אלוהים ישמור מה זה הפרק הזה? כנראה הבימוי הכי טוב בסדרה (ובטלוויזיה בשנים האחרונות), משחק מבריק, אמג לגמרי.
כמה דברים שכבר דיברתי עליהם בפוסטים הקודמים קיבלו הפרק התייחסות ישירה. הראשון בהם הוא הכח המרפא של האִמָּהוּת בתהליך האבל וההחלמה. קווין מטיח בנורה שאם יהיה לה ילד היא לא תוכל להאחז בתפקיד הקורבן, וראינו איך לילי הוציאה אותה מהבור שהיתה בו, ועכשיו מבינים גם שעם לכתה לילי החזירה אותה לאותו הבור.
הורות היתה מוטיב דומיננטי הפרק גם כשנורה נאלצה לבחור בין התינוקת שהונחה בידיה למשמורת על ידי אוסטרלית אקראית בתחנת האוטובוס, ובין ההזדמנות ההיפותטית לראות שוב את ילדיה. ברור שנורה ספקנית אבל רוצה בכל מאודה להאמין, ובבחירה בין תינוק אמיתי ביד ובין תינוקות היפוטתיים במקום לא ידוע, היא בוחרת בהיפותטיים. (להגנתה, מי שם את התינוק שלו בידיים של זרה ובורח?) כך גם בבחירה בין התינוק שירפא סרטן ואחיו התאום שחייב למות, היא בוחרת במרפא ההיפותטי. התשובה שלה כמובן לא היתה הנכונה, אבל בפרק הקודם פגשנו במתאבד שנשבר אחרי שענה לא נכון על השאלה. אלא שהוא לא היה הורג את התינוק. מה האפשרות הנוספת? סירוב להשתתף?
בזמן שהיא רודפת אחרי העבר שלה, קווין רדוף על ידי השדים שלו.
המעברים המדוייקים בין הסיפור שלו והסיפור שלה מדגישים את הדומה והשונה ביניהם. גם קווין מקבל הודעה מסתורית כשהוא רואה את איבי בטלוויזיה (קראו פה על הפרק מהקוראן שהיא מפנה אליו בשלט). הוא מבין שהוא בהתקף, אבל בוחר לרדוף אחריה. שינוי מהעונה הקודמת, בה הוא ניסה לברוח מהמתים שרדפו אותו. זה מאשר בעיני (את מה שלא האמנתי בו), שאיבי מתה באמת, ומעיד על אשמה מסויימת של קווין במותה. לורי מצילה אותו (שיחות סלולריות בינלאומיות כנראה ממש זולות אחרי ההיעלמות), אבל מפקפקת במערכת היחסים שלו עם נורה. היא מזכירה לו שאסור להגיד למי שעובר התקף פסיכוטי שהוא עובר התקף, שמא יפגע בעצמו. בכל זאת היא מצליחה לגרום לו לראות שהוא דמיין את איבי, אבל בניסיון להציב מראה מול מערכת היחסים שלו עם נורה, היא מובילה אותו בכל זאת לפגיעה עצמית.
שיא הפרק במפגש של נורה וקווין במלון. מה שהתחיל עם קווין השבור ונורה הנחושה נגמר כששניהם מובסים. כשהיא רואה את קווין היא שואלת אותו "מה קרה לראש (head) שלך" ולא "מה קרה לפנים (face) שלך", כאילו יודעת מאיפה הכל הגיע. הזכרת העבר פותחת פצעים ישנים. וזה לא שקווין אוהב את המחשבה שהוא ישו מודרני כמו שנורה מטיחה בו, אלא פשוט מאמין שהוא באמת ישו מודרני. וככה נורה לא אוהבת להיות תקועה בעמדת הקורבן כמו שקווין אומר אלא היא באמת נעוצה בה (והכפיה של נורה להמשיך לגעת במקום הכואב, לאשר שהכאב עדיין נמצא שם, הוא מוטיב שקשור בה מאז העונה הראשונה). המריבה שלהם, השיחה הראשונה שלהם זה זמן רב, כך נראה, מוציאה משניהם אמיתות חדשות – נורה מאמינה שילדיה נמצאים אי שם, וקווין מאמין שהוא לבד. ושניהם כנראה טועים.
זו אמצע העונה האחרונה ואנחנו דוהרים קדימה. קווין לא סתם דמיין את איבי, שניה אחרי שהוא הבין שאביו נמצא באזור הוא מצא את הדרך ליצור איתו קשר. וקווין האב וקווין הבן נפגשים, בחסות החסד (גרייס), ויש להם עוד שבוע לנסות לשים קץ לסוף העולם.