היום פוסט קצר על מתכון קצר לעוגיות פשוטות אך קוצרות מחמאות. יש לי המון מה לכתוב, ובסוף השבוע יעלו כמה פוסטים שאינם של אפיה (על הפרק: קבבים מעלפים, קומדיה חדשה וכובשת [אותי], אוליברי הנהדרת באבן גבירול, ועוד ועוד), וכמובן שבמקביל אני מתפעלת גם את מקשקשים על השרדות (שאני לא לגמרי בטוחה שפורסם פה באופן רשמי, אבל אם אתם צופים בהשרדות האמריקאית אתם חייבים להיות שם!), אבל בינתיים עוגיות.
על העוגיות האלו זממתי כבר לפני כמה שבועות, אבל לא הייתי בטוחה שיש לי את כל המצרכים ולכן הקפאתי את התוכניות האלו והכנתי דברים אחרים, אבל כל הזמן רציתי לחזור אליהן. אלו עוגיות סופר פשוטות בטעם אגוזים ושקדים. ללא שוקולד. ללא ביצים. קלות לטיבעון. פשוטות כאלו. שאוכלים ליד הקפה.
מתחילים עם השקדים. שקדים מולבנים (אצלי הם היו פרוסים, כי זה מה שהיה בבית) ואגוזי מלך מסודרים בשכבה אחת ונשלחים לקלייה בתנור של כמה דקות.
כשהם מקבלים צבע וניחוח אגוזי מעלף, מוציאים אותם, ומעבירים לקירור.
את התערובת הזו, עם מעט קמח מעבירים למעבד מזון, לטחינה לאבקה.
מערבבים את האבקה הזו עם עוד קמח ומלח, ואלו כל היבשים של העוגיות האלו.
בקערת המיקסר מקרימים יחד חמאה ואבקת סוכר. העוגיות האלו הן בגדול עוגיות חמאה נימוחות עם בצק אגוזי. אבל הן עוגיות חמאה על כל המשתמע מכך – הן פריכות ויבשות. לכן הן הולכות מעולה בעיקר בקפה. הן מכילות ממש מעט סוכר, ועם טעמים עדינים, וזה גם חלק מהקסם שלהן.
אל החומרים הרטובים מוסיפים את התערובת היבשה – קמח, אגוזים ומלח, ומערבבים עד להטמאה. התוצאה לא מאוד יבשה, אז את זה שלחתי למקרר, להתייצב.
בצק עוגיות. בואו תאכלו אותי עם כפית…
אחרי שהבצק יצא מהמקרר (והיה ממש ממש טעים, תודה ששאלתם), יצרתי ממנו כדורים בגודל כפית בערך, ושלחתי שוב לקירור. כל זה בגלל שצריך ליצור את הצורה של הסהרונים, והיד גם ככה חמה, אז אם החמאה תימס בזמן העיצוב, התוצאה תהיה מאוד מכוערת.
אני שמנוני. אל תאכלו אותי!
עכשיו לעיצוב: מגלגלים כל כדור לגליל, ומכופפים באמצע. חשוב שהגליל יהיה אחיד בגודלו, כדי שהעוגיה לא תתפרק.
מרת'ה מבקשת לשים את העוגיות במקרר לרבע שעה. אתם חושבים שזכרתי לעשות את זה?
קצת דק מדי, אבל הגודל לא קובע.
לא ולא.
אוי ויי הם מכוערים
עכשיו אופים למשך 15 דקות בחום בינוני, לקבל עוגיות זהובות וקשיחות.
אלו דווקא חמודות
את העוגיות האלו טובלים באבקת סוכר. מכיוון שהן לא מאוד מתוקות, הסוכר מבחוץ מוסיף מתיקות ולא מכביד. שכחתי לצלם את זה והתכוונתי לצלם בעבודה את העוגיות המוכנות.
אלא שהטועמים בעבודה אכלו את העוגיות מהר כל כך, שלא הספקתי. נשארה רק אבקת סוכר בקופסא. אולי זה בגלל שהעוגיות לא מרגישות מושחתות, אולי זה כי אנשים אוהבים סהרונים ועוגיות חמאה ואני לא, אבל אלו העוגיות שהצליחו הכי הרבה מאז שהתחלתי להביא דברים לעבודה. אולי סתם השמועה על דברי מתיקה מתפשטת, כי כל שבוע נראה שהכל הולך מהר יותר ויותר.
בקיצור, הצלחה. פשוט + טעים = Win.
קסטיאל ועוד 
לא הצלחתי להחליט אם הלק שלך מחריד או מהמם. כנראה שהוא מחריד ומהמם. אני לא הייתי מצליחה to pull it off. כל הכבוד.
😀
זה הלק האהוב עלי! וכן, הוא ורוד זוהר. יש לי גם בגדים בצבע הזה 😛