אופים עם מרת'ה: דייניש גבינה

אחרי שעמלתי ועבדתי וקיפלתי ורידדתי (וחטפתי דה-קרווין), קיבלתי בצק עשיר ונוח לעבודה שנח לי במקרר. הבצק צריך לנוח לפחות לילה אחרי שמסיימים עם ההכנה שלו, ויכול להשמר ל-3-4 ימים, או שבועיים במקפיא.

מכיוון שמסתבר שאחד הדברים האהובים עלי הוא בצק נא, נשנשתי מעט מהבצק המוכן. הבצק לא מתוק בכלל, פחות מתוק מבצק של חלה, והוא עשיר ורך. מכיוון שהוא לא מתוק, אפשר להתפרע עם מילויים מתוקים מאוד, אבל גם עם מילויים לא מתוקים כמעט, בהתאם לסוג המאפה שרוצים לקבל. הבצק מקבל מרקם נעים מאוד, אבל לא משתלט בטעמו.

המתכון הראשון שבחרתי לאפות עם הבצק הוא גביניות, מאפה שאני אוהבת מאוד (קינוחי גבינה הם האהובים עלי, כבר אמרתי), ושמזכיר לי את סבתא שלי. סבתא שלי לא היתה אופה אותן, אגב, אלא קונה, אבל סבא שלי היה קורא להן גובניות, שזה מילה גסה ביידיש או משהו, וכולנו היינו צוחקים.

אגב, בניגוד למה שלימדו אותי כל חיי, היחיד של גביניות זה גבינית. אני אשתדל לזכור את זה.

נתחיל עם מילוי הגבינה המתוק-מתוק-מתוק. מרת'ה דורשת גבינת איכרים, שזה כנראה איזה משהו שדומה לקוטג', לא הבנתי בדיוק. בארץ אין לנו דבר כזה, אז השתמשתי בטוב טעם (או כנען, אני לא בטוחה), שהיא גבינה דלה בשומן ובמים, מה שהופך אותה אידיאלית למאפים.

את הגבינה הקצפתי יחד עם סוכר, צימוקים וקמח, מה שיצר מלית סמיכה אך רכה. הוספתי גם תמצית לימון במקום גרידת לימון, כי לא היה לי לימון.

מילאתי אותה בשק זילוף עם פיה רחבה. השתמשתי בשק זילוף רב פעמי, אפשר להשתמש בחד פעמי, לחתוך פתח רחב ולוותר על הפיה.

הכמויות של מרת'ה יוצרות המון המון מילוי, ומיתר המילוי יצרתי לביבות גבינה אפויות שהיו טעימות אך מתוקות מדי. עם הבצק המילוי לא היה מתוק מדי, אז כן חשוב שהמילוי יהיה מתוק.

עכשיו מרדדים את הבצק למלבן גדול

ומכיוון שאנחנו לא טובים בצורה סימטרית, חותכים את השוליים לקבל מלבן גדול, אותו חותכים לריבועים קטנים.

מזליפים את מלית הגבינה-צימוקים

וסוגרים. ראשית, מקפלים פינה אחת.

ואז את כל השאר.

מכסים בניילון, ומתפיחים כחצי שעה.

לא התרשמתי שהגביניות תופחות במיוחד בזמן הזה. ומזג האויר הוא חם ולח – אידיאלי לשמרים.

כשהגביניות מסיימות לתפוח, או מה שזה לא היה שהן עשו, מורחים אותן בביצה טרופה ומפזרים מעל סוכר. אני החלטתי לבזוק מעט סוכר גבישי במקום.

כולם חשבו שזה מלח גס והתפלאו. בעיני זה הוסיף מרקם קראנצ'י מתפצפץ מעולה ומפתיע.

לאחר אפיה לא ארוכה הגביניות משחימות ונפתחות מעט (אני אוהבת את הגביניות ממש פתוחות), הבצק נהיה פריך והמילוי רך.

הן הכי טעימות חמות מהתנור. אם אפשר להכין בלילה ולשים במקרר, ואז בבוקר לאפות ולאכול ישר, זו כנראה תהיה ארוחת הבוקר הכי טובה אי פעם. הבצק נהיה ממש קריספי, ונפתח לשכבות שלו כמו מניפה.

השילוב של הבצק עם המילוי המתוק ממש טעים. כלומר, זו ממש גבינית(!) קלאסית. רק טעימה יותר, כמובן.

חלק מהטועמים לא התרשמו מהסוכר הגבישי. בעיני זה אחלה טוויסט.

מתכון למלית

חצי קילו גבינת טוב טעם / כנען / גבינה יבשה אחרת.

3/4 כוס סוכר

1/2 כוס צימוקים בהירים

2 כפות קמח

כפית גרידת לימון / רבע כפית גרידת לימון

מקציפים את הגבינה עם הסוכר, עד שהסוכר מתמוסס ומקבלים תערובת תפוחה. מוסיפים את הקמח, צימוקים והלימון, וממשיכים לערבב. אפשר ליצור כדורים ולאפות עד להשחמה, אבל אז להפחית את כמות הסוכר לכוס וחצי. אפשר למלא בצק שמרים רגיל, אבל הכי טוב בדייניש פריך שנותן קונטרה לרכות המילוי.