סופ"ש אוכל אתגרי

ביף בורגיניון

אל הקלאסיקה הצרפתית התוודעתי ב"ג'ולי וג'וליה". תמיד אהבתי לבשל, והסרט הזה מתייחס לבישול כאל ספורט אתגרי. מכיוון שאני וספורט לא ממש הולכים יחד (והשילוב של זה יחד עם העובדה שאני אוהבת לבשל ולאפות בכלל לא משהו), זה באמת הספורט שלי.

IMG_0006

מאז ומעולם אהבתי לקחת על עצמי אתגרי בישול: להכין לבד כל אוכל קנוי, לשכלל מתכונים, ולהכין דברים מגניבים. כשקיבלתי את החוברת השלישית של בצק אלים, ושם מתכון פשוט לביף בורגניון, החלטתי שאתחיל מהמתכון המפושט, ואתקדם לדבר האמיתי אם יתחשק לי. מכיוון שהמתכון מפורסם בחוברת, אי אפשר לקשר אליו.

האמת שהדבר העיקרי שעצר בעדי הוא הצורך בקניית בשר. כשגרתי אצל ההורים ורציתי להכין מאכל בשרי, הזמנתי את הבשר מאבא שלי, אחראי הקניות. מאז שעברתי לא בישלתי בשר כמעט בכלל, ועכשיו היתה הזדמנות להכיר את הקצב השכונתי, וללכת לקנות נתח יפה לקדירה (שהוא בחר, חתך והכין). הנתחים שהוא חתך לי היו שמנוניים יותר מאלו שהופיעו במתכון, וקצת חששתי, אך שלוש שעות הבישול המסו את השומן והפכו את הבשר לתענוג.

אני לא צמחונית, וכרגע גם אין לי תוכניות להפוך לכזו. אני חושבת שבשר יש לצרוך במידה, כמו כל דבר שאנחנו צורכים, והטיעונים הבריאותיים להמנעות מבשר לא משכנעים אותי. יחד עם זאת, ברור שלא חייבים לצרוך בשר כל יום, ואם אוכלים בשר אחת לכמה ימים, אז לפחות לעשות כבוד לפרה, ולהכין משהו מוצלח וטעים.

שיניתי את המתכון של בצק אלים בכמה נקודות:
השריתי את הבשר ביין ללילה. חתיכות הבשר האדומות קיבלו צבע סגול עמוק וריח חזק של יין. לפני הסגירה של הבשר יבשתי את הנתחים היטב.
הוספתי שום. כי למה לא?
הכפלתי את כמות הפטריות. כי פטריות זה טעים.
הקטנתי את כמות הסלרי, כי סלרי זה לא טעים.
IMG_0005IMG_0004
בקיצור, לא משהו משמעותי. יצא ממש טעים, והאמת שזה לא הרבה עבודה. את שלוש שעות הבישול העברתי בצפיה בפרקים של "המנטליסט".
את הצלי המוכן הגשתי עם חצי דלורית אפויה (לא באמת אפויה. אפויה במיקרו). דלורית הוא הירק הכי אנדרייטד בעולם. יש לו טעם של בטטה אבל עם מרקם של תפוח אדמה, והוא דל בפחמימות ולכן דיטטי בהרבה משניהם. אפשר להכניס אותו למרקים, למלא אותו, לאפות בתנור, להכין ממנו פשטידות, או לאכול סתם ככה בלי כלום.

עוגיות פרחי ריבה

העוגיות האלו הן בהחלט תסמין נוסף של אוכל כספורט אתגרי. לפני שהתגייסתי, באפריל 2004, היו לי שמונה חודשים ארוכים לבלות בבית. במקום למצוא עבודה או לעשות פסיכומטרי כמו בנאדם נורמלי, אני ביליתי את ימי בבטלה. אז למדתי שהתחביב העיקרי שלי הוא בטלה, ושכדאי לטפח אותו.

אחד הדברים שעשיתי אז, היה לאפות הרבה. זה היה שלב לפני תקופת האפייה שלי (שהתחילה בשנים האחרונות), אבל אחד הדברים שזכורים לי מאותה תקופה הן עוגיות פרחי הריבה. עוגיות קלאסיות שלא מאוד השתגעתי עליהן בגרסתן הקנויה, אבל בגרסה הביתית – זהב.

IMG_0012

מכיוון שיש לי ריבה ביתית, החלטתי לחנוך אותה עם העוגיות הפשוטות האלו. המתכון הבא לריבה הוא משהו שאפתני בהרבה, אבל עוד חזון למועד. כדי להכין את העוגיות האלו, הלכתי וקניתי קורצן עוגיות יקר מדי אבל מגניב לאללה, שמעיד יותר טוב מהכל על רמת הפיגור שלי.

השתמשתי במתכון של ניקי ב. לעוגיות, והמילוי הוא ריבת התותים הדלילה מדי שלי, שגרמה לעוגיות להיות פחות מהממות משרציתי.

IMG_0011

חומוס

חומוס הוא המלך של הבישול האתגרי. ההתעסקות איתו אורכת נצח, אפשר לפשל ולהרוס את כל המנה, וזה אפילו לא כזה זול בהשוואה למנת חומוס טובה. אני, שלא סובלת חומוס קנוי, מתה על החומוס שאני מכינה כבר כשנתיים. כשיוצא לי לאפות לחם (מנהג מבורך שהושהה מטעמי דיאטה), פרוסת לחם הום-מייד עם חומוס הום-מייד, מלפפון ומלח זה אחד הדברים היותר טעימים שיוצא לי לאכול. אבל גם על פרוסת לחם קל, או יותר טוב – מנוגב עם מלפפון, החומוס הזה אלוהי.

אני מכינה לפי המתכון של חומוס להמונים:

1. משרים את החומוס הרבה זמן מראש – 12-24 שעות – עם מעט סודה לשתיה ומלח גס. להחליף את המים לפעמים.

2. מבשלים את החומוס (זה החלק שבאמת לוקח נצח, יכול לקחת גם עד ארבע שעות) במים ללא מלח בכלל, עם שיני שום שלמות וחצי בצל במי הבישול. החומוס שמתקבל הוא עם טעם מדהים. אחרי הבישול מקררים את הגרגרים לגמרי (במי הבישול).

3. טוחנים את החומוס במעבד מזון (ראיתי פעם מתכון של מישהו שהעביר את הגרגירים במטחנת בשר, אני מניחה שזו גם דרך) עם טחינה (ביחס של 1:3), לימון, מעט ממי הבישול (כתלות במרקם הרצוי – תמיד יותר דליל ממה שאתם חושבים), שיני השום המבושלות, וכמון.

בשום פנים ואופן לא לוותר על הכמון. אני לא חובבת כמון, והריח שלו במטבח שלי עושה לי רע. אבל הנוכחות שלו בחומוס משדרגת את כל מנה, והופך אותה למשהו שלא ניתן להתנגד לו.

IMG_0009

הכי טעים לאכול את זה איך שזה מוכן. החומוס בטמפרטורת החדר, עם ריח וטעם מדהימים, מרקם מצויין וכו'. במקרר החומוס קצת מתעבה ומסמיך, ולמרות שמאוד כיף למרוח אותו על לחם, זה לא אותו הדבר.

אני אוהבת לטחון את הגרגירים בשני סיבובים, כך שבפעם הראשונה בערך 3/4 מכמות הגרגרים נטחנים לגמרי, ובסיבוב השני הרבע הנוסף נטחן בגסות, והמרקם לא חלק לגמרי. אפשר גם לשמור קצת גרגירים לא טחונים בשביל ההגשה.

מחלקת גנים ונוף

וזה לא יהיה סופ"ש בלי פרק של מחלקת גנים ונוף. השבוע קיבלנו שני פרקים, ואני חייבת להגיד שאני לא אוהבת את הפרקטיקה הזו. כשמשודרים שני פרקים תלושים זה מזה, העלילות שלהם מתערבבות לי בראש, ואף פעם לא ממש מצליח לזהור (זה בעיקר היה מורגש בפרק החתונה). וזה לא עוזר ששני הפרקים לא ממש הבריקו.

בפרק הראשון לזלי רצתה לבטל אוסף של חוקים ארכאיים בפוני. את החוקים האלו יצא לנו להכיר לאורך הסדרה, ואין ספק שפוני היא עיר משונה עם חוקים משונים. אבל התחרות שבה לזלי ופאטון אוסוולט עברו לחיים נטולי קדמה לא הוסברה מספיק טוב, והיתה מאוד לא אופיינית ללזלי. גם לא הבנתי את הפתרון של הבעיה – הוא התעקש בגלל בדידות אז יכירו לו חברים חדשים? הרגיש רשלני משהו. אבל זה היה שווה את זה, בגלל הפיליבאסטר הטוב ביקום (חבל שפרק הפיליבאסטר המצויין בבית הלבן לא הלכו על כיוון כזה).

בפרק השני השבוע ג'רי פרש. אני מאוד מחבבת את ג'רי (כמו את כולם!) ולא באמת רוצה לראות אותו עוזב. פה דווקא היה חן באיך שלזלי זנחה את הכל כדי להגשים לג'רי את החלומות, רק בכדי לגלות שלא רק שהחלומות שלו כבר התגשמו, אלא שבכך שהיא עוזרת לג'רי (כמטפורה), לזלי מונעת מעצמה את חלומותיה שלה. לזלי היתה בודדה רוב חייה, והשקיעה את עצמה בעבודה בין היתר משום שזו היתה המשפחה שלה. עכשיו שהיא נשואה, היא צריכה לפנות מעט זמן גם לחלק הזה בחייה, מה שיהווה את יריית הפתיחה לעלילות משפחתיות בגנים ונוף – בכל זאת, יש את הילדות של רון ואת הילד העתידי של כריס ואן. לגבי החזרה האפשרית של כריס ואן – אני אומרת את זה מאז "סוף העולם"! שניהם לקחו את הזמן מאז, והבינו מי הם בלי בני זוג, ועכשיו הגיע הזמן לאיחוד מרגש.

ולסיכום הסופ"ש

נעליים!

IMG_0010

5 מחשבות על “סופ"ש אוכל אתגרי

  1. א. בא לי על הביף בורגיניון הזה. אבל אני צמחונית
    ב. בא לי גם על העוגיות ריבה
    ג. אני אוהבת את חוסר האג'נדה שבבלוג. זה מרענן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s