז אותה, ובמקביל חתכתי סלט. אז בשלב זה מוסיפים כחצי כוס עגבניות מרוסקות. מדובר בעגבניות שנמכרות בקופסת שימורים (לא קופסת פלסטיק קטנה עם מכסה שנקעה ומלכלך אותך בג'יפה אדומה). זה די זול, ואני פותחת קופסא ואז מקפיאה את מה שנשאר בקופסאות קטנות, ומוציאה כשאני צריכה. בהתחלה מדובר בגוש עגבניות קפוא:

IMG_0035

נותנים לזה להתמוסס קצת, ומוסיפים מעט מים רותחים (בערך בגובה שני סנטימטר במחבת). ממשיכים לבשל עד שמתקבל תבשיל סמיך שמכסה את כל הירקות (יותר מזה זה מצומצם מדי). בישלתם יותר מדי? הוסיפו מעט מים ונסו שוב!

IMG_0036

מי שמכיר אותי, יודע שקוטג' שטראוס הוא אחד המאכלים האהובים עלי. טעים עם כפית, טעים על טוסט, טעים באפיה – טעים! גם זה מנהג שאני לא זוכרת מתי התחיל או למה ניסיתי אותו, אבל בשלב הזה מוסיפים לשקשוקה כף קוטג'. אגב, יש לי מתכון טעים שמבוסס על הקפצה של בצל מטוגן ותרד טרי, ואז הוספת קוטג' לקבלת קרם שמנתי מהמם. בכל מקרה, מוסיפים את הקוטג', ומערבבים. הקוטג' הוא תוספת מומלצת אך לא הכרחית, אם אתם לא אוהבים או שאין לכם. ניסיתי את זה רק עם קוטג' של שטראוס, ונראה לי שהמרקם של קוטג' תנובה לא יהיה מוצלח באותה מידה, אבל אם אתם מנסים – ספרו לי.

IMG_0038

בהתחלה, הקוטג' ישאר גרגירי ודי דוחה, ותקללו את עצמם שהקשבתם לי. אבל כמו בהכנת חמאת בוטנים תוצרת בית, גם פה אסור לוותר, ועם הזמן ערמה של גושים תהפוך לקרם מהמם.

IMG_0039

עכשיו הזמן ליצור גומה קטנה באמצע המחבת, ולשבור פנימה ביצה. הרעבים מוזמנים ליצור שתי גומות ולשבור שתי ביצים. אבל יותר מזה כבר חבל על הכולסטרול.

IMG_0040

מפזרים מעל מלח, פלפל שחור ובזיליקום יבש (וכל תבלין אחר שאוהבים: פפריקה חריפה, צ'ילי, פלפל לבן, אבקת שום וכו').

אם יש מכסה למחבת, מכסים. אם לא, מניחים רדיד אלומיניום מעל, ומניחים את הכף כדי לסגור. לא חשוב לסגור הרמטית. לי יש מכסה בגודל של המחבת בדיוק, ששייך לסיר אחר. פעם סגרתי איתו את המחבת, וכשבאתי לאכול, המכסה יצר ואקום עם המחבת, ולא הסכים להתנתק ממנה. זה לקח הרבה זמן, כמעט הרס לי סכין אחת, והרס לי את ארוחת הערב. אז אני לא עושה את זה יותר.

אחרי כמה דקות פותחים את המכסה ובודקים. אם החלבון רוטט ושקוף, בלע, לכסות שוב. אם החלבון מוצק אבל החלמון עדיין רוטט- הצלחה! אם החלבון מוצק והחלמון מוצק – לא נורא, נצליח יותר בפעם הבאה, עדיין טעים! בגלל הכיסוי, הביצה יוצאת נימוחה מאוד, הרבה יותר מסתם ביצת עין. אם יש מחבת עם ידית חסינת אש (זו כבר הגזמה), במקום לכסות כדאי להעביר לתנור, לקבלת שקשוקה הרבה יותר נימוחה (וגם אז, מבשלים עד שהחלבון מתייצב אך החלמון לא).

IMG_0043

זהו. מוכן. מעבירים לצלחת, ואוכלים ליד הסלט שחתכתם בזמן שחיכיתם לשקשוקה (עם שתי טיפות שמן זית ולימון). הכי טעים לאכול את השקשוקה עם עוד כף קוטג' מעל, או שמנת חמוצה למושחתים ולנהנתנים, ועם פרוסת חלה ליד. אני אכלתי בלי, כי אני בדיאטה אכזרית.

IMG_0044

אוכלים, ואומרים לאיימס "שיא אללה, איזה טעים ואף קל!".

אפשר, כאמור, להוסיף ירקות אחרים. זה מה שהיה לי בבית, אז זה מה שהכנסתי. אופציות נוספות:

  • פטריות: מוסיפים אחרי שהפלפל התרכך קצת.
  • תרד: מיד לפני הביצה, ומערבבים פעם אחת.
  • חצילים: לפני הגזר, ומטגנים מעט.
  • פלפל חריף: אין לי מושג איך או מתי מוסיפים, כי הכי חריף שאני מסוגלת זה פפריקה מתוקה. מתוקה. לא חריפה. אני בטוחה שחובבי החריף ידעו להגיד איך להוסיף פלפל חריף. ולמה.
  • עגבניה: אם יש בבית עגבניה רכה ואומללה, אפשר להוסיף אותה במקום העגבניות המרוסקות. זה יוצא הכי טעים עם עגבניות שרי שקניתם במבצע של 1+1 בסופר, שכחתם מהן, ואחרי שבוע נזכרתם ומצאתם צימוקי עגבניות רכים. חותכים את העגבניות גס, ואחרי שמוסיפים אותן מערבבים קצת. הן מגירות הרבה נוזלים, אז צריך קצת פחות מים, ולבשל טיפה יותר.