אופים עם מרת'ה: בראוניז!

אתם חייבים להודות שאין הרבה בלוגים שמפרסמים פוסט על ספרות שואה, ואז מתכון בראוניז. לכן אני חושבת שאני הבלוגרית המובילה בז'אנר השואה ושוקולד (שלא לדבר על התמחות בפאתט!). אבל אל דאגה, בשבוע הבא אתמקד באלפי השמלות שקניתי, מברשות האיפור, והנעליים המעלפות, ואשמור על רדידות אופטימלית.

בשבוע שעבר נתתי לחברותי למשרד שלוש אפשרויות למאפה הבא שאביא לעבודה: Stickybuns מעלפים בטעם פקאנים ומייפל, מאפה שמרים במילוי משמש טרי (מסתבר שהעונה שלהם נגמרה כבר), ובראוניז. והן בחרו בבראוניז! האופציה ששמתי שם סתם כי היא האופציה הקלה בשבילי. אבל אני לא מתלוננת. פשוטי העם אוהבים מה שפשוטי העם אוהבים (באהבה, הכל באהבה).

P1020848

תכל'ס, בראוניז זה מתכון ממש פשוט. לא הכנתי אלפים כאלו בחיי, אבל תמיד כשאני צריכה עוגת שוקולד אני משתמש בבראוניז במקום (נניח, כשאני מכינה לאמא שלי את פיצת השוקולד עם בננות מקורמלות וקרם שוקולד. אני באמת צריכה להכין את זה שוב…). אני אוהבת את הפאדג'יות של הבראוניז, וההכנה, כאמור, ממש פשוטה. אפילו לא מלכלכים את המיקסר.

האמת שהבעיה הכי גדולה שלי עם בראוניז היא בחיתוך שלהם. זוכרים את הקושי שלי לקרר דברים עד הסוף? אז בבראוניז אני תמיד מוציאה אותם מהתבנית מוקדם מדי ומקבלת פירורים וקוביות עקומות במקום חתיכות בראוניז מושלמות. אמא שלי קנתה לי תבנית בראוניז (מהסדרה של קרין גורן, אם כי היא לא היחידה שמשווקת אותן). התבנית עצמה נחמדה: תבנית מרובעת נון-סטיק עם תחתית מתפרקת. ככה שזו כבר תבנית שכדאי שיהיה בבית. הרכיב הנוסף שחותך את הבראוניז נחמד, אבל ממש לא הכרחי.

P1020853

תחתית מתפרקת. רואים? הלק שלי מבצבץ!

בכל מקרה, כאמור, בראוניז זה ממש פשוט (תתעלמו מהקשקושים שלי ותראו שזה מתכון ממש קצר).

ראשית, ממיסים שוקולד וחמאה על באן מרי. בדר"כ אני ממיסה במיקרו, ואם אני משקיעה אז בסיר (לא באן מרי, ממש סיר על האש). אבל פה השתמשתי בקערה ממתכת אז זרמתי.

P1020841

בהתחלה השוקולד נמס והחמאה קרה.

P1020842

אחר כך החמאה מתמוססת.

P1020843

ואז מתקבל שוקולד מומס בהיר ומבריק, שצריך לזכור שהוא מלא בחמאה כדי לא לאכול אותו עם כפית ישר מהקערה.

P1020844

נותנים לשוקולד להתקרר עד שהוא בטמפרטורת החדר. מיד אחר כך מוסיפים סוכר.

P1020849

ואחר כך את הביצים, אז אפילו אני הצלחתי לתת לו להתקרר, כי לא רציתי בראוניז חביתה.

P1020850

מוסיפים את הביצים הטרופות לאט לאט לתערובת. מרת'ה מציעה להוסיף את הביצים אחת אחת ולטרוף. אני מעדיפה לטרוף את הביצה בנפרד טרם ההוספה לתערובת השוקולד החם (הביצים אצלי יוצאות מהמקרר, אז יש הבדלי טמפרטורות), אבל יש גבול ואני לא אטרוף אחת אחת, אז אני פשוט מוסיפה לאט לאט את הביצים הטרופות. רואים? שני משפטים על הפעולה הכי טריוויאלית. קשקשנית. [פעם בדייט גרוע כשקלטתי שהדייט מתלהב ממני יותר מהרצוי הקצנתי את הקשקשנות שלי לרמה בלתי נסבלת, ונראה שזה רק גרם לו להתלהב יותר. גברים.]

P1020852

אחרי הביצים מוסיפים קצת מלח (הכי חשוב!) ותמצית וניל.

P1020855

מוסיפים את הקמח ומערבבים.

P1020857

יוצקים את התערובת לתוך התבנית המרופדת בנייר אפיה. תכל'ס אפשר לוותר על נייר האפיה בתבנית הספציפית הזו, אבל כבר חתכתי את נייר האפיה שיהיה בגודל מתאים ואז הוא נקרע לי והתקמט ונהרס לכל שימוש אחר, אז השתמשתי בו. גם שימנתי את התבנית ונייר האפיה, למרות שזה מיותר לגמרי, אבל מרת'ה אמרה.

P1020856

מלאכת מחשבת של התאמת נייר האפיה המתאים לתבנית המתאימה

P1020858

אופים 40-45 דקות.

P1020859

החץ עקום! לא שמתי לב בזה עד לרגע זה.

מוציאים מהתנור, מצננים לגמרי, ואז חותכים את הבראוניז לקוביות. אני השתמשתי בחותכן של התבנית, אבל הבראוניז המתקבלים עצומים, אז חתכתי את החתיכות שמתקבלות לחצאים.

P1020860

לקחתי לעבודה, וכל הבראוניז נגמרו לפני הצהריים.

P1020861


פאדג'י מבפנים, פריך מבחוץ.
עוגה מתוקה לישראל חזקה.
בראוני.

מתכון.

אופים עם מרת'ה: עוגיות שוקולד לבן ו-butterscotch

butterscotch זה סוכריות חמאה, או ריבת חלב. כלומר, לא ממש ריבת חלב, כי זה בלי המרקם והמתיקות, אלא רק הטעם החלבי והחלקלק. זה לא הטעם האהוב עלי (אם כי טופי butterscotch היה תמיד פינוק מיוחד כשהייתי ילדה, כשסבא שלי היה מגיש את הטופי, עטוף בנייר מבריק כחול), וגם שוקולד לבן הוא לא השוקולד האהוב עלי, אבל העוגיות נראו כל כך פשוטות, בלי מרכיבים איזוטריים כמו פתיתי butterscotch או ריבת חלב, וגם ככה אני אכין את כל המתכונים בספר, אז למה לא להכין את זה.

ספוילר: אלו היו העוגיות שאכלתי הכי הרבה מהן, עד לרמה שזה כבר היה מביך.

העוגיות באמת מאוד פשוטות. מתחילים עם לערבב יחד קמח ומלח. בשלב הזה אני מערבבת את הקמח עם מזלג, כדי להכניס לתוכו קצת אויר. עקרונית אמורים לנפות את הקמח, אבל שאני אנפה?! אני מאוד מאוד מאוד אוהבת עוגיות מתוקות-מלוחות. זה שילוב הורס, כמו זיקוקים על בלוטות הטעם. מכיוון ששוקולד לבן הוא הו-כה-מתוק, החלטתי להפחית במעט את כמות הסוכר, ולהשלים במלח. אז במקום כפית מלח, שמתי כפית וקורט מלח.

P1020830

במקביל, בקערת המיקסר מקציפים יחד חמאה, shortening וסוכר חום.

P1020832

shortening הוא שומן מוקשה צמחי, אבל בשונה ממרגרינה הוא מכיל כ-80% שומן. אני משתמשת במרגרינה כי בארץ אין להשיג shortening, אבל אני לא באמת יודעת למה לא להחליף את זה בחמאה וזהו. אולי מישהו פה ידע, אני לא מצאתי תשובה מספקת את הדעת.

P1020831

מעבר לזה – שום דבר מיוחד. מוסיפים לתערובת החמאה והסוכר ביצה גדולה והמון תמצית וניל (כף!), ומקציפים.

P1020834

מוסיפים את הקמח ובוחשים עד להטמאה מלאה, בשתי נגלות.

P1020835

מוסיפים שוקולד לבן.

P1020828

ערמות של שוקולד לבן קצוץ.

P1020829

מה שכיף בשוקולד לבן הוא שבגלל שמוצקי הקקאו מועטים כל כך, הוא רך וממש קל לחתוך אותו. מרת'ה לעולם לא משתמשת בשוקולד צ'יפס מוכנים, וגם אני לא. הרבה יותר זול לקנות טבלאות שוקולד, ואני, כידוע, קמצנית. אני מכירה מתכונים אמריקאים שמשתמשים רק בשוקולד צ'יפס, גם להמסה, וזה תמיד נראה לי כמו בזבוז ענק. בדרך כלל אם קונים שוקולד בחנויות המתמחות שוקולד צ'יפס ומטבעות שוקולד עולים בערך אותו הדבר, אבל זה תמיד יקר משמעותית משוקולד בסופר (וההבדל בתוצרי אפיה הוא לא משמעותי בעיני).

P1020836

באמת פשוט, לא? עכשיו כל שנותר הוא לקרוץ כדורים מהבצק (ולא לאכול יותר מדי ממנו), ולאפות עד שהעוגיות מתייצבות, כרבע שעה. אני תמיד משתמשת בנייר אפיה. על כל תבנית, עם כל עוגיה. למרות שיש לי תבניות נהדרות ששום דבר לא נדבק אליהן, אני עצלנית ופחדנית ומשתמשת בנייר אפיה. אלא שכשהתכוונתי להוציא אותו מהמגירה, גיליתי שאין לי נייר אפיה! אז הלכתי על הגישה הטבעית.

P1020837

תבנית עירומה

בעזרת כף גלידה קטנה יצרתי כדורים מרווחים על התבנית.

P1020838

אפיתי כ-15 דקות, עד שהעוגיות השתטחו קצת. חלק מהן השתטחו לאט מאחרות, ונשארו די שמנמנות במרכז. לא היה לי אכפת, כי אני אוהבת עוגיות שמנמנות, ואלו היו אמורות לצאת פריכות אבל התקבלו אצלי נימוחות, אז זה אפילו עדיף בעיני.

P1020840

אכלתי עוגיה כדי לגלות איך הטעם. המלח היה מאוד מורגש, אבל בקטע טוב. כל ביס היה מלוח ומתוק במידה שווה, והיה מטריף. (ואז אכלתי עוד כמה עוגיות, כדי להבין את הטעם. ולמחרת עוד כמה, כדי להזכר).

רוב הטועמים (חוץ מאחד) ציינו שהעוגיות ממש טעימות ושהמלח ממש מוסיף. האחד שלא אמר במפורש שיש יותר מדי מלח. אי אפשר לרצות את כולם…

בקיצור, אם אתם צריכים עוגיות מהירות ופשוטות, זו העוגיה בשבילכם.

למתכון

אופים עם מרת'ה: עוגיות שיבולת שועל וצימוקים

P1020798

אחרי כמה שבועות דלים באפיה, החלטתי לחזור למרת'ה. ידעתי מיד שאני רוצה להכין משהו פשוט, בטוח, אבל טעים מאוד, ועוגיות גרנולה נבחרו למשימה. אלו עוגיות שאני אוהבת, עם הילה (מזויפת לגמרי) של בריאות, טעים קליל וטוב, ומרקם מושלם. בניגוד לעוגיות שוקולד או עוגיות שמכילות שוקולד, העוגיות האלו רק משאירות טעם לעוד. הם אמנם משביעות אבל אין יותר מדי מהן (כפי שיכול להיות עם שוקולד מריר, בשבילי לפחות). מה שכן, הן דורשות שני מרכיבים שאין בדרך כלל בארון שלי – צימוקים ומייפל.

P1020799

רוטב מייפל אמיתי, כזה שעושים בקנדה או בניו אינגלנד (יש קטע רלוונטי מהבית הלבן, שאני לא מוצאת ביוטיוב!), לא כזה מוכר במטבחי. מהילדות אני רגילה לרוטב בטעם מייפל שהיינו שמים על הפנקייק אם סירופ השוקולד נגמר. לא ממש אהבתי את הרוטב ההוא, שתכלס היה סירופ סוכר כהה וצמיגי. מייפל אמיתי הוא לא כזה. הוא בעל טעם עשיר ועמוק, ותחליף מצויין לממתיקים מסורתיים יותר כמו סוכר לבן (כמובן שהוא לא משמין פחות, אבל הטעם שלו מעניין יותר).

P1020808

על מנת להכין את העוגיות האלו מתחילים עם קמח, קינמון טחון (לא התבלין האהוב עלי, אבל משתלב טוב עם הטעמים הארציים של העוגיה הזו), מלח (אסור לוותר עליו, ואפשר אפילו להוסיף, כיוון שהוא מאזן היטב את המתיקות של יתר המרכיבים) וקוקוס גרוס ממותק.

P1020806

רגע, מה? אני מכירה את הקוקוס הטחון שמוכרים בשקיות גדולות לפני פסח. האמריקאים מכירים קוקוס ממותק, שהוא תפוח יותר וכמובן מתוק יותר מהקוקוס "שלנו". כדי לשחזר את הטעם מערבבים כוס קוקוס, 2.5 כפות אבקת סוכר ו2.5 כפות מים חמים, ונותנים להם לעמוד לעשר דקות. הקוקוס סופח את המים ומתקבל הקוקוס המסוכר. זה מוסיף על המתיקות של שאר המרכיבים, ותכלס די מיותר.

P1020803

בקערת המיקסר מערבבים יחד חמאה וסוכר חום, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. העוגיות האלו מכילות יחסית פחות חמאה, ולכן הן עוגתיות יותר ופריכות פחות, וזה רוב הסוד שלהן, בעיני. לתערובת מוסיפים ביצה גדולה, שליש כוס סירופ מייפל אמיתי, 2 כפיות תמצית וניל אמיתי, ומערבבים היטב.

P1020809

מוסיפים פנימה את הקמח המעורבב עם התבלינים והקוקוס, ומעבדים עד שהקמח נטמע.

מוסיפים פנימה שלוש כוסות שיבולת שועל. בדרך כלל אני משתמשת בשיבולת שועל אינסטנט, שנותנת מרקם עדין יותר. לפני שבועיים קניתי בסופר שיבולת שועל שלמה בחמישה שקלים לשקית ענקית, וזו היתה הזדמנות להשתמש בה. שיבולת השועל נותנת מרקם הרבה יותר עשיר ומעניין לעוגיה.

לבסוף, מוסיפים כוס צימוקים. אני מצאתי רק צימוקים אמריקאיים גדולים, אז קצצתי אותם מעט, להטמעה אחידה שלהם בבלילה.

P1020810

מערבבים הכל, לקבלת בלילה מעלפת. וכעת, ליצירת העוגיות. כיוון שמרת'ה מכוונת לעוגיות גדולות ושמנות (3 כפות בלילה!), השתמשתי בכף הגלידה הגדולה שלי.

P1020811

אפשר ללכת על עוגיות קטנות יותר אבל הקסם של העוגיה הזו הוא החוץ הפריך שלה (ממש קרנצ'י, הודות לשיבולת השועל) לצד התוך העוגתי שלה.

P1020812

העוגיות נאפות 15-20 דקות בחום בינוני, עד שהעוגיה משחימה מבחוץ. העוגיה יוצאת מהתנור כשהיא לא יציבה בכלל, ורק אחרי 2-3 דקות בקירור, מתחילה להתייצב. אז מעבירים אותה לרשת צינון, ומתאפקים לא לנשנש יותר מדי.

P1020820

P1020826

 

בעיני מדובר בעוגיות סופר מוצלחות. גדולות, רכות, עשירות וטעימות מאוד. אם בא לכם ממש להשקיע או ממש להתפנק – הן יעשו קסטות מדהימות. כדור גלידת וניל בין שתי עוגיות, ואתם בגן עדן. גם מילוי חמאת הבוטנים מעוגיות חמאת הבוטנים יכול ללכת טוב כאן, אם אתם ממש אוהבים מתוק.

אופים עם מרת'ה: ממתקי פיצוחים בקרמל

אתם כבר מכירים את הנוהל. אני בוחרת מתכון אקראי מהספר של מרת'ה. אני מכינה אותו כלשונו, מלבד קיצורי הדרך שאני עושה כשלא בא לי לעשות את הדברים כמו שצריך. ההכנה קצת מתארכת והתוצר קצת מכוער, אבל לכולם טעים בסוף וכולנו שמחים. אז בואו נדלג על כל הפשולים שלי, כי אני קצת נבוכה.

נבוכה שהחלטתי להשמיט את אבקת הטרטר במקום לחכות עם המתכון הזה עד שאשיג אותה. אבקת טרטר משמשת לייצוב דברים בלתי יציבים, כמו קצף חלבונים או עוגות טורט. במקרה הזה הוא היה אמור להחזיק את הקרמל.

P1020666

נבוכה שהמילים "לצנן לחלוטין" הן המילים הכי לא נהירות לי בעולם. mostly לצנן? כמעט לצנן? לשים לעשרים שניות במקפיא ולהאמין שציננתי? ניחא.

אבל התוצרים באמת מוצלחים. כל כך מוצלחים שנישנשתי אותם כאילו התנזרות המתוקים שלי היתה המצאה סדיסטית של בחורה ששונאת את עצמה. כלומר… כן.

P1020664

בכל מקרה, למתכון. מדובר באחד הממתקים האהובים עלי. על עוגיה פריכה ונייטראלית (שימו לב שאלו השילובים החביבים עלי: עוגיה חסרת טעם עם ציפוי/מילוי עשיר ומתוק. מעניין מה זה אומר עלי), תערובת של פיצוחים מלוחים וטופי קרמל מתוק מתוק. הקרמל, אגב, הוא ההברקה האמיתית של המתכון הזה, והוא הכי טעים שאי פעם יצא לי. סוכר ומים (ביחס של 1:4) מתבשלים עד שמתקבל נוזל ריחני וחום.

שזה נשמע פשוט, לא? בהתחלה יש מים עם סוכר בסוטאז' כבד.

P1020644

אחר כך כל הסוכר נמס, ומקבלים סירופ סמיך ושקוף שמבעבע נמרצות.

P1020647

את שואלת את עצמך "זה מתחיל להזהיב?", ואז מדמיינת ריח שרוף ומנמיכה את האש.  הנוזל עוד לא התחיל להזהיב, ועכשיו מתקרר.

מגבירים את האש שוב. "זה זהוב, או שזו תחתית הסיר?" ואז מתחיל להזהיב.

P1020648

ולהזהיב.

P1020649

מוזגים שמנת מתוקה (בכמות זהה למים) ומערבבים. בדרך כלל בשלב הזה הקרמל מתקשה והופך את חיי לסיוט. במקרה הזה הכמויות כה מדוייקות שהשמנת התערבבה פנימה בנעימים.

P1020650

מעט חמאה התווספה, ונוצר קרם עשיר וסמיך בצבע זהוב משגע. הייתי יכולה לאכול את זה עם כפית.

P1020651

וזה הקרמל המהמם שהוא לב המתכון הזה. אבל הוא לא ההתחלה.

אם נחזור רגע להתחלה, המתכון הזה מתחיל עם קליית תערובת פיצוחים: פקאנים טריים יחד עם בוטנים וקשיו מלוחים.

P1020636

כל אלו נכנסים לתנור לכעשר דקות

P1020637

ואז מתקררים לגמרי

P1020640

ונקצצים גס.

P1020643

במקביל, חמאה, קמח וסוכר מעורבבים יחס רק עד להטמאה לקבלת בצק פריך בסיסי, אותו משטחים על תבנית אפיה ואופים עד להזהבה, ומצננים לגמרי.

P1020641

לבסוף, מכינים קרמל מטריף כפי שתיארתי לעיל. מצננים 10 דקות (או, אם אתם אני, חצי דקה). מוסיפים את תערובת הפיצוחים (לא קוראת לזה אגוזים, כי בוטן הוא קטניה).

P1020653

ומשטחים מעל לבצק הפריך. אופים עשר דקות נוספות.

P1020654

מצננים לגמרי.

P1020657

לא, ברצינות, מחכים עד שהתבנית קרה מחוץ למקרר, ואז מכניסים למקרר לצינון מושלם.

P1020658

כאילו, עד שזה ממש מיוצב וממש ממש קר.

P1020656

ואז מוציאים מהמקרר, מוציאים מהתבנית המשומנת ועם נייר האפיה בקלות.

P1020659

חותכים לקוביות קטנות כי מדובר בממתק עשיר מאין כמוהו.

P1020660

מפרידים את הקוביות, ושומרים במקרר.

P1020663

לא עושים את מה שאני עשיתי, שהוא לקרר את התבנית לכמה דקות במקרר, רק עד שהצלחתי להוציא בלי להשרף, ואז חתכתי וקיבלתי עיסה. אבל עיסה טעימה.

הקרמל דביק ונוזלי. מאוד. אי אפשר לשמור את העוגיות בצמידות. אפשר לשמור אותן בעטרות נייר, ואז אין בעיה של הדבקות, רק לנייר, וזה מבאס אבל רק את מי שלא אכל את העוגיה שלו תכף ומיד. והם יאכלו תכף ומיד.

P1020661

אגב, בזמן האפיה שלי התנור תקף אותי, והרשת נפלה. נפלה! סתם ככה! התבנית נפלה איתה והקרמל התחיל לטנף את כולה. לא את התנור, מזל, אבל את התבנית. זלג מתחת לנייר האפיה והפך את הכל לבלאגן.

אבל בסוף…

P1020662

התוצאה…

המתיקות והמליחות…

P1020665

אום נום נום*

זה בוודאות משהו שאכין שוב, אבל אקפיד יותר על קרם הטרטר, כי אני מאמינה שהוא יחזיק את הכל במקום. עד אז, מדובר בממתק מלכלך, ולכן לא יכלתי לתת אותו לטועמים בעבודה לטעום. אבל אכלתי ממנו כל כך הרבה בעצמי, שאני יודעת לספר בדיוק כמה הוא טעים. ובעצם, אם חושבים על זה, זה בכלל חטיף אנרגיה ובריאות**, אז לא נורא אם האכילה קצת

מתכון!

* "אום נום" הוא המחרוזת שמובילה הכי הרבה אנשים לבלוג הזה. מעתה הוא שייך לי.

** כאילו, אם פיצה זה ירק, אז זה בריאות.

פוסט שבועות: סדנת בישול וגבינות של גד

לקראת שבועות, לצד הסדנה השנתית של תנובה, זכיתי גם בסדת גבינות של גד, בלגעת באוכל. בשונה מהסדנאות של תנובה, שהיו פרושות בחנויות קולינריות בכל הארץ, והיו מיועדות לקהל המאוד רחב (ולכן היו עשרות סדנאות, קצרות וחוותיות), הסדנה של גד היתה ברשת לגעת באוכל בלבד (שלה ארבעה סניפים בלבד ברחבי הארץ), והיו ארוכות ומקיפות יותר. בסדנה של תנובה כל אחד הכין שתי מנות אישיות, כאשר הכל היה מוכן, מדוד, שטוף ומופשר. לא קמנו מהכיסאות לאורך כל הסדנה, ועיקר העבודה היתה בערבוב.

מתכונין

הסדנה של לגעת באוכל היתה פעילה יותר, והתנסינו בהכנת מתכונים של ממש, אותם אכלנו בסיום הסדנה. כל זוג היה אחראי על מנה אחת, כאשר בחלק מהמנות שדרשו הרכבה מסובכת, היה שיתוף פעולה של כמה זוגות. יש לי ביקורת על ההתנהלות של הסדנה, היה קצת מבולגן מדי, לא כל הכלים והחומרים היו נגישים מיד, וזה גרם לקרטוע לאורך הסדנה. אבל הסדנה כן נתנה רושם מקצועי והפעילה אותנו לאורך שעתיים, ובשביל סדנה שניתנה בחינם למשתתפים בפעילות של גד, זה בהחלט מרשים. בסיכומו של דבר נהנינו (במיוחד נהניתי מהביקור בחנות, כי כפי שכבר סיפרתי, זה השופינג החביב עלי. החנות קצת יקרה וכבר מצאתי את המוצרים במחיר אטרקטיבי יותר במקומות אחרים, עליהם כבר המלצתי פה), אם כי כן השתכנעתי שחוסר החיבה שלי למין האנושי ימנע ממני לפתח את תחביב האפיה שלי במסגרת לימודית שכוללת עוד אנשים חוץ ממני.

נתחיל עם המנה שאני ואמא שלי הכנו, למרות שהיא לא היתה הכי מוצלחת שם (אבל כן מאוד טעימה): מאפים אישיים בבצק פילו. המתכון בכלל דיבר על כיסונים בבצק פילאס, אבל החלפנו את הבצק בבצק פילו דקיק, והשארנו את המאפים פתוחים. השימוש בפילו (בצק דקיק ונטול שומן) איפשר להשתמש במילוי לא מאוד יציב, שלא הכיל ביצים או קמח. זה הוביל למנה שיכולה להיות לגמרי נטולת שומן (אם מוותרים על הקשקבל ומשתמשים בגבינה רזה יותר במקום).

IMG_1458

טיגנו יחד בצל, כרישה ושום, עד להזהבה. הוספנו תרד (מדליונים. אני הייתי מחליפה בתרד טרי), קיררנו, והוספנו גבינת קשקבל מגוררת. מעטפות הפילו נוצרו מדף פילו שנחתך לריבועים קטנים. ארבעה ריבועים קטנים כאלו נערמו יחד (עם הברשת שמן זית בין השכבות), והוכנסו לתבניות שקעים, לקבלת המראה המעוטר. מילאנו בכמה כפות של המילוי שהכנו, ומעל הכל פיזרנו בולגרית 5%, ושלחנו לאפייה. מנה מאוד פשוטה להכנה, והתוצאה מרשימה וגם טעימה.  הגשנו עם צזיקי שהכנו במקום.

IMG_1456

המנה המוצלחת ביותר, בעיני, היתה של סלקים בתנור על מצע של לבנה, כדורי מוצרלה פריכים ועלי בייבי.

IMG_1459

המוקד של המנה והחלק הטעים בה הוא סלקים פרוסים  שנצלו בחום גבוה יחד עם בצל סגול, שמן זית, תבלינים ומעט סוכר חום. אחרי שהתערובת הזו יצאה מהתנור נשנשנו קצת ממנה בהחבא, והיא היתה פשוט פנטסטית. מתוקה-חריפה עם טעם עמוק ועשיר. בעיני היה צריך להגיש את הסלקים כמו שהם, אולי על מצע לבנה, עם סלט בצד. בפועל הרכבת המנה גרמה לסלקים להתקרר, ואני בכלל לא אוהבת עלי בייבי, אז הטעם שלהם רק קלקל את הסלק המעולה. כדורי המוצרלה בכלל היו מיותרים – מדובר בכדורי בייבי מוצרלה, טבולים בביצה ובפנקו, ומטוגנים בשמן עמוק. גבינה זה טוב וטעים, אבל למה לטגן אותה בשמן עמוק?! משהו גם השתבש בטיגון, והגבינה נמסה ונשארנו עם כדורי פנקו ריקים. בסיס המנה מצויין, כל המסביב רק קלקל.

מנה מצויינת אחרת היתה של סלט זוקיני, שעועית ועגבניות שרי קלויים, עם מוצרלה. הזוקיני ועגבניות השרי נחתכו ונצלו בתנור. לאחר מכן עורבבו עם עלי נענע וכדורי מוצרלה להרכבת הסלט. המתכון המקורי הוא עם בולגרית במקום המוצרלה, והטעם העז של הבולגרית אכן יתאים טוב יותר עם שאר הטעמים המעודנים. אני הייתי צולה בתנור גם את השעועית, עד לקבלת השחמה. הסלט היה מאוד טעים, אבל היה אפשר לשפר אותו עוד.

IMG_1457

הכנו גם קישים אישיים בבצק פילאס (היו אמורים להיות בבצק עלים), במילוי גבינה ופלפלים קלויים. מנה סטנדרטית, לא משהו מיוחד או מסעיר.

לקינוח הכינו מוס מסקרפונה על מצע פירורי ביסקוויט שעורבבו יחד עם ממרח לוטוס קראנצ'י (שמכיל שבבי עוגיות לוטוס). מעולם לא אכלתי ממרח לוטוס, ומרגע שיצא הוא נשמע לי כמו ממרח מתוק יתר על המידה, וקצת מוגזם. יש דרכים אלגנטיות יותר להגיע לטעם של קרמל, והוא ממש מרגיש לי כמו שחיתות מופרזת. לא אכלתי מהקינוח, ואני בטוחה שהוא היה טעים, אבל זה לא משהו מאוד קשה כשמדובר בקינוח שמכיל בעיקר שומן וסוכר (לפחות חמאת בוטנים מכילה בוטן, שגדל באדמה, ולכן הוא ירק שורש 🙂 סתם, האמת שבוטן הוא קטניה).

IMG_1460

לסיכום ישבנו ואכלנו את הכל, והיתה לנו ארוחת צהריים קרירה, מתאימה לשרב שהיה אתמול, וטעימה.

וחוץ מזה, לא יצא לי לחלוק אתכם את המושלם בלקים – רק 8.5 שקלים (יש מבצע בסופר פארם, שני לקים של לייף ב-16.99 ש"ח), החזיק מעמד שבוע, ורוד פוקסיה. מושלם. גם בנדר אישר.

P1020630

שבועות – מתכונים והמלצות

שבועות מאחורינו. זהו החג האהוב עלי, וככזה המנות שמוגשות בו מככבות אצלי כל השנה, ולא רק בשבועות. גבינות, מאפים, עוגות גבינה, דגים – כל אלו מוגשים לעתים קרובות בארוחות סטנדרטיות.

ההבדל היחיד הוא שבשבועות מגישים את כל המנות באותה ארוחה, וכולנו אוכלים עד שאנחנו מתפוצצים ולא יכולים לחיות יותר. אבל טעים לנו אז אנחנו לא מתלוננים. אחרי שנה שעברה, בה היו יותר מנות ממוזמנים, השנה החלטנו לרסן את עצמנו, והיו מספר מנות כמספר המוזמנים. ורוב האוכל נאכל, אז בעיני הכמות היתה אידיאלית. אז מה אם נאלצנו לשבת אחר בכסאות שלנו באומללות עד שיכלנו להמשיך לתפקד?

בגזרת האופנה, בת הדודה השמרנית שלי התעקשה שכולנו נלבש לבן. היא ומשפחתה תמיד מגיעים בלבן הכי לבן שראיתם בחיים שלכם, בעוד שלי אין בגדים לבנים כי הם הופכים לבז' אחרי שתי כביסות (אותו דבר קורה לי עם עוגות גבינה שלא נשארות ממש לבנות אלא תופסות צהבהבות. הכל בטמפרטורה, אני חושבת).

כדי לעמוד בכללים לבשתי חולצה בצבע קרם עם הדפס של ינשופים שקניתי בלונדון לפני שנה, ולא לבשתי עד היום כי היא קצת קצרה מדי. ביחד עם חצאית בגובה המותן לא ראו את הבעיה הזו שלה, והיא היתה בהירה מספיק כדי שאני אראה ברוח החג.

חלה

P1020550

בתמונה אני ואמא שלי (היפה) עם החלה היפה שאפיתי, מתכון של שירלי נמש, שקצרה מחמאות. בדך כלל אני אופה את החלה של קרין גורן, היא פרווה ולארוחות בשריות זה מתאים, אבל הפעם התפרעתי עם המתכון החמאתי, חלבי ומאוד עוגתי הזה. זיגוג הדבש היה קצת טו מאץ', בעיני.

מאפה פסטו שושנים

P1020552

זו כבר הפעם השלישית שאני מכינה את המאפה הזה, שההכנה שלו פשוטה והוא תמיד זוכה למחמאות. במהותו מדובר בסנדוויץ' עם פסטו ופטה, אלא שהכל נאפה יחד ובצק השמרים טעים מאוד. אני לא מתעצלת ומכינה גם את הפסטו (אפשר ורצוי להפחיד את כמות השמן במתכון לפסטו בחצי, או להשתמש בכל מתכון פסטו שאוהבים). השנה השתמשתי בפטה עיזים 16% של תנובה, אבל קשה לי להגיד שהיה הבדל בטעם לעומת הפטה 5% שאני בדרך כלל משתמשת בה.

השנה גם עברתי לאפות ברינג, כי לא היתה לי תבנית בגודל מתאים, וכמויות עתק של שמן נזלו מלמטה (למרות שסגרתי את הרינג בנייר כסף). ככה אני יודעת שיש יותר מדי שמן בפסטו שלהם.

המתכון, כמו שאמרתי, מאוד פשוט. מכינים בצק, מתפיחים, מרדדים, ואז מורחים במילוי, מגלגלים, וחותכים לפרוסות. מסדרים את הפרוסות בתבנית לקבל מראה השושנים. אפשר למלא את הבצק בכל מילוי שאוהבים: קרם ארטישוק וגבינה, עגבניות מיובשות, אפילו זיתים (אצלנו במשפחה יש טאבו בשימוש בזיתים, הודות לאחותי). החלק הכי טוב הוא שהתוצאה ממש מרשימה, אז כולם מתפעלים.

ניוקי ערמונים של טוטו

P1020551

זו הפעם השניה שאני מכינה את המתכון הזה. את הניוקי עצמם אני מכינה לפי מתכון של בצק אלים, אלא שהשמטתי את הפרמז'ן מהניוקי. הרוטב מספיק עשיר כך שאין צורך. במשך איזה שעה עמדתי במטבח וגילגלתי ניוקי. זה החסרון היחיד של המנה המושלמת הזו.

הרוטב ממש טעים, והופך לכשר בקלות – פשוט מחליפים את ציר העוף במרק בטעם עוף מאבקה. אל תצקצקו, זה לא שהררי חמאה זה דבר כזה בריא. יש לי מחית כמהין שאחותי הביאה מאיטליה לפני כמה חודשים, ועל הכל פיזרנו פרמז'ן מהמם שההורים שלי הביאו מרומא לפני כמה שבועות. מומלץ, אבל כאמור, זה מתכון לא הכי זול, ולא הכי קל.

סלט כרוב בחמאת בוטנים

אין דבר יותר טעים מבוטנים באוכל. זה נותן להכל ניחוח אסייתי, וזה פשוט טעים. בראש השנה לפני שנתיים גילינו את המתכון הפלאי הזה, ומאז אנחנו מכינים אותו בכל הזדמנות. הסוד הוא בכלל ברוטב המעלף. אחרי שהכנתי אותו בפעם הראשונה, זה היה בבוקר של ערב ראש השנה, והקדשתי חצי שעה מהלו"ז העמוס להכין את כל הרטבים (שמוסיפים לסלט, כמובן, לפני ההגשה, כדי שלא יהיה סמרטוטי). הרוטב הזה היה כל כך טעים, שלארוחת בוקר אכלתי אותו עם קצת כרוב, ולארוחת צהריים אכלתי אותו עם סלט ירקות, ועד הערב הייתי צריכה להגדיל אותו, כי אכלתי ממנו כל כך הרבה. אם לא אוהבים חריף אפשר כמובן להשמיט מהסלט את הפלפל החריף (אם כי – אם אני הצלחתי להתמודד איתו, באמת שכל אחד יכול), ואם אוהבים בוטנים אפשר ורצוי להוסיף עוד כף חמאת בוטנים. אנחנו משמיטים את השומשום הקלוי, ומוסיפים עוד בוטנים קלויים קצוצים. כאלו אנחנו, בוטניים.

אני התחלתי לאחרונה להשתמש בחמאת בוטנים עם חתיכות בכל מקום שדורש חמאת בוטנים חלקה. זה מומלץ במיוחד ברוטב כזה, כי מקבלים חתיכות בוטנים ברוטב, שזה תמיד נהדר.

 סלמון אסייתי מהמם

P1020553

זה מתכון של בת דודתי היקרה, שתמיד מנצח את תחרות המנה הטעימה. מאז שקיבלתי ממנה את המתכון הזה זו הדרך היחידה שבה אנחנו אוכלים סלמון בבית.

אם משתמשים בסלמון קפוא, מפשירים אותו ומסירים את העור לפני ההכנה. אם בסלמון טרי, מניחים אותו בתבנית גדולה. המתכון הוא לנתח פילה של קילו וחצי.

רוטב

  • חצי כוס סויה
  • רבע כוס דבש
  • שלוש שיני שום כתושות

מערבבים יחד בקערה, עד שמקבלים מרקם אחיד. אפשר לשים במיקרו לכמה שניות, על מנת להמיס את הדבש.

את הרוטב הזה יוצקים בתבנית עם הדג. מוסיפים מעל שיני שום שלמות (לפי הטעם. אנחנו שמים ראש שום אחד), שליש כוס ג'ינג'ר מסוכר חתוך (רצוי לחתוך גס, כדי שמי שלא אוהב יוכל להוציא). משרים את הדג ברוטב לפחות לחצי שעה. לפני האפיה מפזרים מעל שומשום (כשתי כפות). אופים כ-20 דקות, עד שהסלמון מוכן. חשוב לא לאפות יותר מידי, כי הקסם של הסלמון הוא בעסיסיות שלו כשהוא מוכן בצורה מדוייקת.

בנוסף

הכנו גם גראטן, שאת המתכון שלו כבר פרסמתי פה (הפעם עם רוקפור, והתוצאה היתה מעט מלוחה מדי). אני התגברתי על עצמי ולא הכנתי אף קינוח.

וחוץ מזה

המשרד הסתיימה השבוע, לתמיד. זה העציב אותי, כצפוי, אבל בעיני עדיין פרק הסיום של הסדרה הוא Goodbye Michael, מעונה 7.

אופים עם מרת'ה: עוגיות שוקולד עם הטבעת עוגת גבינה

נתחיל מהסוף: מדובר בעוגיות הכי טעימות שהכנתי עד היום. עוגיות השוקולד צ'יפס המפורסמות שלי (שביום מן הימים אעלה את המתכון שלהן) סופר טעימות, אבל לא כמו העוגיות האלו. מדובר בעוגיות חמאה נימוחות בטעם שוקולד, במילוי גבינה אפויה מתקתקה. הגבינה מתוקה מדי, העוגיה לא מאוד מתוקה ונימוחה, המרקם של שתיהן מדוייק, ויחד זו עוגיה אלוהית. ממש כך. נמסה בפה וטעימה. הידד למרת'ה.

IMG_1404

אליה וקוץ בה: המתכון הנהדר הזה לא כזה מהיר, והתוצאה לא יפה כמו העוגיות של מרת'ה. אבל הכנתי את הוריאציה השוקולדית, ובעיני היא יפה מספיק.

אז בואו נתחיל (כלים חדשים! הידד!).

IMG_1405

מתחילים עם מלית הגבינה, שמבוססת על גבינת שמנת, מעט שמנת חמוצה, סוכר וחלמונים. המלית יצאה לי צהובה. לא יודעת אם הבעיה בחלמונים שאני משתמשת בהם (שלא נראים כתומים במיוחד), אבל עוגות גבינה אפויות תמיד יוצאות לי צהבהבות. הייתי אומרת שאולי הבעיה באפיה בחום גבוה, אבל כבר המלית צהובה. המלית טעימה ומתוקה, והייתי מוסיפה לה גרידת לימון, לעוגיות מושלמות עוד יותר.

IMG_1410

אגב, בשביל המתכון הזה יש להפריד ביצים. אני מכירה את כל הטריקים להפרדת ביצים – להשתמש בביצים בטמפרטורת החדר, להשתמש בביצים קרות (הטיפ של מרת'ה), להשתמש באביזר הפרדה, להשתמש בבקבוק היפני המטופש ההוא. אז הנה אני חושפת בפניכם את שיטת הפרדת הביצים המוכחת שלי – עוד לא נשבר חלמון! אני מקווה שתעריכו את הלהטטנות בצילום 🙂

ראשית, שוברים את הביצה לצלחת.

IMG_1406

בעדינות, דוחפים את האצבעות מתחת לחלמון.

IMG_1407

עורמים את החלמון על היד, ומעבירים אותו לספל. החלבון נוזל בין האצבעות, אבל החלמון יציב מספיק.

IMG_1408

 

וחוזר חלילה.

IMG_1409

כשהכנתי את העוגיות האלו, מיד בתחילת ההכנה, התגלגלה ביצה מהשיש והתרסקה על הרצפה. היא היתה בקרטון חדש שקניתי, ואני חושדת שהיא היתה מקולקלת, ולכן התאבדה למען בריאות ילדנו. תודה לך, ביצל'ה.

אחרי שתערובת הגבינה מוכנה, היא הולכת למנוחה במקרר, שם היא אמורה להתייצב מעט. שלי נשארה די נוזלית, ואני מהמרת שזה בגלל שלא הקצפתי את הגבינה בתחילת ההכנה. אבל היתה לי תקלת מיקסר.

בזמן שתערובת הגבינה נחה, מכינים את עוגיות החמאה. במקור, שמים כמויות עתק של חמאה עם סוכר וקמח, לקבלת בצק נימוח ומהמם. בוריאציה שאני הכנתי, הוספתי 50 גרם שוקולד מריר מומס, ועוד שלוש כפות קקאו. זה חצי מכמה שאמורים להוסיף, ובעיני זה ממש מספיק (וזה גם מה שהיה לי. תבעו אותי).

IMG_1411

חמאה

IMG_1412

בצק חמאה-שוקולד

מתקבל בצק חום ויציב, ממנו מכדררים כדורים בגודל כף שטוחה (כף מדידה, כמובן). את השלב הזה היה ראוי לצלם, אבל שכחתי.

דוחפים את האגודל לתוך כל עיגול, לקבל ההטבעות. אפשר לעשות את זה עם המאחורה של כף עץ, אבל אני לא מאמינה בכפות עץ, אז לא. אלוהים נתן לנו אגודלים נגדיים בשביל המטלה הזו בדיוק! אז נשתמש בהם!

IMG_1415

אופים את העוגיות 10 דקות. לאחר מכן מוציאים מהתנור, ממלאים במלית הגבינה, ומחזירים לעוד אפיה קלילה של 7-9 דקות.

IMG_1418

לפני האפיה

IMG_1420

ואחרי

באמצע האפיה תקף אותי רעב, אז כיבדתי את עצמי בקצת קוטג'. יש דבר יותר טעים? אה, כן, העוגיות האלו. בשבילן שברתי צום מתוקים של חודשיים וחצי, ואכלתי אחת חמה מהתנור (מעולה מעולה), ועוד אחת למחרת (מצויינת מצויינת). בחזרה להתנזרות.

IMG_1417

נשמע פשוט? בהחלט. אלא שאחרי הנגלה הראשונה של העוגיות, התרגשתי יתר על המידה, ומילאתי את הבצק הנא, ושלחתי לאפיה. היו קצת נזילות וזה קצת פחות יפה, אבל לא נראה שיש פגיעה ממשית בטעם.

מלית הגבינה, כנראה בגלל שלא התייצבה, תפחה מעט באפיה, ואז שקעה. גם זו בעיה ויזואלית ולא של הטעם. אה, ונשארה המון מלית גבינה. אפיתי אותה בגביעי סיליקון, אבל היא מתוקה מדי ובלתי אכילה מחוץ לעוגיות.

הכי טעים חם מהתנור, או למחרת, אחרי צינון.

IMG_1423

לסיכום: הייתי מפחיתה את כמות המלית ב-40%, או מוסיפה גבינת שמנת (אבל זה היה משנה את הטעם, וחבל). טעים לאללה.

הטועמים כולם נהנו מהעוגיות. בעבודה הן היו להיט, וחוץ ממישהו אחד שהתלונן על החמאתיות של העוגיות (הן כל כך טעימות ששקלתי להכין אותן בלי המלית), כולם חזרו לעוגיה שניה, שלישית ועוד. בהחלט מתכון מומלץ, הידד למרת'ה!

ניו גירל, הרבה אפיה והתחדשויות

ניו גירל

מסדרה בלתי נסבלת, ניו גירל הפכה לאחת הקומדיות האהובות עלי. היא המחליפה הראשונה של "חברים" שמרגישה כמו התפתחות אותנטית ולא כמו נסיון לחיקוי. אני הכי אוהבת בה את ההצגה הנשית. כל הנשים – סיסי, ג'ס, ועכשיו גם אליזבת', חברתו הישנה-חדשה של שמידט, לא מתנצלות לרגע על מי שהן. ג'ס מעצבנת חצי מהצופים, אני יודעת, אבל אני אוהבת אותה והיא לא היתה משנה שום דבר בעצמה. בעונה הראשונה לניק היתה חברה שטענה שג'ס אינה פמיניסטית, כיוון שהיא אופה ולובשת שמלות. אבל ג'ס היא גם מורה, והיא גם לא מוכנה לקבל חרא מאף אחד, כפי שהיא הוכיחה כשענתה לחברה ההיא.

אליזבת', החברה ה"שמנה" של שמידט (כן, היא לא רזה כמו נשים בטלוויזיה, אבל היא גם לא שמנה), שפשוט לא שמה זין. כל העלילה הזו התקדמה קצת מהר מדי, עם שמידט שלומד לאהוב את עצמו הישן, אבל צריך עוד דמויות כאלו בטלוויזיה שאומרות – לא אכפת לי, סעמק, ובאמת מתכוונות לזה. כי אם יש צופים שבאמת שונאים את ג'ס, וזו לא מוזרות טלוויזיונית גנרית (כמו לורליי גילמור) שכולם בעצם אוהבים, אז יש פה מסר נחמד. רק ממרום שנותי הבנתי שאני פאקינג נהדרת, ומי שלא מתאים לו יכול ללכת ולשנות את עצמו. אז אני בעד המסר.

כמו כן, הסדרה הילארית וניק מילר.

(זהירות! ספוילר!)

אופים!

זו השנה השניה שתנובה מארגנת סדנאות אפיה בחינם לכבוד שבועות. בשנה שעברה לקחתי את אמא שלי לסדנה בהרצליה פיתוח, והשנה לסדנה בניופאן גורמה בתל אביב, חנות שאנו מכירות היטב (טוב מדי…), ושכבר נהנינו שם בסדנה בתשלום לפני כמה שנים. בסדנאות של תנובה מכינים שני מתכונים מחוברת המתכונים (בחירת המתכונים משתנה ממאחרת למארחת), כאשר את המקום, ההדרכה והציוד מספקת החנות המארחת. בסיום הסדנה מקבלים את תוצרי האפיה לקחת הביתה, כאשר את חלקם אפשר כבר לאכול במקום. הסדנאות הן כמובן באוריאנטציה שיווקית, הן של תנובה והן של החנות. המטרה היא שנקנה מוצרי תנובה, ולכן ההוצאה המשמעותית של תנובה עצמה בארגון הסדנאות האלו.

קודם כל, לא בודקים שיניים לסוס שקיבלת במתנה, נכון? אז הסדנה חינמית וככזו היא חביבה. כן, שומעים הרבה על כמה תנובה נהדרת, וכן, מקבלים הנחה בחנות ורצים להוציא את השווי של הסדנה אחריה (זה היה ככה גם בסדנה בתשלום שהייתי בה. פשוט הקהל של הסדנאות הוא מראש של בשלנים ואופים, וטבעי שיהיה להם הרבה מה לקנות בחנות).

לגבי חוברת המתכונים, המתכונים שאנחנו הכנו היו מוצלחים. הכנו מאפה תרד ופטה (במתכון הוא מופיע כמאפה מנגולד ופטה) – עמוד 8. המאפה יצא ממש טעים. ממרח הארטישוק בתחתית ממש טעים, ותערובת הגבינות מעולה. הכי טעים בצק העלים של מעדנות, אבל אני לא אוכלת בצק עלים בחיי היום יום, ואולי בעתיד אתפנה להכין אחד כזה בבית, אבל בינתיים לא. בכל זאת, זו מנה ממש טעימה.

IMG_1386

עובדת על המנה המכוערת שלי

IMG_1389

הפאי המהמם של אמא שלי, לפני האפיה

IMG_1388

הפאי המאותגר שלי (הוספתי עוד בצק כי חתכתי את הבסיס כל כך קטן), לפני האפיה

המתכון השני היה עוגת גבינה עם טווירל ריבה – עמוד 30 (יש המון עמודים בחוברת הזו…). לא טעמתי, כי אני לא אוכלת מתוקים (כבר חודשיים וחצי, יה!), אבל זו עוגה די סטנדרטית. אהבתי את הרעיון להכין עוגת גבינה אפויה במנות אישיות, אם כי נראה לי שקשה להגיע למרקם המדוייק של עוגת גבינה בעוגה כל כך קטנה. המרכז הרי אמור להיות ממש רוטט, ולא רואה איך זה קורה. כמו כן, אני לא אוהבת פטל. אבל די לשליליות, זה נראה טעים.

IMG_1384

בדרך לתנור

IMG_1380

אמא שלי עומלת על טווירל יפה

IMG_1382

טווירלול לפני אפיה

IMG_1391

ממשיכים לאפות

מכיוון שאני הלוא בעיצומו (כלומר, בתחילתו) של פרוייקט אופים עם מרת'ה, התחדשתי באביזרי אפיה רבים מאוד מאוד בזמן האחרון. לא קניתי אימפולסיבית, אלא קראתי היטב את הספר של מרת'ה, וקניתי חצי ממה שהיא ממליצה עליו, כי את החצי השני היה לי. זו לא היתה הקניה הכי תבונית שלי, אבל היא הכי כיפית. יש אנשים שקונים נעליים, יש שקונים דיסקים וספרים, אני קונה אביזרי אפיה. סו מי. לרגל המאורע סידרתי את כל ארונות המטבח מחדש, כדי שיהיה מקום להכל.

אני כן יכולה להמליץ בהקשר על זה על "מלח הארץ" ברמת השרון, חנות מעולה עם המוני אביזרי אפיה איכותיים וזולים. היא זולה יותר גם מהחנויות המוּכּרוֹת בשוק, ויש שם הכל בצורה מרוכזת. מעבר לכביש יש את שהרבני, המקום להשיג כל חומר גלם, איזוטרי ככל שיהיה. החנות קצת קטנה, אז כדאי להתייעץ עם דורון, בעל החנות. מה שתרצו, הוא ימצא עבורכם.

IMG_1397

בין המוצרים שנקנו:

מעבד בצק, אביזר החלומות שלי מאז שגיליתי על קיומו, בשבוע שעבר.

IMG_1402

כף גלידה קפיצית קטנטונת, ליצירת עוגיות בגודל הגיוני בקלות (קודם השתמשתי בכף גלידה די גדולה, שהניבה עוגיות ענק).

IMG_1401

וזה משהו שלא קשור לאפיה, וגם לא אני קניתי, אלא אמא שלי, ערכה איטלקית: שמן זית, פסטה מגניבה ומכתש ועלי מעץ זית. נקנה ברומא, כמובן.

IMG_1399

שיער ומשקפיים

בעוד שאני ממש לא נאמנה למותגים, אני כן נאמנה לנותני שירות ובעלי עסקים פרטיים. בשונה מרשתות גדולות, מאחורי החנויות שאני קונה בהם יש איש מקצוע, שמכיר את המוצרים, וחשוב מכך – מכיר אותי – ונותן שירות טוב יותר כתוצאה מכך.

השבוע היה בסימן שינויים אצלי, כשבהפרש של יומיים החלטתי להסתפר (החלטה שהיתה דרמטית יותר מהתוצאה, אבל זה חלק מהעניין), ולהחליף משקפיים. בעקבות בעיה בריאותית נאלצתי לתלות את העדשות ולעבור באופן בלעדי למשקפיים, לפחות לכמה חודשים. לאורך השנים קניתי כמה וכמה זוגות משקפיים, אבל אני תמיד חוזרת לזוג שקניתי בצבא, במחיר המיוחד בסבסוד הצבא, למרות שהם מאיכות גרועה והפלסטיק כבר יבש ותכף נשבר. בכל פעם שאני מחליפה בהן עדשות (כי המספר שלי תמיד עולה, למורת רוחי ואדישות מוחלטת של רופא העיניים שלי) מזהירים אותי שלא בטוח שהן תצאנה מזה. הפעם החלטתי להחליף את המשקפיים אחת ולתמיד, ולקנות משהו באותו סגנון ובאותם צבעים, אבל אחר. את המשקפיים והעדשות שלי אני כבר שנים קונה באופטיקה דודי ברמת השרון. הוא לא הכי זול, אבל הוא הכי מקצועי והכי הוגן. אם עלה לי המספר באמצע חבילת עדשות, הוא יחליף לי. אם גידלתי ציפורניים ונקרעה לי עדשה, הוא יתן לי חדשה. אם אני צריכה תיקון בזק במשקפיים – בשביל הכל הוא שם בשמחה (גם כשאני מגיעה דקה לפני הסגירה כי שכחתי מתי הוא סוגר). הוא גם סופר מקצועי ויש אצלו בצוות אופטימטריסטית אלופה שמתמחה בעדשות, ואני לא סומכת על אף אחד אחר עם העיניים שלי. בין היתר יש לו גם מוכרת אלופה שמתאימה מסגרת משקפיים בשניה ולא תיתן לי לקנות משהו שהוא לא בול. היום יצא לי להנות מכל השירותים האלו – בדיקת ראיה (+ מעקב אחרי בעית העיניים שלי), בחירת מסגרת (ורודה! טוב, בערך), והכנה של המסגרת במקום (שזה נחמד עכשיו, כשאני לא מגיעה לרמת השרון כל יום).

כשהחלטתי להסתפר, זה היה בסופו של יום איום ונורא, והחלטתי ללכת ולגזור את כל השיער שלי. בעבר הייתי מסתפרת מאוד קצר אחת לכמה שנים. יש לי שיער עבה וארוך ונהיה מאוד חם בקיץ. הפעם הספר שלי – פיטר, שמספר אותי כבר 13 שנים – אסר עלי להסתפר קצר מדי, והציע לי להבהיר את קצוות השיער, למראה קיצי ורענן. אני מחבבת את זה, אבל זה לא עובר מצלמה ולכן אף אחד לא מאמין לי (מלבד מי שראה את זה במציאות). אף ספר אחר לא היה מצליח לשכנע אותי לחמצן קצת את הקצוות.

IMG_1396

ובשבוע הבא

המון אפיה לשבועות! היכונו!

אופים עם מרת'ה: סקונס תפוחים מיובשים.

אני מאוד נהנית לכתוב את הבלוג הזה. אני יודעת שזה רק שבועיים, אבל זה בדיוק מה שאני אוהבת בחיים – לעשות דברים, להתלהב מהם, לספר לכל העולם. ובמיוחד על הדברים שאני רואה, ואופה, וקוראת.

לפני שפתחתי את הבלוג היתה עליה תלולה במספר בלוגי האוכל שקראתי, והרגשתי שגם אני רוצה. אני יודעת שאני לא האופה הכי טובה, או הכותבת הכי טובה, או המעצבת הכי טובה (בזה אני אפילו הכי גרועה), אבל אני אוהבת את זה ואני עושה את זה מספיק בחן בשביל שיהיה מי שיקרא. אבל בכל זאת, לא הכי טובה. אז התיישבה בליבי המחשבה שבא לי לעשות קורס קונדיטוריה. התחלתי כבר לבדוק מחירים, ומקומות, וכמעט כבר נרשמתי, ואז נזכרתי שאני שונאת אנשים זרים, וללכת למקומות, ושהכי כיף לי לאפות במטבח הקטנטן שלי, לבד.

IMG_1361

המטבח הקטן והטיפש שלי.

אז החלטתי להמיר את ההשקעה הכספית (ויש השקעה ניכרת בקורס קונדיטוריה) ולקנות את כל מוצרי האפיה שתמיד רציתי אבל התקמצנתי (האמת שאין המון כאלו, אני בזבזנית חסרת תקנה), ולקנות ספרי מתכונים שווים, ולאתגר את עצמי (ובסוף יעשו עלי סרט בכיכובה של איימי אדאמס). חיפשתי את ספרי האפיה השוים, והזמנתי את Martha Stewart's Baking Handbook, שהגיע ביום שישי. מרגע שפתחתי את הספר, ידעתי שזו אהבה. הצלחתי להניח אותו רק כדי להרכיב את הטארדיס לגו שלי.

IMG_1325

אמ"ג! איימי והדוקטור! ומברג! והטארדיס!!1

הספר באמת מעלף. הסברים ברורים, תמונות מהממות, מבואות ארוכים לכל פרק, עם הטכניקות והציוד הדרוש. והמון מתכונים, רובם מתוקים, רובם של דברים שמעולם לא אפיתי. ידעתי שאני הולכת לאפות כל מתכון ומתכון בספר הזה. ובכן, למה לא ברצף? למה לא באמת?

IMG_1352

אז כאן מתחיל פרוייקט אופים עם מרת'ה שלי, ובו אאפה את דרכי דרך ספר המתכונים הזה. בגלל שאני מחכה לחלק מהציוד (שקניתי בים כסף, לפני שלמדתי על הגזרות החדשות), התחלתי עם משהו יחסית פשוט- סקונס שיבולת שועל ותפוחים מיובשים. המתכון מורה להשתמש במשמשים יבשים, הפרי יבש הפופולרי ביותר, אבל רגע שבו שכחתי את כל האנגלית שלי גרם לי לחשוב שזה פרי יבש איזוטרי שלא קיים בארץ, והחלפתי אותו בתפוחים. בדרך הביתה הבנתי את גודל הטעות. אבל בכל זאת, תפוחים זה אחלה, ומרת'ה מרשה להחליף את המשמשים, אז זה עדיין חוקי.

IMG_1315

בבלוג אתעד את ההכנה ואת התוצאה, ואולי אתרגם את המתכונים. אבל כל עוד אני עושה אותם כלשונם, אני לא בטוחה בכך.

אה! ואני גם יודעת מה יהיה המתכון האחרון שאכין מהספר – מקרונים. לא אוהבת, וזה המון התעסקות.

ההכנה של הסקונס האלו באמת מאוד פשוטה. בצק חמאה פשוט (קניתי חמאה בהון תועפות, שכחתי את הגזרות החדשות), שמכינים עם מכשיר כזה שמטמיע את החמאה יפה בבצק, אבל עוד לא קניתי אז שילבתי לישה וערבול קל במיקסר.

IMG_1349

מוסיפים תפוחי עץ מיובשים, ביצה וחובצה (שזה רוויון. אני הפכתי בין שתי שורות והוספתי בטעות שמנת מתוקה. המרקם קצת נפגע מזה, אבל אתם בטח יכולים לנחש שהטעם לא).

מערבבים, ויוצרים ריבוע בצק על משטח העבודה. מרת'ה מראה דוגמאות, אז אני יודעת בדיוק מה לעשות. הבצד שלי יותר מתפורר לשלה, אבל זה בגלל הקמח המלא היבש יחסית, ושיבולת השועל.

IMG_1354

חותכים עם חותכן פיצה למשולשים. אני השתמשתי בסכין, כי שכחתי שיש לי חותכן פיצה (היה לי יום מאוד קשה. אנא אל תשפטו אותי).

 IMG_1358

מכניסים למקפיא עד שהבצד קשה (לפחות שעה, מרת'ה מבקשת), ואז אופים עד שהסקונס זהובים.

IMG_1359

מושחים בחלמון מעורבב בשמנת מתוקה, ואופים עד שמזהיב. ומסתבר שגם מאבד צורה וגדל ונהיה בלוב מוזר!

IMG_1362

אז מסתבר (וזה קרה גם לבלוגרית אחרת שאפתה את כל מתכוני מרת'ה סטיוארט), שהסקונס האלו לא הכי יפים בעולם. בדיעבד, עדיף היה לייצר מהם 16 סקונס קטנים, ולא 8 גדולים. פשוט לא חשבתי שהם יתפשטו כל כך. כמו כן, אני חושבת שהשמנת יצרה בלילה קצת רכה מדי. התחלה לא מזהירה, אבל יש עוד כ-150 מתכונים לפנינו, ורוב הביקורות טובות .

הכי טוב לאכול אותם למחרת האפיה, אז לוקחים למחרת לעבודה לשמחת כולם, ומגלים אם החמאה היתה שווה את הון התועפות שהיא עלתה (וגם אם לא – הריח שלה אלוהי ואני רק רוצה לאכול אותה כמו שהיא). בינתיים טועמת הבית טעמה ואישרה שזה מאוד טעים (גם אם מכוער).

עדכון 8/5: החברים בעבודה אכלו ונרשמה התמוגגות. אחד מהם אמר שהם במרקם מדוייק (לא רטוב מדי, לא יבש מדי), וטעם מדוייק (מתוק, אבל לא מדי). אז הם אולי מכוערים, אבל ממש התלהבו. מומלץ.

הכנה לשבועות

שבועות הוא החג האהוב עלי. אני אוהבת חגים אחרים גם, אני לא שונאת מפגשים משפחתיים או ארוחות כבדות, אז מראש אני מחבבת את רוב החגים, אבל שבועות מנצח. קודם כל בגלל העיתוי: בתחילת הקיץ וסוף החורף שבועות בדרך כלל נופל על ערב נעים וקריר, שכבר אפשר ללבוש בו חולצה קצרה ושיהיה נעים. שנית, בגלל האוכל. גבינות זה טעים, ומאכלים עם גבינות זה עוד יותר טעים. פשטידות, קישים, פסטות, מאפים. וכמובן לחמים וסלטים וממרחים. הכל טעים וקליל ונעים (אלא שבסוף אוכלים יותר מדי, ונשארים מנוטרלים כמו אחרי ארוחת ליל הסדר, כולל קניידעלך וצלי). ולבסוף, בגלל הקינוחים. גם בגלל הארוחה החלבית שמאפשרת קינוחים חלביים אמיתיים, וגם בגלל עוגות הגבינה, קטגורית הקינוחים החביבה עלי (טכנית אני הכי אוהבת גלידה, אבל זה לא טעם, זה מרקם).

לכבוד העובדה שהורי נסעו לרומא ואני נותרתי לשמור על הבית וחתוליו, החלטנו אני ואחותי להכין ארוחת ערב איטלקית. התכנון היה להכין ניוקי ערמונים ופיצה, עם איזה קינוח טעים. אבל שכחתי את כותש תפוחי האדמה שלי (שם שהמצאתי למכשיר הזה שעושה פירה בשניה בלי צורך לקלף את תפוחי האדמה לפני הבישול) בתל אביב, וכן את המתכון לפיצה, והחלטנו לשנות את התפריט. בדרך שכחנו מהתכנון האיטלקי המקורי, ויצאה לנו ארוחת גבינות וחלב למופת.

ומכיוון שאני לא יודעת לצלם אוכל, דמיינו שהכל היה הרבה יותר יפה משיצא בתמונות. כמו כן, שכחתי לצלם בזמן אמת, כי מיהרנו לאכול, אז התמונות הן של מנות חצי אכולות. ובאופן כללי אני חורנית שעובדת מהר ושוכחת לדאוג למראה, אבל אני לומדת לאט לאט. לדוגמא, לארוחת צהריים באותו יום הכנתי סינייה מעלפת ואכלתי אותה עם (ניחשתם) רבע דלורית. היה באמת מהמם אבל בתמונות הטחינה מתקבלת בהירה מדי ומכסה את הבשר לגמרי, וזה נראה כמו גוש אפור רוטט. אז בינתיים לא תשמעו על זה.

אם כן, איטלקי.

סלט חסה

ערבבנו שקית חסה, חופן אגוזי מלך קלויים, ורוטב לחסה של ליהיא לפיד (שהוא למעשה הרוטב של ניר צוק, שאני לא מוצאת בשום מקום).

טורטליני ברוטב כמהין

האמת שזה מתכון שהתפשל לנו. בישלנו את הטורטליני יותר מדי והכנו פחות מדי רוטב, אבל עדיין יצא טעים מאוד. המתכון מבוסס על סדרת מוצרים מפטריות כמהין שאחותי הביאה מפירנצה לפני כמה שבועות: מחית כמהין, מחית כמהין עם פרמז'ן ומחית כמהין עם פטריות. בשביל הרוטב, המסנו חמאה והקפצנו פטריות ושום. הוספנו ציר עוף / ירקות וכפית מחית כמהין, וצמצמנו. במקור זהו מתכון לרוטב ערמונים לניוקי, ומוותרים על הפטריות ומוסיפים ערמונים בסוף הבישול. אבל המתכון ההוא גם מבוסס על 100 גרם חמאה, ולא התחשק לי להרוג אותנו, מה גם שהטורטליני (פושטים של השופרסל שהיו במבצע) מספיק טעימים לבד.

הרוטב שהכנו התאים לחבילת טורטליני אחת, אבל היו לנו עיניים גדולות אז הכנו שתיים. וזו היתה מפלתנו.

IMG_0025

גראטן תפוחי אדמה

זה מתכון שאי אפשר לפשל איתו, לא משנה כמה מתאמצים. כמו שג'ואי אומר: תפוחי אדמה – טעים. שמנת מתוקה – טעים. גבינה – טעים. מה יכול להיות לא טעים מהשילוב?

IMG_0027

המתכון:

1 קילו תפוחי אדמה. אני השתמשתי באדומים.

1.5 כוסות חלב 3%

כפית וחצי מלח

חצי כפית פלפל שחור

מיכל שמנת מתוקה לקצפת

חמאה

2 כפות של גבינה טובה שאוהבים, מגוררת (אני השתמשתי בבוואריה בלו המוצלחת).

הכנה

מחממים תנור ל-220 מעלות.

מקלפים את תפוחי האדמה, ופורסים לפרוסות דקיקות. אני עשיתי את זה במעבד מזון, וזה לוקח שניה. אפשר להשתמש גם במנדולינה. אפשר תיאורטית לפרוס את זה ידנית, אבל נראה לי סיזיפי לחתוך כל כך דק. הפרוסות אמורות להיות בעובי של מיליטרים בודדים. אסור לשטוף את תפוחי האדמה בשום שלב. העמילן חיוני לאיכות המנה, וגם ככה מקלפים אותם אז אין מה לשטוף.

את תפוחי האדמה מניחים בסיר עם החלב והתבלינים. מבשלים עד שהחלב רותח, תוך ערבוב בלתי פוסק, שלא ידבק לתחתית. מרגע שהחלב רותח מבשלים עוד כשתי דקות, ומסירים מהאש.

מוסיפים פנימה את הגבינה ואת מיכל השמנת המתוקה, ומערבבים.

מכינים תבנית (אני השתמשתי בחד פעמית מלבנית בינונית, אבל זה תלוי בהם. האם יהיה עבה או דק, עגול או מרובע וכו'): לוקחים שן שום, חוצים אותה ומורחים בה את תחתית התבנית ואת הדפנות. מושחים את התבנית בחמאה מומסת.

שופכים את תערובת תפוחי האדמה והשמנת לתבנית, מסדרים כך שהגובה יהיה בערך אחיד. מפזרים מעל קוביות קטנות של חמאה.

מכניסים לתנור ל-45 דקות, עד שהמאפה משחים.

זהו. החלק הכי מסובך במתכון הוא לפרוס את תפוחי האדמה, ואם יש לכם מעבד מזון או מנדולינה, אתם מסודרים. כל היתר לוקח כמה דקות.

ברוסקטת עגבניות מזוייפת

מבחינת, ברוסקטה זה טוסט טעים. מכיוון שזה לא היה מרכז הארוחה, ומכיוון שאני בדיאטה, הברוסקטה מבוססת על פרוסות חלה קלה, משוחות במעט שמן זית ועם מעט שום. כלומר, לחם שום לעניים שמנמנים.

IMG_0024

על הטוסטים הנחנו סלט עגבניות שמורכב מארבע עגבניות חתוכות דק, כמה טיפות חומץ בלסמי, פלפל שחור, ובזיליקום טרי טרי חתוך גס (משהו כמו שלוש כפות). מצאנו בסופר בזיליקום מהמם, שהריח נפלא, והוא שדרג את העגבניות המתוקות והלחם החריף.

ולקינוח: ריבועי שוקולד – חמאת בוטנים

לפי המתכון שפרסמתי לפני כמה ימים. המתכון לא מאוד מוצלח, והתחתית מתפוררת מדי, לעומת שכבת השוקולד היציבה מאוד (בואו נגיד שלא סתם הריבועים צולמו מלמעלה בלבד).

בדיעבד, אפשר לוותר לגמרי על התחתית, או לכל הפחות להקטין כמויות בחצי. את חמאת הבוטנים שבמתכון החלפתי בחמאת בוטנים עם חתיכות, וחתיכות הבוטנים בשוקולד מאוד שדרגו את הקינוח. מעל פיזרתי שברי בייגלה שמיניות.

IMG_0029

מתכון

340 גרם שוקולד מריר משובח

270 גרם חמאת בוטנים עם חתיכות

20 גרם בייגלה שמיניות דק

הכנה

ממיסים את השוקולד במיקרו בפולסים קצרים, שלא ישרף. מערבבים עם חמאת הבוטנים עד שהיא נטמעת כליל בשוקולד ומתקבלת תערובת אחידה. משטחים אל תוך תבנית מרובעת / עגולה. אני השתמשתי בתבנית עגולה בקוטר 28. מפזרים מעל את הבייגלה, ומשקיעים אותו מעט בתוך התערובת.

מעבירים למקפיא ל-45 דקות, מוציאים ופורסים. מחזירים למקרר / מקפיא. מכיוון שזה מבוסס שוקולד, זה מוצק גם בטמפרטורת החדר. חמאת הבוטנים מרככת את זה, אבל לא מאוד.

אפשר לחזור למתכון המקורי ולהכין את התחתית, אבל בעיני היא מיותרת. היא היתה יכולה להוסיף ליופי, אבל היא מתפוררת מדי, לטעמי. פתאום עכשיו חשבתי שתחתית פיצפוצי אורז תלך מעולה עם המילוי הזה, ואנסה את זה בהזדמנות ואדווח.

IMG_0028

לסיכום הערב ישבנו שלוש שעות וחפרנו על השרדות, תוך שאנו פורצות בשיר בלי התראה מוקדמת.

 

שבוע טוב!