אופים עם מרת'ה: עוגיות שוקולד צ'אנקס.

יש איזה סיפור, על איך ביתה של מרת'ה כתבה מתכון לעוגיות שוקולד צ'יפס כשהיא היתה בת 12, והעוגיות מיד נהפכו להצלחה ענקית. העוגיות שלה היו עתירות בחמאה, ולכן למעשה דקיקיות פריכות ומתוקות. אני, עקרונית, לא אוהבת עוגיות פריכות. כלומר, כן, אני אוכלת את עוגיות ה-37% שוקולד צ'יפס, ואני אוכלת גם ביסקוויטים וכו', אבל מעדיפה עוגיות שמנמנות ועוגתיות. לכן במתכוני העוגיות שלי אני בדרך כלל מפחיתה את החמאה בחצי, משום שהיא זו שמניבה את העוגות הפריכות (שזה מעניין, כי הייתם חושבים שיותר שומן = יותר רך, כמו במאפי שמרים. אבל אם עוגיות חמאה הן פריכות, אני מניחה שאני יכולה להאמין לזה גם בלי להבין את הכימיה). אגב, גם הפחתת מספר הביצים הופכת עוגיה לפריכה יותר, שזה מעניין, כי זה דווקא מפחיד את כמות השומן. בקיצור, אפיה היא אלכימיה, למעשה.

P1020948

בכל מקרה, בספר של מרת'ה יש שלושה מתכוני עוגיות פשוטות, וזה השלישי שבהם. את השניים הקודמים, עוגיות שוקולד פאדג' ועוגיות שוקולד לבן כבר אפיתי, ואחרי שאפיה מורכבת יותר השתבשה לי, נשארתי עם עוגיות פשוטות. אז הפור נפל על אילו.

להמשיך לקרוא

אופים עם מרת'ה: עוגת פירורים

אויש, איזה שבוע. עומס בעבודה, עומס באירועים, וכמובן (!) התינוק-יורש העצר ג'ורג' שנולד לא השאירו לי דקה לנשום, שלא לדבר על לכתוב פוסט. בצד החיובי, למדתי לשחק קוסמיק.

השבוע התחיל בלחץ, כשביום שבת החלפתי מכוניות עם אבא שלי, על מנת שיעביר לי את האוטו טסט ויקח אותו לטיפול. התכוונתי לקחת את האוטו לטיפול לבד, וכשאני אומרת לבד, אני מתכוונת לשלם למוסך המורשה שליד העבודה שיבוא לקחת את האוטו, לעשות הכל, ויחזירו לי אותו. זה שירות שלא עולה המון כסף, והעדפתי שיעשו את זה בשבילי. אלא שקלטתי מהם בטלפון שהם עובדים עלי, וכשדיברתי עם המוסך של אבא שלי התברר שהם דרשו בערך 60% יותר כסף על הטיפול. זה נכון שאני בחורה, וזה נכון שזה האוטו הראשון שלי ולכן אין לי נסיון עם דברים כמו טסט ועיתויי הטיפולים (כשאמרו לי שזה כל 20,000 ק"מ לא ידעתי שגם אם לא מגיעים  לקילומטראז' צריך לעבור טיפול בכל שנה), אבל זו לא סיבה לעבוד עלי. אבא שלי, אגב, הזדעזע מהעניין. "למה זה? כי את בחורה?!" הוא שאל אותי בתדהמה. ובאמת, איך הוא ידע? הוא מסתובב בעולם בתור גבר. מסתבר שזה משמעותי.

אז נסעתי לרמת השרון והחלפנו מכוניות ולקחתי את האוטו לשטיפה והייתי נורא עסוקה. בלילה היתה מסיבת יום הולדת לבנו של בן דודי, ורציתי להביא עוגה. גם רציתי לאפות משהו לעבודה ליום ראשון. אז ביום שבת בעיקר אפיתי.

למסיבת יום ההולדת רציתי להביא עוגה פשוטה, גם מבחינת ההכנה וגם מבחינת טעם. מצאתי עוגת פירורים שהיא עוגה בחושה עם ערמת פירורים מתוקים-קינמוניים-מלוחים מעליה. עוגת קפה בסיסית (שבניגוד למה שחשבתי זו עוגה שאוכלים ליד הקפה, ולא עוגה בטעם קפה) ופשוטה להכנה. אלא שמרת'ה שקרה! טוב, נתחיל מההתחלה.

מתחילים עם בסיס העוגה הבחושה. מאז שהתחלתי לאפות, המצרך שהולך לי הכי מהר, הוא חמאה. יש מישהו אצלי בעבודה שכל דבר שאני מכינה הוא אומר "הממ. טעם של חמאה". ובכן, כן, זה מה שעושה את זה טעים.

P1020905

במתכון הזה, מלבד מלא חמאה טעימה וחמאתית, יש גם כמות נכבדת של שמנת חמוצה שמנה וחמוצתית. ואתם בטח יודעים כבר ששמנת חמוצה היא בעיני ההמצאה המופלאה ביותר.

P1020908

טוב, מתחילים באמת. מערבבים, כרגיל, את החומרים היבשים. במקרה הזה קמח, מלח, סודה לשתיה ואבקת אפיה.

P1020906

מקרימים יחד סוכר (הפעם לבן) וחמאה.

P1020909

מוסיפים 3 ביצים. נראה לי שהבלילה קצת נשברה לי בשלב זה.

P1020910

מוסיפים את תערובת היבשים, וכוס ורבע שמנת חמוצה.

P1020912

מערבבים עד להטמאה.

P1020913

זה לא הכי סקסי, אבל האמת שבשלב הזה לבלילה היה טעם גבינתי עשיר ומתיקות עדינה ולא מוגזמת. הייתי יכולה להכין עוגה בחושה מהבלילה הזו בלבד. אבל מרת'ה לא מסתפקת בזה. הו לא.

כי מרת'ה רוצה פירורים. איך מכינים פירורים? קמח, קינמון, מלח וסוכר חום נפגשים בקערה (אני ממש אוהבת לערבב קמח עם סוכר חום או קקאו. זה נראה לי תמיד כמו הרים מושלגים).

P1020914

מוסיפים המון המון חמאה, ומעבדים במעבד מזון או ביד (באמצעות Pastry Blender)  עד שמתקבל מרקם פירורי עשיר. בתמונה זה בחצי הדרך.

P1020916

מרכיבים את העוגה. הבסיס הוא העוגה הבחושה, ומעל מפזרים את הפירורים.

P1020917

אולי לא רואים ממש טוב בתמונה, אבל העוגה עולה על גדותיה. ידעתי איפשהו באמצע ההעברה לתבנית שהולך להיות פה כשל, אבל התכחשתי למציאות. בכל זאת, התבנית הזו טיפה יותר גדולה אפילו מזו שמרת'ה מורה להשתמש בה (השתמשתי בפאקינג סרגל!). עכשיו, מרת'ה בכלל שקרנית, משום שבתמונה בספר יחס הפירורים לבסיס שונה לגמרי. שכבת הפירורים דקיקה, ואצלי היא חצי מהעוגה. גם אם העוגה היתה תופחת (תפיחה שמן הסתם השתהתה בגלל ערמת הפירורים שישבה מעל) לא היתה מתקבלת שכבה דקה, פריכה וסקסית. אבל הכנסתי לתנור.

P1020918

תוך כמה דקות הבלילה מלמטה ניסתה לפרוץ את תקרת הזכוכית, והתחילה לבצבץ דרך הפירורים. באמצע האפיה חצי ממנה כבר זלג לתבנית שעליה העוגה הונחה. הו וול.

עכשיו, אל תבינו לא נכון. קצת בלילה נזלה החוצה ונשנשתי אותה כשהעוגה התקררה. זה הכל. בסופו של דבר התקבלה עוגה מאוד מרשימה.

P1020919

בעיני היא גם מאוד טעימה (אני מציינת שזה לטעמי, כי לא כמו בראוניז, לא נראה לי שהיא תהיה קונצנזוס). היא כמעט ולא מתוקה, הפירורים מכילים מלח וקינמון ולא המון סוכר, והם פריכים ועם טעם קלוי. הבסיס עדין ונימוח ולא מאוד מתוק, ועם טעם גנרי. כל ביס משלב מרקמים וטעמים ובכך העוגה מצטיינת. היא גם די יפה, עם שתי השכבות שלה והגובה המרשים. אבל כדאי, רצוי ומומלץ להכין מאותה כמות שתי עוגות פירורים. זו לא ביקורת כזו קשה, ובסך הכל זו עוגה יחסית קלה.

P1020920

אה, והאוטו עבר טיפול די חלק, ואז עבר טסט ב-11 דקות, וכך חסכתי כמעט אלף שקלים בהשוואה למוסך הפחות הוגן ופחות ישר. אז גם שם היה סוף מתוק.

P1020921

 

הנה קישור למתכון בגרסה טבעונית ללא גלוטן, והנה גרסה רגילה.

אופים עם מרת'ה: עוגיות דאבל-שוקולד-בראוניז

אני לא נוטה לצלם selfies שמיועדים לפרסום (כאמצעי להתייעצות כשאני לבד בחדר ההלבשה, זה דווקא פתרון מעולה). כשאני כבר עושה את זה, כשבא לי להשוויץ בתספורת חדשה או משהו כזה, משהו מביך להפליא מוצא את דרכו אל התמונה. השבוע לבשתי שמלה חדשה יחסית מ-H&M (יש להם סייל סוף עונה מטורף והיסטרי, ועשרות שמלות יפות. יש גזרה לכל אחת, ברצינות. אני מצאתי חמישה דגמים שהולמים אותי, ויש שם עוד המון לרזות במיוחד, לשטוחות ולשופעות, לחושפות הידיים וחושפות הרגליים. פשוט רוצו לקנות) ונעליים חדשות מ-Liebling (שהן מהממות אך בעיקר יקרות, ולכן החלטתי שארשה לעצמי זוג אחד כזה בשנה. כלומר בעונה. חסכון זה לחלשים), וירדתי במעלית 50 קומות ללא עצירה. במעלית היתה מראה, ובבית אין לי מראת גוף, אז ראיתי את המראה השלם לראשונה, וחשבתי שאני נראית דווקא די סבבה. אז החלטתי לצלם. התמונה הראשונה יצאה קצת חתוכה, אז צילמתי עוד אחת. בעודי מצלמת המעלית הגיעה לקומה הראשונה, והדלת החלה להפתח. בפאניקה שמישהו יראה את מפגן היהירות הזה, זרקתי את הטלפון לתיק. מאוחר יותר גיליתי את התמונה שתיעדה את המבט הזה:

IMG_1601

שימו לב לדלת המעלית הנפתחת. ולנעליים!

כן. זה קרה.

בכל מקרה, מרת'ה. עכשיו אספר לכם על מתכון מעלף לעוגיות שרבים אמרו שהן העוגיות הטובות שהם אי פעם אכלו (אין לי בעיה לחלק מחמאות, כי המחמאות למתכון. כמו המחמאות לנעליים ולשמלה. וגם לעצמי, מה 'כפת לי, הבלוג שלי) שמוכיח אחת ולתמיד שעם מתכונים של מרת'ה אי אפשר לטעות, ואתם תחשבו על הפרצוף משיק אלפי הספינות שלי.

פרצוףמוזר

 אז העוגיות. גם השבוע התחשק לי משהו נטול מאמץ ועבודה קשה (אבל קצת יותר מבראוניז, כי עוגיות זה תמיד טיפה התעסקות). צמצמתי את הרשימה לשני מתכוני עוגיות – עוגיות שוקולד צ'אנקס פריכות, או עוגיות שוקולד פאדג'יות. אני לא מתה על עוגיות פריכות, אבל אני גם לא מתה על המון שוקולד מרוכז. בסופו של דבר מתכון הפאדג' דרש פחות חמאה (אך כמות שוקולד זהה), ועל כן הוא נבחר.

אופים עם מרת'ה: בראוניז!

אתם חייבים להודות שאין הרבה בלוגים שמפרסמים פוסט על ספרות שואה, ואז מתכון בראוניז. לכן אני חושבת שאני הבלוגרית המובילה בז'אנר השואה ושוקולד (שלא לדבר על התמחות בפאתט!). אבל אל דאגה, בשבוע הבא אתמקד באלפי השמלות שקניתי, מברשות האיפור, והנעליים המעלפות, ואשמור על רדידות אופטימלית.

בשבוע שעבר נתתי לחברותי למשרד שלוש אפשרויות למאפה הבא שאביא לעבודה: Stickybuns מעלפים בטעם פקאנים ומייפל, מאפה שמרים במילוי משמש טרי (מסתבר שהעונה שלהם נגמרה כבר), ובראוניז. והן בחרו בבראוניז! האופציה ששמתי שם סתם כי היא האופציה הקלה בשבילי. אבל אני לא מתלוננת. פשוטי העם אוהבים מה שפשוטי העם אוהבים (באהבה, הכל באהבה).

P1020848

תכל'ס, בראוניז זה מתכון ממש פשוט. לא הכנתי אלפים כאלו בחיי, אבל תמיד כשאני צריכה עוגת שוקולד אני משתמש בבראוניז במקום (נניח, כשאני מכינה לאמא שלי את פיצת השוקולד עם בננות מקורמלות וקרם שוקולד. אני באמת צריכה להכין את זה שוב…). אני אוהבת את הפאדג'יות של הבראוניז, וההכנה, כאמור, ממש פשוטה. אפילו לא מלכלכים את המיקסר.

האמת שהבעיה הכי גדולה שלי עם בראוניז היא בחיתוך שלהם. זוכרים את הקושי שלי לקרר דברים עד הסוף? אז בבראוניז אני תמיד מוציאה אותם מהתבנית מוקדם מדי ומקבלת פירורים וקוביות עקומות במקום חתיכות בראוניז מושלמות. אמא שלי קנתה לי תבנית בראוניז (מהסדרה של קרין גורן, אם כי היא לא היחידה שמשווקת אותן). התבנית עצמה נחמדה: תבנית מרובעת נון-סטיק עם תחתית מתפרקת. ככה שזו כבר תבנית שכדאי שיהיה בבית. הרכיב הנוסף שחותך את הבראוניז נחמד, אבל ממש לא הכרחי.

P1020853

תחתית מתפרקת. רואים? הלק שלי מבצבץ!

בכל מקרה, כאמור, בראוניז זה ממש פשוט (תתעלמו מהקשקושים שלי ותראו שזה מתכון ממש קצר).

ראשית, ממיסים שוקולד וחמאה על באן מרי. בדר"כ אני ממיסה במיקרו, ואם אני משקיעה אז בסיר (לא באן מרי, ממש סיר על האש). אבל פה השתמשתי בקערה ממתכת אז זרמתי.

P1020841

בהתחלה השוקולד נמס והחמאה קרה.

P1020842

אחר כך החמאה מתמוססת.

P1020843

ואז מתקבל שוקולד מומס בהיר ומבריק, שצריך לזכור שהוא מלא בחמאה כדי לא לאכול אותו עם כפית ישר מהקערה.

P1020844

נותנים לשוקולד להתקרר עד שהוא בטמפרטורת החדר. מיד אחר כך מוסיפים סוכר.

P1020849

ואחר כך את הביצים, אז אפילו אני הצלחתי לתת לו להתקרר, כי לא רציתי בראוניז חביתה.

P1020850

מוסיפים את הביצים הטרופות לאט לאט לתערובת. מרת'ה מציעה להוסיף את הביצים אחת אחת ולטרוף. אני מעדיפה לטרוף את הביצה בנפרד טרם ההוספה לתערובת השוקולד החם (הביצים אצלי יוצאות מהמקרר, אז יש הבדלי טמפרטורות), אבל יש גבול ואני לא אטרוף אחת אחת, אז אני פשוט מוסיפה לאט לאט את הביצים הטרופות. רואים? שני משפטים על הפעולה הכי טריוויאלית. קשקשנית. [פעם בדייט גרוע כשקלטתי שהדייט מתלהב ממני יותר מהרצוי הקצנתי את הקשקשנות שלי לרמה בלתי נסבלת, ונראה שזה רק גרם לו להתלהב יותר. גברים.]

P1020852

אחרי הביצים מוסיפים קצת מלח (הכי חשוב!) ותמצית וניל.

P1020855

מוסיפים את הקמח ומערבבים.

P1020857

יוצקים את התערובת לתוך התבנית המרופדת בנייר אפיה. תכל'ס אפשר לוותר על נייר האפיה בתבנית הספציפית הזו, אבל כבר חתכתי את נייר האפיה שיהיה בגודל מתאים ואז הוא נקרע לי והתקמט ונהרס לכל שימוש אחר, אז השתמשתי בו. גם שימנתי את התבנית ונייר האפיה, למרות שזה מיותר לגמרי, אבל מרת'ה אמרה.

P1020856

מלאכת מחשבת של התאמת נייר האפיה המתאים לתבנית המתאימה

P1020858

אופים 40-45 דקות.

P1020859

החץ עקום! לא שמתי לב בזה עד לרגע זה.

מוציאים מהתנור, מצננים לגמרי, ואז חותכים את הבראוניז לקוביות. אני השתמשתי בחותכן של התבנית, אבל הבראוניז המתקבלים עצומים, אז חתכתי את החתיכות שמתקבלות לחצאים.

P1020860

לקחתי לעבודה, וכל הבראוניז נגמרו לפני הצהריים.

P1020861


פאדג'י מבפנים, פריך מבחוץ.
עוגה מתוקה לישראל חזקה.
בראוני.

מתכון.

אופים עם מרת'ה: עוגיות שוקולד לבן ו-butterscotch

butterscotch זה סוכריות חמאה, או ריבת חלב. כלומר, לא ממש ריבת חלב, כי זה בלי המרקם והמתיקות, אלא רק הטעם החלבי והחלקלק. זה לא הטעם האהוב עלי (אם כי טופי butterscotch היה תמיד פינוק מיוחד כשהייתי ילדה, כשסבא שלי היה מגיש את הטופי, עטוף בנייר מבריק כחול), וגם שוקולד לבן הוא לא השוקולד האהוב עלי, אבל העוגיות נראו כל כך פשוטות, בלי מרכיבים איזוטריים כמו פתיתי butterscotch או ריבת חלב, וגם ככה אני אכין את כל המתכונים בספר, אז למה לא להכין את זה.

ספוילר: אלו היו העוגיות שאכלתי הכי הרבה מהן, עד לרמה שזה כבר היה מביך.

העוגיות באמת מאוד פשוטות. מתחילים עם לערבב יחד קמח ומלח. בשלב הזה אני מערבבת את הקמח עם מזלג, כדי להכניס לתוכו קצת אויר. עקרונית אמורים לנפות את הקמח, אבל שאני אנפה?! אני מאוד מאוד מאוד אוהבת עוגיות מתוקות-מלוחות. זה שילוב הורס, כמו זיקוקים על בלוטות הטעם. מכיוון ששוקולד לבן הוא הו-כה-מתוק, החלטתי להפחית במעט את כמות הסוכר, ולהשלים במלח. אז במקום כפית מלח, שמתי כפית וקורט מלח.

P1020830

במקביל, בקערת המיקסר מקציפים יחד חמאה, shortening וסוכר חום.

P1020832

shortening הוא שומן מוקשה צמחי, אבל בשונה ממרגרינה הוא מכיל כ-80% שומן. אני משתמשת במרגרינה כי בארץ אין להשיג shortening, אבל אני לא באמת יודעת למה לא להחליף את זה בחמאה וזהו. אולי מישהו פה ידע, אני לא מצאתי תשובה מספקת את הדעת.

P1020831

מעבר לזה – שום דבר מיוחד. מוסיפים לתערובת החמאה והסוכר ביצה גדולה והמון תמצית וניל (כף!), ומקציפים.

P1020834

מוסיפים את הקמח ובוחשים עד להטמאה מלאה, בשתי נגלות.

P1020835

מוסיפים שוקולד לבן.

P1020828

ערמות של שוקולד לבן קצוץ.

P1020829

מה שכיף בשוקולד לבן הוא שבגלל שמוצקי הקקאו מועטים כל כך, הוא רך וממש קל לחתוך אותו. מרת'ה לעולם לא משתמשת בשוקולד צ'יפס מוכנים, וגם אני לא. הרבה יותר זול לקנות טבלאות שוקולד, ואני, כידוע, קמצנית. אני מכירה מתכונים אמריקאים שמשתמשים רק בשוקולד צ'יפס, גם להמסה, וזה תמיד נראה לי כמו בזבוז ענק. בדרך כלל אם קונים שוקולד בחנויות המתמחות שוקולד צ'יפס ומטבעות שוקולד עולים בערך אותו הדבר, אבל זה תמיד יקר משמעותית משוקולד בסופר (וההבדל בתוצרי אפיה הוא לא משמעותי בעיני).

P1020836

באמת פשוט, לא? עכשיו כל שנותר הוא לקרוץ כדורים מהבצק (ולא לאכול יותר מדי ממנו), ולאפות עד שהעוגיות מתייצבות, כרבע שעה. אני תמיד משתמשת בנייר אפיה. על כל תבנית, עם כל עוגיה. למרות שיש לי תבניות נהדרות ששום דבר לא נדבק אליהן, אני עצלנית ופחדנית ומשתמשת בנייר אפיה. אלא שכשהתכוונתי להוציא אותו מהמגירה, גיליתי שאין לי נייר אפיה! אז הלכתי על הגישה הטבעית.

P1020837

תבנית עירומה

בעזרת כף גלידה קטנה יצרתי כדורים מרווחים על התבנית.

P1020838

אפיתי כ-15 דקות, עד שהעוגיות השתטחו קצת. חלק מהן השתטחו לאט מאחרות, ונשארו די שמנמנות במרכז. לא היה לי אכפת, כי אני אוהבת עוגיות שמנמנות, ואלו היו אמורות לצאת פריכות אבל התקבלו אצלי נימוחות, אז זה אפילו עדיף בעיני.

P1020840

אכלתי עוגיה כדי לגלות איך הטעם. המלח היה מאוד מורגש, אבל בקטע טוב. כל ביס היה מלוח ומתוק במידה שווה, והיה מטריף. (ואז אכלתי עוד כמה עוגיות, כדי להבין את הטעם. ולמחרת עוד כמה, כדי להזכר).

רוב הטועמים (חוץ מאחד) ציינו שהעוגיות ממש טעימות ושהמלח ממש מוסיף. האחד שלא אמר במפורש שיש יותר מדי מלח. אי אפשר לרצות את כולם…

בקיצור, אם אתם צריכים עוגיות מהירות ופשוטות, זו העוגיה בשבילכם.

למתכון

אופים עם מרת'ה: עוגיות שיבולת שועל וצימוקים

P1020798

אחרי כמה שבועות דלים באפיה, החלטתי לחזור למרת'ה. ידעתי מיד שאני רוצה להכין משהו פשוט, בטוח, אבל טעים מאוד, ועוגיות גרנולה נבחרו למשימה. אלו עוגיות שאני אוהבת, עם הילה (מזויפת לגמרי) של בריאות, טעים קליל וטוב, ומרקם מושלם. בניגוד לעוגיות שוקולד או עוגיות שמכילות שוקולד, העוגיות האלו רק משאירות טעם לעוד. הם אמנם משביעות אבל אין יותר מדי מהן (כפי שיכול להיות עם שוקולד מריר, בשבילי לפחות). מה שכן, הן דורשות שני מרכיבים שאין בדרך כלל בארון שלי – צימוקים ומייפל.

P1020799

רוטב מייפל אמיתי, כזה שעושים בקנדה או בניו אינגלנד (יש קטע רלוונטי מהבית הלבן, שאני לא מוצאת ביוטיוב!), לא כזה מוכר במטבחי. מהילדות אני רגילה לרוטב בטעם מייפל שהיינו שמים על הפנקייק אם סירופ השוקולד נגמר. לא ממש אהבתי את הרוטב ההוא, שתכלס היה סירופ סוכר כהה וצמיגי. מייפל אמיתי הוא לא כזה. הוא בעל טעם עשיר ועמוק, ותחליף מצויין לממתיקים מסורתיים יותר כמו סוכר לבן (כמובן שהוא לא משמין פחות, אבל הטעם שלו מעניין יותר).

P1020808

על מנת להכין את העוגיות האלו מתחילים עם קמח, קינמון טחון (לא התבלין האהוב עלי, אבל משתלב טוב עם הטעמים הארציים של העוגיה הזו), מלח (אסור לוותר עליו, ואפשר אפילו להוסיף, כיוון שהוא מאזן היטב את המתיקות של יתר המרכיבים) וקוקוס גרוס ממותק.

P1020806

רגע, מה? אני מכירה את הקוקוס הטחון שמוכרים בשקיות גדולות לפני פסח. האמריקאים מכירים קוקוס ממותק, שהוא תפוח יותר וכמובן מתוק יותר מהקוקוס "שלנו". כדי לשחזר את הטעם מערבבים כוס קוקוס, 2.5 כפות אבקת סוכר ו2.5 כפות מים חמים, ונותנים להם לעמוד לעשר דקות. הקוקוס סופח את המים ומתקבל הקוקוס המסוכר. זה מוסיף על המתיקות של שאר המרכיבים, ותכלס די מיותר.

P1020803

בקערת המיקסר מערבבים יחד חמאה וסוכר חום, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. העוגיות האלו מכילות יחסית פחות חמאה, ולכן הן עוגתיות יותר ופריכות פחות, וזה רוב הסוד שלהן, בעיני. לתערובת מוסיפים ביצה גדולה, שליש כוס סירופ מייפל אמיתי, 2 כפיות תמצית וניל אמיתי, ומערבבים היטב.

P1020809

מוסיפים פנימה את הקמח המעורבב עם התבלינים והקוקוס, ומעבדים עד שהקמח נטמע.

מוסיפים פנימה שלוש כוסות שיבולת שועל. בדרך כלל אני משתמשת בשיבולת שועל אינסטנט, שנותנת מרקם עדין יותר. לפני שבועיים קניתי בסופר שיבולת שועל שלמה בחמישה שקלים לשקית ענקית, וזו היתה הזדמנות להשתמש בה. שיבולת השועל נותנת מרקם הרבה יותר עשיר ומעניין לעוגיה.

לבסוף, מוסיפים כוס צימוקים. אני מצאתי רק צימוקים אמריקאיים גדולים, אז קצצתי אותם מעט, להטמעה אחידה שלהם בבלילה.

P1020810

מערבבים הכל, לקבלת בלילה מעלפת. וכעת, ליצירת העוגיות. כיוון שמרת'ה מכוונת לעוגיות גדולות ושמנות (3 כפות בלילה!), השתמשתי בכף הגלידה הגדולה שלי.

P1020811

אפשר ללכת על עוגיות קטנות יותר אבל הקסם של העוגיה הזו הוא החוץ הפריך שלה (ממש קרנצ'י, הודות לשיבולת השועל) לצד התוך העוגתי שלה.

P1020812

העוגיות נאפות 15-20 דקות בחום בינוני, עד שהעוגיה משחימה מבחוץ. העוגיה יוצאת מהתנור כשהיא לא יציבה בכלל, ורק אחרי 2-3 דקות בקירור, מתחילה להתייצב. אז מעבירים אותה לרשת צינון, ומתאפקים לא לנשנש יותר מדי.

P1020820

P1020826

 

בעיני מדובר בעוגיות סופר מוצלחות. גדולות, רכות, עשירות וטעימות מאוד. אם בא לכם ממש להשקיע או ממש להתפנק – הן יעשו קסטות מדהימות. כדור גלידת וניל בין שתי עוגיות, ואתם בגן עדן. גם מילוי חמאת הבוטנים מעוגיות חמאת הבוטנים יכול ללכת טוב כאן, אם אתם ממש אוהבים מתוק.

אופים עם מרת'ה: בבקה שוקולד!

אני חייבת להודות שבפעמים הראשונות שצפיתי בפרק הנהדר הזה של סיינפלד, לא ידעתי מהי בבקה. בארץ אין ממש בבקה, לא? ובכן, מהתרשמותי מהמתכון הזה של מרת'ה, מדובר בעוגת השמרים הטובה ביותר שקיימת בעולם. פשוט כך. הבצק מושלם. המילוי היסטרי (אם כי שיניתי אותו די דרסטית, על כך בהמשך), ומעל יש פירורי שטרויזל פנטסטיים שקושרים את הכל.

P1020667

אני מחשיבה את עצמי די ספצית בעוגות שמרים. תמיד כשנודע לי שאני צריכה להכין מאפה מהרגע להרגע, אני קודם כל מכינה בצק שמרים, ואז חושבת מה להכין ממנו. עוגות שמרים במילוי נוטלה ואגוזי לוז. שושני שמרים במילוי חלבה. רולדת תפוחי עץ. הכל מתחיל מבצק שמרים גמיש ומתוק, שתכל'ס כל מה שנכנס אליו רק מוסיף. מאז עוגת השמרים הראשונה שלי אני עושה את אותו הדבר – זורקת את כל המצרכים יחד למיקסר, ויאללה ללוש. במקרים קיצוניים כמו קראנץ' או בריוש, אני מוסיפה את החמאה בנפרד. אף פעם לא יותר מזה. בגלל שאני סומכת על מרת'ה, החלטתי לזרום עם השיטה שלה, שמתחילה בהמסת שמרים לתוך כוס וחצי של חלב חמים, ולתת להם לחגוג.

P1020672

כשכולם התעוררו לחיים מערבבים אותם עם סוכר וביצים

P1020671

ואז מוסיפים אותם לתערובת קמח ומלח שנופו יחד.

P1020670

מערבבים יחד עד שהקמח נטמע.

P1020673

מוסיפים קוביות חמאה, ואז מתחילים ללוש, כ-10 דקות.

P1020675

התוצאה היא בצק מבריק מאוד, רך מאוד מאוד, אבל כמעט לא דביק בכלל. מרת'ה מורה להכניס אותו לקערה משומנת בנדיבות בחמאה, אבל אני קמצנית אז עשיתי את זה עם שמן. בשביל לדאוג שלא ידבק לא צריך יותר.

P1020676P1020677

את הבצק מתפיחים עד להכפלת הנפח. מנסיוני, בצקים עתירי חמאה תופחים לאט יותר, אבל הבצק הזה עלה כמצופה, בתוך כשעה וחצי.

בזמן שהוא תופח, הכנתי את המילוי. המילוי של מרת'ה הוא 300 גרם שוקולד מריר, מעורבב עם מעט קינמון (השטן!) ו50 גרם חמאה קרה. לכל בבקה. מהבצק נוצרות 3 בבקות, אז זה כמעט קילו שוקולד שיש לקצוץ דק. מכיוון שבמילויים של שמרים אני מבינה, החלטתי לגוון ולאלתר. המתכון הבסיסי הוא 300 גרם של משהו מתוק + 50 גרם שומן.

התחלתי עם המילוי הקלאסי: שוקולד וחלבה. הפחתתי את כמות השוקולד ל-200 גרם, והשלמתי בחלבה שסיפקה גם את השומן (חלבה היא כ-30% שומן, אז ב-150 גרם יש כ-50 גרם שומן).
עבור המילוי השני החלטתי להמר, והלכתי על מילוי שוקולד-בוטנים הסודי שלי.

התחלתי בקיצוץ של 550 גרם שוקולד.

200 גרם מתוכם הם שוקולד מריר 72%, והיתר שוקולד מריר פשוט של עלית (נדמה לי שיש בו 40% מוצקי קקאו, אבל לא בטוחה בכלל).

זה חצי מבמתכון המקורי, ועדיין המון שוקולד, ומאוד לא נעים למפרק כף היד. בזמן שקוצצים חשוב לגעת בשוקולד כמה שפחות, כדי שלא יימס ויהפוך לעיסה. הכי קל לקצוץ את השוקולד בטמפרטורת החדר, אז זו נהיית משימה לא פשוטה.

P1020682

אחרי השוקולד הקשה, החלבה מרגישה רכה כמו חמאה. שזה טוב, כי זה מה שכיוונו אליו. קוצצים אותה לקוביות קטנות.

P1020685

לקבלת המילוי המקסים הבא:

P1020687

ועכשיו לסוד מילוי הבוטנים. זה גם הסוד בעוגיות השוקולד צ'יפס המפורסמות שלי, בעקבות רעיון של אחותי היפה.

P1020679

חטיפי חמאת בוטנים של ריסס! אפשר ללכת על peanut butter cups קלאסיים. אני אוהבת את ה-Fast break משום שיש לו טעם עז של חמאת בוטנים ומרקם רך שמסתתר בעוגיות, אבל לפעמים אני זורמת עם Crispy Crunchy, שהוא ממש קראנצ'י ומוסיף אחלה מרקם (הולך מעולה בעוגיות). פה התכוונתי לקנות שלושה fast breaks אבל בקופה ראיתי שיש לי קריספי אחד, אז זרמתי איתו.

אפשר כמובן גם ללכת על סניקרס, מרס, טעמי, אפילו כיף כף או פסק זמן. זוהי דרך קלה ופשוטה להכניס טעמים כמו קרמל, חמאת בוטנים ושוקלד חלב לתוך מאפים. העוגה הבחושה הכי פושטית משתדרגת מיד כשמוסיפים לה ממתק קצוץ.

P1020688

P1020689P1020690

כמו החלבה, גם פה הקיצוץ מהיר וקל. בקיצור, רק יתרונות.

את שלושת החטיפים (170 גרם) ערבבתי עם 150 גרם שוקולד, ועם מעט חמאה, כי לא הייתי בטוחה שהחטיפים שמנוניים מספיק. אני יכולה לספיילר ולגלות שהמילוי הזה יצא הרבה יותר טעים ועשיר, אולי בגלל החמאה, ואולי לא. בכל מקרה זו שחיתות מהנה במיוחד. את החמאה הטמעתי במילוי בעזרת הPastry blender, המכשיר האהוב עלי.

אחרי שסיימנו עם זה, הכנתי את פירורי השטרויזל. שמתי חמאה, אבקת סוכר וקמח על השיש:

P1020692

ועבדתי עליו באמצעות ה-Pastry Blender במשך 2-3 דקות, עד שהחמאה נטמעה קצת. העברתי עם הידיים לקערה, תוך שאני יוצרת פירורים.

P1020693

P1020695אגב, האביזר השימושי ביותר שלי לאורך כל ההכנה היה הקלף הזול שהזמנתי מגרובשטיין. קיבלתי אותו במתנה יחד עם ההזמנה הגדולה שעשיתי, אבל נדמה לי שהוא עולה 15 או 20 שקלים. הוא עשוי מסיליקון מעולה, שום דבר לא נדבק אליו בחיים, בשניה מנקים איתו משטחים, קערות, סכינים וכו' וכו'. יש לי עוד שני קלפים, בצורות שונות ומשונוות שטובים יותר למשימות ספציפיות, אבל זה רב תכליתי וטוב להכל. חשוב לציין שההמלצה היא על הקלף, שאני בטוחה שאפשר להשיג בכל מקום.

אוקיי, אחרי שיש לנו את המילוי, הבצק והשטויזל, אפשר להרכיב את הבבקות.

אחרי ההתפחה, הבצק מבריק, רך, אבל כבר לא דביק. יש להוציא ממנו את האויר, ולתת לו לנוח למשך חמש דקות.

P1020697

אחרי המנוחה יש לחלק אותו לשלושה חלקים שווים עם סכין חדה או קלף נירוסטה, כמו זה, שהוא הזדמנות להשוויץ בלק הירוק המטאלי שקניתי ב8.5 שקלים.

P1020698

אני שוקלת את החתיכות על מנת לוודא שהחלוקה שווה, אבל אפשר לעשות את זה לפי העין. פה קיבלתי 3 גושי בצק במשקל 580 גרם כל אחד. מכינים בצד תערובת מביצה טרופה וכף שמנת מתוקה, ומתחילים לעבוד.

ראשית, מרדדים את הבצק למלבן על משטח מקומח היטב. הבצק לא חייב להיות בצורה מדוייקת ואפילו לא בעובי אחיד. הוא כל כך רך, שכשמרימים אותו על מנת לסובב הוא נמתח לבד ונוצרת הצורה המבוקשת (מה שהיא לא תהיה…

P1020701

כפי שאתם רואים, אני הלכתי על לוויתן.

לווייתן

מורחים את שולי הבצק בתערובת הביצה, ומשטחים את המילוי.

P1020702

כבר יאם. מגלגלים את הבצק לגליל, מהדקים את הקצוות, ומסובבים אותו כמה פעמים סביב עצמו ומושחים בתערובת הביצה (שכחתי לעשות את זה עבור 1.5 מתוך 3 הבבקות. אז זה לא חיוני).

P1020703

מניחים על התוצאה כף או שתיים מתערובת המילוי, ויוצרים צורה של הספרה 8. נזהרים שהמילוי לא יפול (זה סתם משהו שמרת'ה אומרת, ברור שהוא יפול).

P1020704

ומסובבים את הדבר הזה כמה פעמים סביב עצמו. אחרי שעשיתי את זה, גילגלתי אותו במילוי שנפל, כדי שידבק חזרה לעוגה.

P1020706

אז זה יש להעביר לתבנית. אני השתמשתי בתבנית חד פעמית בגודל 31X15. התבניות הקטנות שמוכרים בסופר לא גדולות מספיק, ואז כדאי להכין 4 עוגות מאותה כמות. אחרי ההעברה לתבנית, מפזרים בנדיבות את פירורי השטרויזל, ומניחים לבצק לתפוח, כחצי שעה.

P1020707

מכניסים לתנור. אופים 55 דקות בחום גבוה, ואז עוד 25 דקות בחום נמוך. אני מאוד דאגתי שהבצק לא יהיה מוכן, כי השרויזל משחים מהר יותר מהבצק, ואי אפשר באמת לקבל אינדיקציה של מה שקורה בפנים.

P1020718

שתיים מהעוגות טיפה נשרפו, כפי שאפשר לראות (זה רק השטרויזל, שכאמור משחים ונאפה נורא מהר, כי זה רק קמח וחמאה). אבל בסופו של דבר הן היו טיפ טיפה יבשות מבפנים, והיה אפשר לתת להן 5 דקות פחות של אפיה.

P1020723

יחד עם זאת, מכיוון שהמילוי כל כך עשיר וממלא את כל העוגה, התוצאה לא היתה יבשה.

העוגות במילוי השוקולד-חלבה היו טעימות, ובגלל שמרנות הטועמים רובם בחרו בהן. מילוי הבוטנים היה הרבה יותר מוצלח בעיני, נימוח ושוקולדי (אבל אני לא משתגעת על חלבה). השטרויזל מעל מאוד מתוק, ושדרג את העוגה. בגלל שלוקח שתי דקות להכין אותו, אני בטוח אנסה את זה בעוגות השמרים הפושטיות שאני עושה (אם כי נראה לי שאאמץ את הבצק הזה). הבצק מכיל שתי ביצים ושני חלמונים, אז בכיף אפשר להכין חצי כמות ושתי עוגות בגודל יותר נורמלי.

הכי טעים ישר מהתנור, או בטמפרטורת החדר ביום למחרת. אפשר לשמור במקרר עד שלושה ימים, ואז כמה שניות במיקרו או בטוסטר אובן לפני ההגשה יחזירו את העוגות לחיים.

לסיכום: הצלחה!

למתכון (מתכון הבצק והשטרויזל זהים למתכון בספר. המילוי ממש שונה, אבל גם ככה חרגתי לגמרי מהמתכון, אז אני לא יכולה לומר מה יותר טוב. אני מנחשת שאפשר להשמיט את כוס הסוכר מהמילוי).

אופים עם מרת'ה: ממתקי פיצוחים בקרמל

אתם כבר מכירים את הנוהל. אני בוחרת מתכון אקראי מהספר של מרת'ה. אני מכינה אותו כלשונו, מלבד קיצורי הדרך שאני עושה כשלא בא לי לעשות את הדברים כמו שצריך. ההכנה קצת מתארכת והתוצר קצת מכוער, אבל לכולם טעים בסוף וכולנו שמחים. אז בואו נדלג על כל הפשולים שלי, כי אני קצת נבוכה.

נבוכה שהחלטתי להשמיט את אבקת הטרטר במקום לחכות עם המתכון הזה עד שאשיג אותה. אבקת טרטר משמשת לייצוב דברים בלתי יציבים, כמו קצף חלבונים או עוגות טורט. במקרה הזה הוא היה אמור להחזיק את הקרמל.

P1020666

נבוכה שהמילים "לצנן לחלוטין" הן המילים הכי לא נהירות לי בעולם. mostly לצנן? כמעט לצנן? לשים לעשרים שניות במקפיא ולהאמין שציננתי? ניחא.

אבל התוצרים באמת מוצלחים. כל כך מוצלחים שנישנשתי אותם כאילו התנזרות המתוקים שלי היתה המצאה סדיסטית של בחורה ששונאת את עצמה. כלומר… כן.

P1020664

בכל מקרה, למתכון. מדובר באחד הממתקים האהובים עלי. על עוגיה פריכה ונייטראלית (שימו לב שאלו השילובים החביבים עלי: עוגיה חסרת טעם עם ציפוי/מילוי עשיר ומתוק. מעניין מה זה אומר עלי), תערובת של פיצוחים מלוחים וטופי קרמל מתוק מתוק. הקרמל, אגב, הוא ההברקה האמיתית של המתכון הזה, והוא הכי טעים שאי פעם יצא לי. סוכר ומים (ביחס של 1:4) מתבשלים עד שמתקבל נוזל ריחני וחום.

שזה נשמע פשוט, לא? בהתחלה יש מים עם סוכר בסוטאז' כבד.

P1020644

אחר כך כל הסוכר נמס, ומקבלים סירופ סמיך ושקוף שמבעבע נמרצות.

P1020647

את שואלת את עצמך "זה מתחיל להזהיב?", ואז מדמיינת ריח שרוף ומנמיכה את האש.  הנוזל עוד לא התחיל להזהיב, ועכשיו מתקרר.

מגבירים את האש שוב. "זה זהוב, או שזו תחתית הסיר?" ואז מתחיל להזהיב.

P1020648

ולהזהיב.

P1020649

מוזגים שמנת מתוקה (בכמות זהה למים) ומערבבים. בדרך כלל בשלב הזה הקרמל מתקשה והופך את חיי לסיוט. במקרה הזה הכמויות כה מדוייקות שהשמנת התערבבה פנימה בנעימים.

P1020650

מעט חמאה התווספה, ונוצר קרם עשיר וסמיך בצבע זהוב משגע. הייתי יכולה לאכול את זה עם כפית.

P1020651

וזה הקרמל המהמם שהוא לב המתכון הזה. אבל הוא לא ההתחלה.

אם נחזור רגע להתחלה, המתכון הזה מתחיל עם קליית תערובת פיצוחים: פקאנים טריים יחד עם בוטנים וקשיו מלוחים.

P1020636

כל אלו נכנסים לתנור לכעשר דקות

P1020637

ואז מתקררים לגמרי

P1020640

ונקצצים גס.

P1020643

במקביל, חמאה, קמח וסוכר מעורבבים יחס רק עד להטמאה לקבלת בצק פריך בסיסי, אותו משטחים על תבנית אפיה ואופים עד להזהבה, ומצננים לגמרי.

P1020641

לבסוף, מכינים קרמל מטריף כפי שתיארתי לעיל. מצננים 10 דקות (או, אם אתם אני, חצי דקה). מוסיפים את תערובת הפיצוחים (לא קוראת לזה אגוזים, כי בוטן הוא קטניה).

P1020653

ומשטחים מעל לבצק הפריך. אופים עשר דקות נוספות.

P1020654

מצננים לגמרי.

P1020657

לא, ברצינות, מחכים עד שהתבנית קרה מחוץ למקרר, ואז מכניסים למקרר לצינון מושלם.

P1020658

כאילו, עד שזה ממש מיוצב וממש ממש קר.

P1020656

ואז מוציאים מהמקרר, מוציאים מהתבנית המשומנת ועם נייר האפיה בקלות.

P1020659

חותכים לקוביות קטנות כי מדובר בממתק עשיר מאין כמוהו.

P1020660

מפרידים את הקוביות, ושומרים במקרר.

P1020663

לא עושים את מה שאני עשיתי, שהוא לקרר את התבנית לכמה דקות במקרר, רק עד שהצלחתי להוציא בלי להשרף, ואז חתכתי וקיבלתי עיסה. אבל עיסה טעימה.

הקרמל דביק ונוזלי. מאוד. אי אפשר לשמור את העוגיות בצמידות. אפשר לשמור אותן בעטרות נייר, ואז אין בעיה של הדבקות, רק לנייר, וזה מבאס אבל רק את מי שלא אכל את העוגיה שלו תכף ומיד. והם יאכלו תכף ומיד.

P1020661

אגב, בזמן האפיה שלי התנור תקף אותי, והרשת נפלה. נפלה! סתם ככה! התבנית נפלה איתה והקרמל התחיל לטנף את כולה. לא את התנור, מזל, אבל את התבנית. זלג מתחת לנייר האפיה והפך את הכל לבלאגן.

אבל בסוף…

P1020662

התוצאה…

המתיקות והמליחות…

P1020665

אום נום נום*

זה בוודאות משהו שאכין שוב, אבל אקפיד יותר על קרם הטרטר, כי אני מאמינה שהוא יחזיק את הכל במקום. עד אז, מדובר בממתק מלכלך, ולכן לא יכלתי לתת אותו לטועמים בעבודה לטעום. אבל אכלתי ממנו כל כך הרבה בעצמי, שאני יודעת לספר בדיוק כמה הוא טעים. ובעצם, אם חושבים על זה, זה בכלל חטיף אנרגיה ובריאות**, אז לא נורא אם האכילה קצת

מתכון!

* "אום נום" הוא המחרוזת שמובילה הכי הרבה אנשים לבלוג הזה. מעתה הוא שייך לי.

** כאילו, אם פיצה זה ירק, אז זה בריאות.

אופים עם מרת'ה: עוגיות סנדוויץ' חמאת בוטנים

P1020621

הפוסט הזה אמביוולנטי. אמביוולנטי כי זה מתכון שהוא גם טוב וגם רע, וכי ההכנה שלו היתה גם מוצלחת וגם לא.

חדי העין שבינכם שמו לב שהתמונות קצת יותר מוצלחות. ובכן,  שדדתי מאמי את המצלמה שלה, אז לא עוד מצלמת אייפון מעפנה. עד שתגמר הסוללה, כי שכחתי לקחת את המטען.

ביום שישי סוף סוף קיבלתי את החבילה האחרונה של כלי מטבח ואפייה שהזמנתי, ושמחתי מאוד. כמה ימים לפני זה הצלחתי סוף סוף להנמיך (או להאריך) את מערבל ה-Paddle של המיקסר שלי, והרגשתי שאני בלתי ניתנת לעצירה (כן, זה מה שעושה לי את זה). ידעתי שאני רוצה לאפות משהו, ועוגיות הסנדוויץ' הנאות האלו נראו כמו רעיון מצויין. היתה לי חמאה בטמפרטורה מדוייקת, חמאת בוטנים משובחת (נניח), הרגשתי שהעולם לצידי. כבר לפני כמה ימים בחרתי את המתכון הזה, שגם קראתי עליו ביקורות טובות, וגם לא כל כך יכול לאכזב – עוגיות סנדוויץ' חמאת בוטנים במילוי חמאת בוטנים. התוצר, אם נקפוץ רגע לסוף, מוצלח. העוגיה לא מאוד מתוקה, המילוי מאוד מתוק וחלק, יחד המכלול מאוד טעים. אבל היו לי פשלות, והיו למתכון פשלות. את הכל אפשר לתקן, והבולסים בעבודה אכלו הכל כאילו כלום.

כי חמאת בוטנים זה טעים.

P1020599 P1020600

והעוגיות האלו מכילות הרבה חמאת בוטנים.

P1020609

ראשית, מתחילים עם הבצק. מקציפים יחד חמאה, חמאת בוטנים ושני סוגי סוכר, לתערבות בהירה.

P1020601 P1020602

P1020603

מוסיפים ביצה ותמצית וניל.

מילה על תמצית וניל – קניתי תמצית וניל טהור, ולא יודעת כמה הקניה הזו מוצדקת. היה במבצע, אז קניתי. מסתבר שתמצית וניל היא וודקה שהשרו בה מקלות וניל למשך חודשיים. אז את הבקבוק הבא של תמצית וניל אני כבר אכין בעצמי. אם יש פה מישהו שהתנסה בזה, אשמח להארות והערות.

בכל מקרה, אחרי הוניל מוסיפים קמח. עכשיו אמור להווצר בצק. אלא שהוא היה מאוד מאוד רך. מאוד מאוד. עשיתי הכל לפי ההוראות, ועדיין רך. בכל מקרה אמורים להכניס למקרר לחצי שעה, אז לא דאגתי. מה אני, דאגניסטית?

P1020606

דבר אחד לזכותו של הבצק – הוא סופר טעים. רק להוסיף שוקולד צ'יפס ולאכול עם כפית. או לא להוסיף. אל תשאלו אותי איך אני יודעת.

מכיוון שהמקרר שלי מאוד קר, אז הנחתי ששעה תספיק כדי לצנן אותו. בינתיים הכנתי את המילוי.

P1020608

מקציפים יחד חמאה, חמאת בוטנים, אבקת סוכר ושמנת מתוקה, לקרם מתקתק, די יציב, ומהמם. הקרם הזה יהיה פרוסטינג מושלם לקאפקייק שוקולד מריר, או לקאפקייק לא מתוק מדי (כי הציפוי מאוד מתוק). אפשר גם להשתמש בחמאת בוטנים עם חתיכות, לקבל ציפוי קראנצ'י. אחרי ההכנה הכנסתי אותו למקרר להתייצב (לא חובה). החלק הזה של המתכון מושלם.

P1020610 P1020613

אחרי כשעה, הוצאתי את הבצק מהמקרר, שהיה עדיין מאוד מאוד רך. מרת'ה מבקשת לרדד.

ואז לחתוך למלבנים.

P1020614

מלבנים

ואז לחרוץ באמצעות מזלג.

P1020615

חרוצים

ואז להעביר לתבנית אפיה ולצנן.

P1020617

כאן חשדתי!

אלא שזה היה בלתי אפשרי להרים את העוגיות. הן נדבקו להכל – וקימחתי המון! אני יודעת שקימחתי המון כי הן שינו את הצבע שלהם לחום כהה ומושך פחות (שימו לב לעוגיות בצד שמאל למעלה, לעומת כל השאר). חשבתי שאולי זה באשמתי, והוספתי מעט קמח. אלא שאז הבצק התחיל להתפורר. להוסיף חמאה כמובן שלא בא בחשבון, כי זה היה דביק ורך. ניסיתי גם להכניס את הבצק המרודד למקרר, אבל העוגיות רק התפרקו ונדבקו.

P1020616

אז הפכתי את הכל בחזרה לגוש, ויצרתי כדורים, ושיטחתי אותם בידיים. הבעיה היחידה היא שהגודל לא לגמרי אחיד, אבל גם בחיתוך עם סכין לא יצא לי גודל ממש אחיד, כי אני לא עובדת עם סרגל, מרת'ה!!1 ידעתי שזה יעבוד, כי אותו הדבר קרה לי פעם עם אלפחורס. הבצק היה רך ודביק מדי, ופשוט יצרתי עיגולים לבד.

פתרון אחר, הוא ליצור גליל ארוך מהבצק, בעזרת נייר אפיה לעיצוב הצורה והאישיות. את הגליל לעצב בצורת מלבן, ולהכניס למקפיא עד שמאוד מאוד יציב (אני אעלה תמונות של השלבים בהזדמנות). אז אפשר לפרוס את גליל הבצק לעוגיות דקות בעזרת סכין חדה. בשני המקרים המהדרין יכולים לחרוץ עם מזלג לקבלת עיטור.

הכנסתי את העוגיות לתנור. התחדשתי במדחום לתנור, אז חיכיתי עד שהוא התחמם לטמפרטורה הרצויה, ורק אז הכנסתי את העוגיות. לא יודעת למה, אבל הן נהיו מאוד מהר. שניה אחת הן עוד לא היו מוכנות, ושניה אחרי זה על סף השרופות. התבנית האחרונה הגדילה לעשות, וממש נשרפה לי. הכל הפך לפחם, וזה. מסקנה: לעמוד ולהסתכל על התנור עד שהעוגיות מוכנות.

P1020618

אחרי שהעוגיות התקררו מצאתי זוגות בגודל דומה, מרחתי אחת בקרם, וסגרתי בשניה. טועמת הבית קיבלה עוגיה שרופה ואמרה שזה פריך אבל טעים.

P1020628

הטועמים בעבודה לא שמו לב כנראה לשריפה (חלקם אמרו טרם האכילה שזה החלק שהם הכי אוהבים), כי העוגיות האלו נגמרו הכי מהר שאי פעם נגמרו. לא קיבלתי מחמאות כמו על עוגיות הטבעת עוגות הגבינה (או שזה בראש שלי, כי הן כללו את כל הדברים שאני הכי אוהבת – שוקולד, סוכר, חמאה ועוגת גבינה), אבל אלו בהחלט היו הצלחה. זה מתכון מוצלח ולא מסובך, בתנאי שיודעים מראש מה יקרה עם העוגיות. חשוב לציין שזה לא קרה לאף אחד אחר חוץ מלי – בלוגרים מהללים את המתכון הזה – אז אולי באמת לא חיכיתי מספיק זמן, או שהחמאה היתה רכה מדי או משהו. בכל מקרה הטעם היה מדוייק, וזה מה שחשוב. כרגיל, לא יפה, אבל ממש ממש טעים 🙂

העוגיות הכי טעימות מיד אחרי ההרכבה. אפשר לשמור במקרר שלושה ימים, אבל אצלי הן שרדו חצי יום בעבודה.

למתכון

אופים עם מרת'ה: סקונס תפוחים מיובשים.

אני מאוד נהנית לכתוב את הבלוג הזה. אני יודעת שזה רק שבועיים, אבל זה בדיוק מה שאני אוהבת בחיים – לעשות דברים, להתלהב מהם, לספר לכל העולם. ובמיוחד על הדברים שאני רואה, ואופה, וקוראת.

לפני שפתחתי את הבלוג היתה עליה תלולה במספר בלוגי האוכל שקראתי, והרגשתי שגם אני רוצה. אני יודעת שאני לא האופה הכי טובה, או הכותבת הכי טובה, או המעצבת הכי טובה (בזה אני אפילו הכי גרועה), אבל אני אוהבת את זה ואני עושה את זה מספיק בחן בשביל שיהיה מי שיקרא. אבל בכל זאת, לא הכי טובה. אז התיישבה בליבי המחשבה שבא לי לעשות קורס קונדיטוריה. התחלתי כבר לבדוק מחירים, ומקומות, וכמעט כבר נרשמתי, ואז נזכרתי שאני שונאת אנשים זרים, וללכת למקומות, ושהכי כיף לי לאפות במטבח הקטנטן שלי, לבד.

IMG_1361

המטבח הקטן והטיפש שלי.

אז החלטתי להמיר את ההשקעה הכספית (ויש השקעה ניכרת בקורס קונדיטוריה) ולקנות את כל מוצרי האפיה שתמיד רציתי אבל התקמצנתי (האמת שאין המון כאלו, אני בזבזנית חסרת תקנה), ולקנות ספרי מתכונים שווים, ולאתגר את עצמי (ובסוף יעשו עלי סרט בכיכובה של איימי אדאמס). חיפשתי את ספרי האפיה השוים, והזמנתי את Martha Stewart's Baking Handbook, שהגיע ביום שישי. מרגע שפתחתי את הספר, ידעתי שזו אהבה. הצלחתי להניח אותו רק כדי להרכיב את הטארדיס לגו שלי.

IMG_1325

אמ"ג! איימי והדוקטור! ומברג! והטארדיס!!1

הספר באמת מעלף. הסברים ברורים, תמונות מהממות, מבואות ארוכים לכל פרק, עם הטכניקות והציוד הדרוש. והמון מתכונים, רובם מתוקים, רובם של דברים שמעולם לא אפיתי. ידעתי שאני הולכת לאפות כל מתכון ומתכון בספר הזה. ובכן, למה לא ברצף? למה לא באמת?

IMG_1352

אז כאן מתחיל פרוייקט אופים עם מרת'ה שלי, ובו אאפה את דרכי דרך ספר המתכונים הזה. בגלל שאני מחכה לחלק מהציוד (שקניתי בים כסף, לפני שלמדתי על הגזרות החדשות), התחלתי עם משהו יחסית פשוט- סקונס שיבולת שועל ותפוחים מיובשים. המתכון מורה להשתמש במשמשים יבשים, הפרי יבש הפופולרי ביותר, אבל רגע שבו שכחתי את כל האנגלית שלי גרם לי לחשוב שזה פרי יבש איזוטרי שלא קיים בארץ, והחלפתי אותו בתפוחים. בדרך הביתה הבנתי את גודל הטעות. אבל בכל זאת, תפוחים זה אחלה, ומרת'ה מרשה להחליף את המשמשים, אז זה עדיין חוקי.

IMG_1315

בבלוג אתעד את ההכנה ואת התוצאה, ואולי אתרגם את המתכונים. אבל כל עוד אני עושה אותם כלשונם, אני לא בטוחה בכך.

אה! ואני גם יודעת מה יהיה המתכון האחרון שאכין מהספר – מקרונים. לא אוהבת, וזה המון התעסקות.

ההכנה של הסקונס האלו באמת מאוד פשוטה. בצק חמאה פשוט (קניתי חמאה בהון תועפות, שכחתי את הגזרות החדשות), שמכינים עם מכשיר כזה שמטמיע את החמאה יפה בבצק, אבל עוד לא קניתי אז שילבתי לישה וערבול קל במיקסר.

IMG_1349

מוסיפים תפוחי עץ מיובשים, ביצה וחובצה (שזה רוויון. אני הפכתי בין שתי שורות והוספתי בטעות שמנת מתוקה. המרקם קצת נפגע מזה, אבל אתם בטח יכולים לנחש שהטעם לא).

מערבבים, ויוצרים ריבוע בצק על משטח העבודה. מרת'ה מראה דוגמאות, אז אני יודעת בדיוק מה לעשות. הבצד שלי יותר מתפורר לשלה, אבל זה בגלל הקמח המלא היבש יחסית, ושיבולת השועל.

IMG_1354

חותכים עם חותכן פיצה למשולשים. אני השתמשתי בסכין, כי שכחתי שיש לי חותכן פיצה (היה לי יום מאוד קשה. אנא אל תשפטו אותי).

 IMG_1358

מכניסים למקפיא עד שהבצד קשה (לפחות שעה, מרת'ה מבקשת), ואז אופים עד שהסקונס זהובים.

IMG_1359

מושחים בחלמון מעורבב בשמנת מתוקה, ואופים עד שמזהיב. ומסתבר שגם מאבד צורה וגדל ונהיה בלוב מוזר!

IMG_1362

אז מסתבר (וזה קרה גם לבלוגרית אחרת שאפתה את כל מתכוני מרת'ה סטיוארט), שהסקונס האלו לא הכי יפים בעולם. בדיעבד, עדיף היה לייצר מהם 16 סקונס קטנים, ולא 8 גדולים. פשוט לא חשבתי שהם יתפשטו כל כך. כמו כן, אני חושבת שהשמנת יצרה בלילה קצת רכה מדי. התחלה לא מזהירה, אבל יש עוד כ-150 מתכונים לפנינו, ורוב הביקורות טובות .

הכי טוב לאכול אותם למחרת האפיה, אז לוקחים למחרת לעבודה לשמחת כולם, ומגלים אם החמאה היתה שווה את הון התועפות שהיא עלתה (וגם אם לא – הריח שלה אלוהי ואני רק רוצה לאכול אותה כמו שהיא). בינתיים טועמת הבית טעמה ואישרה שזה מאוד טעים (גם אם מכוער).

עדכון 8/5: החברים בעבודה אכלו ונרשמה התמוגגות. אחד מהם אמר שהם במרקם מדוייק (לא רטוב מדי, לא יבש מדי), וטעם מדוייק (מתוק, אבל לא מדי). אז הם אולי מכוערים, אבל ממש התלהבו. מומלץ.