הכנה לשבועות

שבועות הוא החג האהוב עלי. אני אוהבת חגים אחרים גם, אני לא שונאת מפגשים משפחתיים או ארוחות כבדות, אז מראש אני מחבבת את רוב החגים, אבל שבועות מנצח. קודם כל בגלל העיתוי: בתחילת הקיץ וסוף החורף שבועות בדרך כלל נופל על ערב נעים וקריר, שכבר אפשר ללבוש בו חולצה קצרה ושיהיה נעים. שנית, בגלל האוכל. גבינות זה טעים, ומאכלים עם גבינות זה עוד יותר טעים. פשטידות, קישים, פסטות, מאפים. וכמובן לחמים וסלטים וממרחים. הכל טעים וקליל ונעים (אלא שבסוף אוכלים יותר מדי, ונשארים מנוטרלים כמו אחרי ארוחת ליל הסדר, כולל קניידעלך וצלי). ולבסוף, בגלל הקינוחים. גם בגלל הארוחה החלבית שמאפשרת קינוחים חלביים אמיתיים, וגם בגלל עוגות הגבינה, קטגורית הקינוחים החביבה עלי (טכנית אני הכי אוהבת גלידה, אבל זה לא טעם, זה מרקם).

לכבוד העובדה שהורי נסעו לרומא ואני נותרתי לשמור על הבית וחתוליו, החלטנו אני ואחותי להכין ארוחת ערב איטלקית. התכנון היה להכין ניוקי ערמונים ופיצה, עם איזה קינוח טעים. אבל שכחתי את כותש תפוחי האדמה שלי (שם שהמצאתי למכשיר הזה שעושה פירה בשניה בלי צורך לקלף את תפוחי האדמה לפני הבישול) בתל אביב, וכן את המתכון לפיצה, והחלטנו לשנות את התפריט. בדרך שכחנו מהתכנון האיטלקי המקורי, ויצאה לנו ארוחת גבינות וחלב למופת.

ומכיוון שאני לא יודעת לצלם אוכל, דמיינו שהכל היה הרבה יותר יפה משיצא בתמונות. כמו כן, שכחתי לצלם בזמן אמת, כי מיהרנו לאכול, אז התמונות הן של מנות חצי אכולות. ובאופן כללי אני חורנית שעובדת מהר ושוכחת לדאוג למראה, אבל אני לומדת לאט לאט. לדוגמא, לארוחת צהריים באותו יום הכנתי סינייה מעלפת ואכלתי אותה עם (ניחשתם) רבע דלורית. היה באמת מהמם אבל בתמונות הטחינה מתקבלת בהירה מדי ומכסה את הבשר לגמרי, וזה נראה כמו גוש אפור רוטט. אז בינתיים לא תשמעו על זה.

אם כן, איטלקי.

סלט חסה

ערבבנו שקית חסה, חופן אגוזי מלך קלויים, ורוטב לחסה של ליהיא לפיד (שהוא למעשה הרוטב של ניר צוק, שאני לא מוצאת בשום מקום).

טורטליני ברוטב כמהין

האמת שזה מתכון שהתפשל לנו. בישלנו את הטורטליני יותר מדי והכנו פחות מדי רוטב, אבל עדיין יצא טעים מאוד. המתכון מבוסס על סדרת מוצרים מפטריות כמהין שאחותי הביאה מפירנצה לפני כמה שבועות: מחית כמהין, מחית כמהין עם פרמז'ן ומחית כמהין עם פטריות. בשביל הרוטב, המסנו חמאה והקפצנו פטריות ושום. הוספנו ציר עוף / ירקות וכפית מחית כמהין, וצמצמנו. במקור זהו מתכון לרוטב ערמונים לניוקי, ומוותרים על הפטריות ומוסיפים ערמונים בסוף הבישול. אבל המתכון ההוא גם מבוסס על 100 גרם חמאה, ולא התחשק לי להרוג אותנו, מה גם שהטורטליני (פושטים של השופרסל שהיו במבצע) מספיק טעימים לבד.

הרוטב שהכנו התאים לחבילת טורטליני אחת, אבל היו לנו עיניים גדולות אז הכנו שתיים. וזו היתה מפלתנו.

גראטן תפוחי אדמה

זה מתכון שאי אפשר לפשל איתו, לא משנה כמה מתאמצים. כמו שג'ואי אומר: תפוחי אדמה – טעים. שמנת מתוקה – טעים. גבינה – טעים. מה יכול להיות לא טעים מהשילוב?

המתכון:

1 קילו תפוחי אדמה. אני השתמשתי באדומים.

1.5 כוסות חלב 3%

כפית וחצי מלח

חצי כפית פלפל שחור

מיכל שמנת מתוקה לקצפת

חמאה

2 כפות של גבינה טובה שאוהבים, מגוררת (אני השתמשתי בבוואריה בלו המוצלחת).

הכנה

מחממים תנור ל-220 מעלות.

מקלפים את תפוחי האדמה, ופורסים לפרוסות דקיקות. אני עשיתי את זה במעבד מזון, וזה לוקח שניה. אפשר להשתמש גם במנדולינה. אפשר תיאורטית לפרוס את זה ידנית, אבל נראה לי סיזיפי לחתוך כל כך דק. הפרוסות אמורות להיות בעובי של מיליטרים בודדים. אסור לשטוף את תפוחי האדמה בשום שלב. העמילן חיוני לאיכות המנה, וגם ככה מקלפים אותם אז אין מה לשטוף.

את תפוחי האדמה מניחים בסיר עם החלב והתבלינים. מבשלים עד שהחלב רותח, תוך ערבוב בלתי פוסק, שלא ידבק לתחתית. מרגע שהחלב רותח מבשלים עוד כשתי דקות, ומסירים מהאש.

מוסיפים פנימה את הגבינה ואת מיכל השמנת המתוקה, ומערבבים.

מכינים תבנית (אני השתמשתי בחד פעמית מלבנית בינונית, אבל זה תלוי בהם. האם יהיה עבה או דק, עגול או מרובע וכו'): לוקחים שן שום, חוצים אותה ומורחים בה את תחתית התבנית ואת הדפנות. מושחים את התבנית בחמאה מומסת.

שופכים את תערובת תפוחי האדמה והשמנת לתבנית, מסדרים כך שהגובה יהיה בערך אחיד. מפזרים מעל קוביות קטנות של חמאה.

מכניסים לתנור ל-45 דקות, עד שהמאפה משחים.

זהו. החלק הכי מסובך במתכון הוא לפרוס את תפוחי האדמה, ואם יש לכם מעבד מזון או מנדולינה, אתם מסודרים. כל היתר לוקח כמה דקות.

ברוסקטת עגבניות מזוייפת

מבחינת, ברוסקטה זה טוסט טעים. מכיוון שזה לא היה מרכז הארוחה, ומכיוון שאני בדיאטה, הברוסקטה מבוססת על פרוסות חלה קלה, משוחות במעט שמן זית ועם מעט שום. כלומר, לחם שום לעניים שמנמנים.

על הטוסטים הנחנו סלט עגבניות שמורכב מארבע עגבניות חתוכות דק, כמה טיפות חומץ בלסמי, פלפל שחור, ובזיליקום טרי טרי חתוך גס (משהו כמו שלוש כפות). מצאנו בסופר בזיליקום מהמם, שהריח נפלא, והוא שדרג את העגבניות המתוקות והלחם החריף.

ולקינוח: ריבועי שוקולד – חמאת בוטנים

לפי המתכון שפרסמתי לפני כמה ימים. המתכון לא מאוד מוצלח, והתחתית מתפוררת מדי, לעומת שכבת השוקולד היציבה מאוד (בואו נגיד שלא סתם הריבועים צולמו מלמעלה בלבד).

בדיעבד, אפשר לוותר לגמרי על התחתית, או לכל הפחות להקטין כמויות בחצי. את חמאת הבוטנים שבמתכון החלפתי בחמאת בוטנים עם חתיכות, וחתיכות הבוטנים בשוקולד מאוד שדרגו את הקינוח. מעל פיזרתי שברי בייגלה שמיניות.

מתכון

340 גרם שוקולד מריר משובח

270 גרם חמאת בוטנים עם חתיכות

20 גרם בייגלה שמיניות דק

הכנה

ממיסים את השוקולד במיקרו בפולסים קצרים, שלא ישרף. מערבבים עם חמאת הבוטנים עד שהיא נטמעת כליל בשוקולד ומתקבלת תערובת אחידה. משטחים אל תוך תבנית מרובעת / עגולה. אני השתמשתי בתבנית עגולה בקוטר 28. מפזרים מעל את הבייגלה, ומשקיעים אותו מעט בתוך התערובת.

מעבירים למקפיא ל-45 דקות, מוציאים ופורסים. מחזירים למקרר / מקפיא. מכיוון שזה מבוסס שוקולד, זה מוצק גם בטמפרטורת החדר. חמאת הבוטנים מרככת את זה, אבל לא מאוד.

אפשר לחזור למתכון המקורי ולהכין את התחתית, אבל בעיני היא מיותרת. היא היתה יכולה להוסיף ליופי, אבל היא מתפוררת מדי, לטעמי. פתאום עכשיו חשבתי שתחתית פיצפוצי אורז תלך מעולה עם המילוי הזה, ואנסה את זה בהזדמנות ואדווח.

לסיכום הערב ישבנו שלוש שעות וחפרנו על השרדות, תוך שאנו פורצות בשיר בלי התראה מוקדמת.

 

שבוע טוב!