יש לי שתי אחיות, כל אחת יותר יפה מהשניה. אף אחת מהן לא מגלה עניין מיוחד במטבח, אם כי שלושתינו אוהבות לאכול. כשהגדולה עזבה את הבית, ניסיתי ללמד אותה (לבקשתה) קצת כישורי מטבח, אבל אחרי מפגש אחד, ובגלל שאני לא מדריכה כזו מדהימה, זה התמסמס. יחד עם זאת, בלי שום עזרה ממני, היא התגברה על הפחד מהמטבח והתחילה לבשל יותר ויותר. ועכשיו הקטנה עוזבת את הבית, ולמרות שהיא יודעת לבשל לא מעט, היא מתייחסת לזה בתור תיק, ומתלוננת שאין מספיק דברים שהיא יודעת להכין. לצורך זה החלטתי להקים את סדרת הפוסטים הזו, שתלווה הכנה של מתכון פשוט ומודולרי, שקל להכין ממה שיש בבית. אם יש מתכון שהייתם רוצים לראות פה (בין אם אתם עדי ובין אם לא), אנא, ספרו לי.
נתחיל עם שקשוקה, כי אתמול אכלתי שקשוקה לארוחת ערב, והיתה הזדמנות פז לצילום.
מצרכים (מנה אחת):
חצי בצל
2 שיני שום
גזר
חצי פלפל אדום
חצי כוס עגבניות מרוסקות
2 כפות קוטג' (אופציונלי)
1-2 ביצים
אופציונלי:
פטריות טריות
תרד
עגבניה
חצילים
פלפל חריף
אין לי מושג איפה למדתי לראשונה להכין שקשוקה. זה מתכון שהתחיל ממשהו בסיסי שאמא שלי היתה מכינה, ואני פיתחתי אותו מאז, לפי מה שיש במטבח. בשלב מסויים אני השתלטתי על הכנת השקשוקה בבית, ואמא שלי הוקצתה לחביתות ירק (שאני שונאת וצריכות לצאת מחוץ לחוק!). הכנתי את השקשוקה הזו פעם למישהי בצבא, והיא התלוננה שאין מספיק שמן, ואשכרה שפכה פנימה עוד איזה חצי כוס שמן (עבור שתי מנות). אבל לא באמת צריך.
נתחיל עם לקצוץ את הבצל. בחרתי בבצל סגול, כי הטעם שלו עדין יותר, וזה מה שהיה לי בבית. אבל ברצינות, בגלל הטעם הלא חריף, אפשר לחתוך אותו בגסות, ולקבל טעם לא משתלט של בצל.
אפשר גם לחתוך את הבצל לפרוסות, זה לא חשוב. מחממים מחבת עם מעט שמן זית, ומטגנים את הבצל עד שהוא שחום. להזהר לא לשרוף. אם השמן נגמר, להוסיף עוד שמן, מעט בכל פעם.
חותכים גזר לקוביות בינוניות, וקוצצים את השום. אפשר גם לכתוש את השום, אבל אז צריך לשטוף את כותש השום, אז לשיקולכם. את השום אני מועכת קודם עם צד הסכין, ואז חותכת לפרוסות מעוכות. את הגזר אני חותכת יחסית קטן כי אני לא אוהבת גזר, אבל אפשר גם חתיכות גדולות יותר. מוסיפים את הגזר והשום לבצל המיטגן. מטגנים עד שהגזר משחים מעט.
חותכים פלפל לחתיכות בינוניות. בבתי קפה מגישים שקשוקה עם פלפל אדום חתוך לקוביות ענק, אז תיאורטית אפשר גם לחתוך לשמיניות (כלומר חצי פלפל, חתוך לארבע חתיכות גדולות).
איזה מהממת הסכין שלי שקיבלתי לחג מהעבודה?
מטגנים גם את הפלפלים עד שהם מתרככים. בשלב הזה יהיו קצת יותר נוזלים במחבת, כי הפלפל מימי יותר, והכל יתחיל להתחבר.
בשלב הזה התכוונתי להוסיף עגבניה טריה. אבל היא היתה כל כך קשיחה ויפה, ונזכרתי שיש לי עגבניות מרוסקות במקפיא, שלא יכלתי לבזבז אותה, ובמקביל חתכתי סלט. אז בשלב זה מוסיפים כחצי כוס עגבניות מרוסקות. מדובר בעגבניות שנמכרות בקופסת שימורים (לא קופסת פלסטיק קטנה עם מכסה שנקעה ומלכלך אותך בג'יפה אדומה). זה די זול, ואני פותחת קופסא ואז מקפיאה את מה שנשאר בקופסאות קטנות, ומוציאה כשאני צריכה. בהתחלה מדובר בגוש עגבניות קפוא:
נותנים לזה להתמוסס קצת, ומוסיפים מעט מים רותחים (בערך בגובה שני סנטימטר במחבת). ממשיכים לבשל עד שמתקבל תבשיל סמיך שמכסה את כל הירקות (יותר מזה זה מצומצם מדי). בישלתם יותר מדי? הוסיפו מעט מים ונסו שוב!
מי שמכיר אותי, יודע שקוטג' שטראוס הוא אחד המאכלים האהובים עלי. טעים עם כפית, טעים על טוסט, טעים באפיה – טעים! גם זה מנהג שאני לא זוכרת מתי התחיל או למה ניסיתי אותו, אבל בשלב הזה מוסיפים לשקשוקה כף קוטג'. אגב, יש לי מתכון טעים שמבוסס על הקפצה של בצל מטוגן ותרד טרי, ואז הוספת קוטג' לקבלת קרם שמנתי מהמם. בכל מקרה, מוסיפים את הקוטג', ומערבבים. הקוטג' הוא תוספת מומלצת אך לא הכרחית, אם אתם לא אוהבים או שאין לכם. ניסיתי את זה רק עם קוטג' של שטראוס, ונראה לי שהמרקם של קוטג' תנובה לא יהיה מוצלח באותה מידה, אבל אם אתם מנסים – ספרו לי.
בהתחלה, הקוטג' ישאר גרגירי ודי דוחה, ותקללו את עצמם שהקשבתם לי. אבל כמו בהכנת חמאת בוטנים תוצרת בית, גם פה אסור לוותר, ועם הזמן ערמה של גושים תהפוך לקרם מהמם.
עכשיו הזמן ליצור גומה קטנה באמצע המחבת, ולשבור פנימה ביצה. הרעבים מוזמנים ליצור שתי גומות ולשבור שתי ביצים. אבל יותר מזה כבר חבל על הכולסטרול.
מפזרים מעל מלח, פלפל שחור ובזיליקום יבש (וכל תבלין אחר שאוהבים: פפריקה חריפה, צ'ילי, פלפל לבן, אבקת שום וכו').
אם יש מכסה למחבת, מכסים. אם לא, מניחים רדיד אלומיניום מעל, ומניחים את הכף כדי לסגור. לא חשוב לסגור הרמטית. לי יש מכסה בגודל של המחבת בדיוק, ששייך לסיר אחר. פעם סגרתי איתו את המחבת, וכשבאתי לאכול, המכסה יצר ואקום עם המחבת, ולא הסכים להתנתק ממנה. זה לקח הרבה זמן, כמעט הרס לי סכין אחת, והרס לי את ארוחת הערב. אז אני לא עושה את זה יותר.
אחרי כמה דקות פותחים את המכסה ובודקים. אם החלבון רוטט ושקוף, בלע, לכסות שוב. אם החלבון מוצק אבל החלמון עדיין רוטט- הצלחה! אם החלבון מוצק והחלמון מוצק – לא נורא, נצליח יותר בפעם הבאה, עדיין טעים! בגלל הכיסוי, הביצה יוצאת נימוחה מאוד, הרבה יותר מסתם ביצת עין. אם יש מחבת עם ידית חסינת אש (זו כבר הגזמה), במקום לכסות כדאי להעביר לתנור, לקבלת שקשוקה הרבה יותר נימוחה (וגם אז, מבשלים עד שהחלבון מתייצב אך החלמון לא).
זהו. מוכן. מעבירים לצלחת, ואוכלים ליד הסלט שחתכתם בזמן שחיכיתם לשקשוקה (עם שתי טיפות שמן זית ולימון). הכי טעים לאכול את השקשוקה עם עוד כף קוטג' מעל, או שמנת חמוצה למושחתים ולנהנתנים, ועם פרוסת חלה ליד. אני אכלתי בלי, כי אני בדיאטה אכזרית.
אוכלים, ואומרים לאיימס "שיא אללה, איזה טעים ואף קל!".
אפשר, כאמור, להוסיף ירקות אחרים. זה מה שהיה לי בבית, אז זה מה שהכנסתי. אופציות נוספות:
- פטריות: מוסיפים אחרי שהפלפל התרכך קצת.
- תרד: מיד לפני הביצה, ומערבבים פעם אחת.
- חצילים: לפני הגזר, ומטגנים מעט.
- פלפל חריף: אין לי מושג איך או מתי מוסיפים, כי הכי חריף שאני מסוגלת זה פפריקה מתוקה. מתוקה. לא חריפה. אני בטוחה שחובבי החריף ידעו להגיד איך להוסיף פלפל חריף. ולמה.
- עגבניה: אם יש בבית עגבניה רכה ואומללה, אפשר להוסיף אותה במקום העגבניות המרוסקות. זה יוצא הכי טעים עם עגבניות שרי שקניתם במבצע של 1+1 בסופר, שכחתם מהן, ואחרי שבוע נזכרתם ומצאתם צימוקי עגבניות רכים. חותכים את העגבניות גס, ואחרי שמוסיפים אותן מערבבים קצת. הן מגירות הרבה נוזלים, אז צריך קצת פחות מים, ולבשל טיפה יותר.
קסטיאל ועוד 