סדנה איטלקית

אני ממש אוהבת ללכת לסדנאות בישול. בדרך כלל אני גוררת את אמא שלי (אם כי הייתי בסדנת שוקולד עם אחותי, ובסדנת בישול עם העבודה). היינו בסדנת מוקפצים, סדנת גבינות, סדנאות חינם בשבועות, שתי סדנאות שוקולד, ועוד היד נטויה. זה כיף כי אפשר ללמוד ככה דברים חדשים, וכי ללכת לבשל כמה שעות זה כיף. נו, כי זה כיף.

כבר זמן מה שאני רוצה ללכת לסדנת פסטות, כי אף פעם לא הכנתי פסטה טריה. מלבד הניוקי שלי שאני אוהבת מאוד, כל האוכל האיטלקי שלי מבוסס על חומרי גלם קנויים, ואני תמיד מעדיפה להכין לבד (גם כשזה לא הגיוני כלכלית). אז זו סדנה שזממתי עליה כבר זמן מה, והגעתי אליה דרך קופון שקניתי. מעולם לא הייתי בסטודיו לבישול, ונראה לי שהקטע שלהם הוא סדנאות למאותגרי מטבח, אבל זה מקום ממש נחמד. אני בדרך כלל שונאת אדם אבל האנשים בסדנה היו ממש נחמדים (או שאנחנו היינו המעצבנים!), והיה ערב ממש מהנה. חלק מזה קשור גם ביין הטעים ובעובדה שאחרי שבוע וחצי של בעיה שלא נראה שאפשר לפתור בעבודה, ביום רביעי בצהריים הצלחנו למצוא פתרון.

בתחילת הסדנה קיבלנו, כמצופה דף מתכונים. התחלקנו לזוגות, כאשר כל זוג הכין את אותן המנות (אני מעדיפה סדנאות כאלו. סדנאות אחרות, בהן כל אחד מכין משהו אחר, מרגישות לי כמו כאוס, ואני נהנית פחות.

הדבר הראשון שהכנו היה בצק לפוקצ'ה, שאמור לתפוח ולכן היה ראשון. קיבלנו הדרכה על שמרים, לישה, וטכניקות התפחה.

021

מעולם לא לשתי ידנית בצק שמרים, אז גם זה היה משהו חדש.

בצק הפוקצ'ה עבר להתפחה, ובזמן הזה עשינו דברים אחרים. כשהוא יצא מההתפחה עיצבנו אותו לצורה של פוקצ'ה. שלנו היתה עבה, כי ככה אני אוהבת (הרמיזה פה לא היתה מכוונת, ושמתי לב אליה רק בקריאה שניה. אז אוסיף קריצה: 😉 ).

035

עשינו בבצק שקעים, והזלפנו שמן זית.

036

הוספנו את הירקות החביבים עלינו (בצל!!1), ושלחנו לאפיה. אמא שלי התעקשה וקיבלה פלפל חריף יחיד בפינה. הוספנו גם מעט תבלינים.

037

אחרי אפיה לא ארוכה התקבלה הפוקצ'ה עבה, חמה ונימוחה. השכנות שלנו לשולחן הכינו פוקצ'ה דקה יותר, והטביעו אותה במלח גס. הן היו פחות מרוצות משלהן.

050

בזמן שהפוקצ'ה תפחה, הכנו את בצק הפסטה המבוסס על קמח פסטה וביצים. זו הפעם הראשונה שאני מכינה בצק כזה, והופתעתי מכמה הוא קל לעבודה.

026

בשלב הזה כבר יש יין, אז אני שמחה יותר

השולחן השני עשה בצק לרביולי, שהיה רך יותר, אבל גם הבצק הקשה שלנו היה קל לעיבוד.

028

המדריך בא לבדוק וקיבלנו את חותמת האישור שלו, אז הייתי מאושרת.

הבצק הלך למנוחה במקרר, ואנחנו הכנו ניוקי. כפי שכבר אמרתי, יש לי נסיון עם ניוקי. יצא לי להכין כבר כמה פעמים, אבל המתכון שלהם היה אפילו יותר פשוט. תפוחי אדמה שהם אפו בשבילנו (ושנישנשנו את השאריות ממנו לכל אורך הסדנה), ביצים, וקמח. זה הכל. הם מעובדים יחד לקבלת בצק לא דביק (זה הטריק היחיד, צריך לדעת מתי זה לא דביק, אבל לא הופך לבצקי מדי).

030

את הבצק מגלגלים לגליל וחותכים ממנו חתיכות קטנות. אמי הפרפקציוניסטית עיצבה את הניוקי הקטנים.

031

לי בדרך כלל אין סבלנות לזה. גם לה לא היתה המון סבלנות, אבל לא נורא.

את הניוקי המדריך בישל במים (עד שהם צפו ואז עוד דקה, ליתר בטחון), והעביר לרוטב שמנת רוקפור. הרוטב הטעים של הערב. אנחנו עשינו הפסקה והלכנו לטעום.

038

התוצר מעולה.

042

טעים.

IMG_1713

שבעים מהיין וסחרחרים מהאוכל, או אולי להפך, המשכנו הלאה לפסטה. מכונת הפסטה נשלפה וקיבלנו הדרכה על השימוש בה. זהו, כאמור, שימוש ראשון שלי במכונת פסטה.

045

אחרי ההדרכה התחלנו לעבוד בעצמנו. לרדד ולקמח, לקמח ולרדד.

048

חלק מהפסטה הלכה לפטוצ'יני, ואז אחרי הרידוד לעובי הרצוי, חתכנו במכונת הפסטה לפטוצ'יני.

חלק אחר מהפסטה הלכה לרביולי, ואז היינו צריכים למלא ולסגור. המילוי הוא מילוי בטטה מוצרלה.

051

מצד אחד, זה לא כזה מסובך. החברה במאסטרשף שמתפעלים מפסטה טריה פתאום נראו מתלהבים.

052

מצד שני, לא הצלחתי להוציא את כל האויר מהרביולי שלי, והם יצאו מוזרים.

053

אבל לא נורא. שמתי אותם בקערה ולא נראה לי שידעו של מי הם.

054

בסוף הוגש הפטוצ'יני שלנו, ברוטב רוזה, ובשלב הזה האושר התגבר עלי והתחלתי לעשות פרצופים למצלמה (עד כאן זה היה הפרצוף שלי. רוב הזמן, בכל מקרה).

055

הרביולי הוגש מעט אחר כך, ברוטב בטטה-שמנת, ובשלב הזה הוא היה בעיקר ליופי (כי בטננו היתה מלאה באוכל ויין), אבל אכלנו עוד 2-3 ממנו גם.

056

התגלגלנו הביתה שמחים וטובי לבב.

5 מחשבות על “סדנה איטלקית

  1. הסדנא באמת היתה מוצלחת. גם למדנו, גם נהנינו וגם אכלנו טוב. עכשיו, כשקראתי את התיעוד המדוייק, הרגשתי שעברתי שוב את הסדנא – 2 סדנאות במחיר 1 !!!! תודה שהזמנת אותי, היה כיף.

  2. באמת נראה טעים (מה המתכון שלך לניוקי ? אני לא מכירה משהוא אחר ממה שלמדתם בסדנא.) אבל אני לא הייתי מסוגלת להיות רגע אחד עם הסינרים המגוחכים האלו ! (וכן ללוש ביד בצק שמרים מפתח שרירים בידים, עוגות שמרים זה יותר קל ועדיין, ברוך ממציא המיקסר )

  3. פינגבק: פסטה טרייה | קסטיאל ועוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s